רגע לפני תרופות לכולסטרול - גיל רזה 49 קילו
כשהיה במשקל שיא של 154 קילו, רגע לפני שנאלץ ליטול תרופות ללחץ דם וכולסטרול, שינה גיל ברקאי את הרגלי האכילה שלו והחל לעשות פעילות גופנית - ורזה בתוך שנה. "דיאטה היא מילה רעה בעיניי", הוא אומר, "מדובר באורח חיים"
גיל ברקאי, עו"ד בן 46 מצורן, נשוי ואב לשני בנים, שקל 154 קילו על 2.02 מטר לפני שנתיים. "תמיד הייתי שמן ברמה כזו או אחרת", הוא מספר, "הייתי אקורדיון, עולה ויורד במשקל כל הזמן. זה נבע אך ורק מאכילה, כל הסיבות האחרות הן קשקוש".
רזו בענק : סיפורי דיאטה מדהימים:
- קרן רזתה 72 ק"ג ב'לרדת בגדול': ועודפי העור?
ההשמנה הפריעה לברקאי, ולכן ניסה לרדת במשקל בעזרת דיאטות שונות. "באחת הפעמים רזיתי והחזקתי מעמד לתקופה, אבל תוך שנתיים-שלוש העליתי את הכול בחזרה. בפעם נוספת לקח לי שנה לעלות הכול שוב". הסיבה, לדבריו, שהדיאטות לא צלחו היא שהיה מדובר בכל פעם בשינוי נקודתי וזמני, "לא שיניתי אורח חיים, אלא עשיתי מבחינתי משהו שמתחיל ומסתיים".
למרות שההשמנה הטרידה אותו, אחרי שהדיאטות הכזיבו ברקאי הניח לעצמו להמשיך לעלות במשקל. "בשלב מסוים החיים מובילים אותך למקום בו אתה עולה ועולה", הוא מספר, "מסביב משפחה וילדים, עבודה ואתה לא שם לב כל כך לבריאות. עד שמגיע השלב בו אתה הולך לרופא והוא עושה לך בדיקות דם. פתאום הוא אומר שאני צריך לקחת כדורים ללחץ דם וכולסטרול".
מודאג מהחדשות שהדליקו אצלו נורה אדומה, שאל ברקאי את הרופא אם התרופות הכרחיות. "הוא אמר שאני גבולי כרגע, אבל בקצב הזה אצטרך אותן מאוד בקרוב. שאלתי אם יש דרך אחרת, והתשובה הייתה 'כן, נסה להוריד במשקל'".
מגיע לדיונים בבתי המשפט על אופניים
עם ההבנה שבריאותו נמצאת בסיכון, פנה ברקאי לשומרי משקל והחל לעבוד על תהליך של שינוי בתפיסה ובגישה לאוכל בפרט ולהתנהלות בכלל. במהלך השיחה הוא מבקש להדגיש שמה שהוא עבר הפעם הוא לא תהליך קצר מועד, כפי שאנו תופסים את המונח דיאטה בארץ, אלא שינוי כולל ורחב לטווח ארוך.
"הירידה הדרסטית נמשכה כעשרה חודשים, שבהם רזיתי 44 קילו. אחר כך המשכתי לרדת עוד, עד שהתייצבתי על משקל של 105 קילו תוך שנה" הוא אומר, ומספר שעם הירידה במשקל הצטרף גם הרצון לעסוק בפעילות גופנית. "זה קרה חצי שנה אחרי שהתחלתי לרדת במשקל. בעבר שיחקתי כדורסל וכדורגל אבל עם הזמן הפסקתי. עכשיו התחלתי לצעוד עם אשתי.
"התחלנו בחצי קילומטר, אחר כך 700 מטרים, אחר כך קילומטר. ואז אתה אומר לעצמך, 'היי, אולי אני אנסה לרוץ קצת?' וזה עלה בהדרגה עד שהיום אני רץ בתחרויות של עשרה קילומטרים. התחרות הראשונה שלי היתה במרתון תל אביב הקודם, מאז השתתפתי בעוד שלוש תחרויות וגם בתחרויות אופניים ומדרגות. אני משתדל להירשם כל חודשיים לתחרות נוספת".
גם ביום יום הוא מנסה להפעיל את הגוף כמה שאפשר, "אני מגיע לדיונים בבתי משפט על אופניים, ברגל או במדרגות, זה מה שאני עושה במקום מעלית או רכב ואוטובוס, שהם בעדיפות אחרונה. זה לא אומר שאני לא משתמש בהם בכלל, אבל עושים את זה כשאין אפשרות אחרת. בלי להיכנס לאטרף, בלי לעשות מהפכות. מדובר בשינוי הדרגתי של הכנסת הדברים לראש כהרגלים".
