מותר לי לצלם אב מכה ולהעלות ליוטיוב?
החוק מעודד צופים בהתעללות גופנית להתערב ולעתים אף מחייב זאת. גם העברת התיעוד למשטרה מותר ואף רצוי. לגבי העלאת הסרטון לרשת - הדברים פחות פשוטים
עידן המידע נותן לאזרחים האכפתיים ערוצים רבים לחשיפת עוולות ודרך מהירה ונוחה להבאת המידע לידיעת הרשויות. נשאלת השאלה: אם אדם רואה פעילות חריגה, האם מותר לו להעלות את התיעוד לרשת? כדוגמא, ניקח אלימות כלפי ילדים.
עוד חוקים ב-ynet מחשבים:
לאחרונה פורסמו שני קטעי וידאו. בראשון ניתן לראות הורה מצליף בילדו פעם אחר פעם באמצעות חגורה, בגין מה שנראה כחוסר שביעות רצון מן האופן שבו הילד זרק/תפס כדור בייסבול במהלך משחק עם אביו. קטע הוידאו צולם על-ידי השכן מן הקומה השנייה בביתו הצופה אל החצר הפרטית של האב המכה. בשלב מסוים, השכן לא התאפק והתערב באופן ישיר בעודו מציע לאב המכה לשחק עמו במסירות ואז שינסה לעשות את אשר עשה לילדו.
קטע הוידאו השני שפורסם ביוטיוב הציג אברך הסוטר בחוזקה, פעם אחר פעם, על פניה של ילדתו ודוחף אותה בעוצמה רבה עד כדי נפילתה לאחור על מדרגות הכניסה, פעולה שהובילה התערבות העוברים והשבים. קטע הוידאו תועד באמצעות מצלמת אבטחה.
במאמר זה נצא מנקודת הנחה כי אין בתיעוד הוידאו להציג הורה המכה פעם אחת ובעדינות על עכוזו של ילד רך בשנים אשר רץ לכביש בניגוד גמור למספר רב של התראות והזהרות שניתנו לו. במאמר זה נעסוק בתיעוד של הכאה חריגה ובלתי מידתית אשר שכל צופה סביר יחשוב כי מדובר בהתנהגות אלימה ובלתי מתקבלת על הדעת.
חייב דיווח?
השאלה הראשונה הנשאלת היא האם יש לציבור מקום להתערב בעניין פרטי הנוגע לאופן ולדרך שהורה כזה או אחר מעוניין לחנך את ילדו או להשליט סדר בביתו. ובכן, לא רק שהחוק הישראלי מעודד התערבות שכזו, החוק מכריח את הציבור להתערב.
חוק העונשין אוסר על התעללות גופנית, נפשית או מינית בקטין או חסר ישע ומטיל חובת דיווח על בגיר אשר יש לו יסוד סביר לחשוד כי מתבצעת עבירה על איסור זה. החוק אינו קובע מהו המינון הנכון בהכאתו של ילד או מהו רף ההתנהגות הסבירה מעליה מדובר כבר בהתעללות של ממש ומותיר זאת לפרשנות שלכם. לכן, אם אתם סבורים כי מדובר בהתעללות חובה עליכם לדווח לעובד סוציאלי או למשטרה ואם לא תדווחו הרי שביצעתם עבירה שדינה 3 חודשי מאסר לאדם מן השורה ו-6 חודשי מאסר לבעלי מקצועות מסוימים או כאלה שנמצאים בעמדת אחריות על הקטין או חסר הישע.
כעת משחובה לדווח על אירוע התעללות, האם ניתן לתעד בוידאו את האירוע בזמן אמת, מבלי שהמתעלל ידע על כך, להעביר את קטע הוידאו לרשויות ולפרסמו בציבור, לאו דווקא בסדר הזה?
חוק יסוד כבוד האדם וחרותו קובע מפורשות כי אין נכנסים לרשות היחיד ללא הסכמתו. סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי אסור לפגוע בפרטיותו של אדם ללא הסכמתו. סעיף 2(3) לחוק קובע כי צילום אדם ב"רשות היחיד" מהווה פגיעה בפרטיות וסעיף 2(4) לחוק קובע כי צילום אדם "ברשות הרבים" בנסיבות שעלולות להשפילו או לבזותו תהווה גם היא פגיעה בפרטיות. אם כן מהי ההבחנה בין רשות היחיד לרשות הרבים? מהן הנסיבות שעלולות להשפיע או לבזות? והאם זה בכלל חשוב כאשר מדובר במקרה של התעללות בקטין או חסר ישע?
ככל שנוגע לתיעוד התעללות, בין אם הוידאו צולם בגלוי ובין אם בהיחבא, בין אם במקום פומבי ובין אם במקום הכי פרטי שניתן לדמיין, ניתן לפגוע בפרטיותו של אדם אחד כדי לשמור על זכותו של אחר או כדי להגשים אינטרס ציבורי כגון מניעת התעללות בילדים. לכן, גם אם צילמתם בהיחבא קטע וידאו בחדר הילדים הנמצא בבית שכניכם וזאת מבלי לקבל את אישורו של השכן לצילום, במסירת קטע הוידאו לרשויות הרי שפעלתם כדין.
וברשת?
לא כך הם פני הדברים באם תחליטו לפרסם את קטע הוידאו ברבים, למשל ביוטיוב. חוק העונשין אינו מטיל חובה לדווח על מקרה התעללות ברבים. לכן, פרסום קטע הוידאו לגורם כלשהו חוץ מאשר לרשויות, חושף את המפרסם לתביעה כספית ולכתב אישום בגין פגיעה בפרטיות והוצאת לשון הרע. מאחר והחוקים הרלוונטיים מקנים לבית המשפט שיקול דעת ופרשנות רחבים במיוחד, התוצאה תלויה ברובה בפרשנות נסיבות המקרה.
סעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי בכדי שאדם יוותר על פרטיותו עליו לתת הסכמה מדעת, במפורש או מכללא. רק על ההסכמה ופרשנותה ניתן לכתוב ספר ולכן כברירת מחדל ולמען הסר ספק תמיד כדאי לקבל את הסכמת המצולם באופן מפורש ובכתב. כלל מצוין אך בלתי ישים בעת תיעוד סמוי של התעללות. לכן, צריך לוודא כי בנסיבות העניין המצולם נתן הסכמתו, גם אם לא עשה זאת באופן מפורש. הדוגמה הקלאסית לכך הינו קטע הוידאו של האברך המכה אשר צולם במרחב הציבורי.
לפני פרסום קטע הוידאו כדאי גם לוודא כי קיים אינטרס ציבורי בפרסומו ברבים. במילים אחרות, האם התועלת בפרסום קטע הוידאו ברבים גוברת על הנזק שנגרם למצולם. כפי שניחשתם, גם סוגיה זו נתונה לפרשנות רחבה בהתאם לנסיבות העניין.נקודה נוספת למחשבה - האם בעת פרסום קטע הוידאו יגרם נזק נוסף לנפגע? לא אחת הרצון הטוב של המפרסמים, לחשוף את התנהגותו הפסולה של המתעלל, מעצימה את הנזק לנפגע כאשר זהותו נחשפת ברבים. עניין זה ניתן לפתרון פשוט למדי באמצעות טשטוש פניו של הנפגע.
אביב אילון, עו״ד, מתמחה בדיני אינטרנט ומחשבים ומפעיל את אתר דיני רשת