הספורט מבחינתו משמש כתוספת, "זה בונוס, שחשוב לבריאות בפני עצמו", הוא אומר. "ספורט לבד לא יספיק, חייבים לשלב אותו עם אכילה נכונה. אני בעיקר צמצמתי כמויות, זה מה ששינה בסופו של דבר. דיאטה היא מילה רעה בעיניי, אבל זה מה שהציבור אוהב להשתמש בו".
אז איך אתה מגדיר את התהליך שעברת?
"זו בפירוש לא דיאטה, מחקתי את המילה הזו מהלקסיקון. עברתי לאורח חיים בריא. אפשר לאכול מהכול במידה, אבל לא את הכול. הגעתי למשקל שרציתי להגיע אליו כי שיניתי את כל אורח החיים שלי במטרה לחיות טוב ולהרגיש טוב, כשהדיאטה היא לא היעד. גם במהלך ההרזיה אכלתי פרוסה עם שוקולד או קוביית שוקולד, שאני מאוד אוהב וכל דבר אחר, כל עוד זה במידה ובמודע".
"היום אני נהנה יותר מאוכל"
ברקאי שומר על המשקל ואורח החיים החדש למעלה משנה בינתיים, ומסביר עד כמה תמיכה מהסביבה הקרובה חשובה. "בבית שינינו את התפריט. היום אני נמנע מאוכל מטוגן אז יש חזה עוף צלוי ולחם קל ליד השניצלים, ומגוון אפשרויות נוספות שגם אני אוכל לאכול, כולל להכין לי לפעמים סנדוויץ' לדרך. בלי התמיכה של אשתי והעידוד שלה זה לא היה הולך".
את הפעילות הספורטיבית הוא עושה פעמים רבות יחד עם חבר טוב, "הוא התחיל בתהליך הרזיה משלו בערך באותו זמן כמוני, ואנחנו רצים יחד בתחרויות ומחזקים אחד את השני", הוא אומר.
אלו תגובות קיבלת מהסביבה?
"כל שמן יגיד לך שתגובות התפעלות זה אחד הדברים הכי כיפיים שיש. בהתחלה אנשים טיפה חוששים, כשרואים מישהו ובמיוחד בגילי, שמוריד במשקל, פוחדים, שואלים אם אני בריא קודם כל, ואז הגיעו התגובות של 'איזה יופי אתה נראה', והן באמת תענוג. זה מחזק ועוזר, אנשים היו בהלם".
על ההתנהלות בשגרה והשמירה על המשקל הוא אומר, "אין מאכלים שלא אוכלים, אבל אם אכלת משהו משמין, אתה יודע שבאותו יום זה בא על חשבון דברים אחרים. לומדים את זה במשך הזמן, כמו שפה – מה מתאים לך, מאיזה אוכל אתה שבע יותר וממה פחות.
"אני אוכל מהבוקר עד הצהריים חמש עד שש ארוחות קטנות, כשארוחת הצהריים קצת יותר גדולה. אחר כך, כמעט כל שעה, אני אוכל משהו קטן. אחרי הצהריים עד ארוחת הערב אני שקט, ונהנה מארוחת הערב שלי. האוכל הופך להנאה, לא למושא של אשמה".
יש משהו שחסר לך?
"ממש לא, אפילו להפך. אני נהנה היום הרבה יותר ממנה פלאפל מאשר נהניתי בעבר, אוכל בהנאה גדולה. אם קודם זה היה לטרוף מהר כי ברור לך שזה לא טוב, היום אתה בוחר לאכול אותה בלי חומוס וצ'יפס, אלא עם סלט וטחינה בפיתה מלאה, ואני אוכל אותה בכיף".
עצות הדיאטה של גיל
- "זה צריך לבוא ממך, קודם כל צריך לרצות. הדרך שלי
היתה בשומרי משקל, כי המסגרת של קבוצה נתנה לי תמיכה, אבל לכל אחד יש טריגר אחר ומה שמתאים לו. תמצאו את מה שמניע אתכם לפעול ולכו על זה.
"הצעד הראשון הוא ללא ספק הצעד הכי קשה, לקום מכורסת הנוחות שלך, זה לא קל כי נוח להיות שם".
לפנייה לכתב/ת 
