שתף קטע נבחר
 
צילום: יאיר שגיא

קופת חולים במקום קופון על הסתה

גם אחרי הגירוש או ההחזרה של אותם 700 איש, ניאלץ לחיות באותה המדינה, עם אותן הבעיות של מהגרים ואוכלוסיות מוחלשות. אז במקום להסית, כדאי לדאוג לפתרונות

מבצע החזרת או גירוש האוכלוסייה הדרום סודנית המתגוררת בישראל החל בשבוע שעבר במלוא המרץ, תחת הכותרת המעודנת "חוזרים הביתה". כדאי לנסות לחשוב על הימים שאחרי המבצע, באופן מפוכח ובלתי מתלהם.

 

מבחינת העובדות: אוכלוסיית הדרום-סודנים בישראל מונה כ-700 איש. על פי הטרמינולוגיה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, גם ב"ניכוי" אותם אנשים מצבנו לא טוב, כי עדיין יהיו בישראל כ-50 אלף איש שהגיעו מאריתריאה ומסודן (חבל דרפור ועוד).

 

עוד בערוץ הדעות של ynet:

אנסטסיה, הבן שלי לא מסכן / ליאת בן דוד

סיפוח עכשיו / שמעון ריקלין

 

הנהגת המדינה - חברי הממשלה וחברי הקואליציה - יודעים שאין לישראל אפשרות לגרשם בגלל המצב בארצות המוצא שלהם ולנוכח התחייבויותיה החוקיות הבינלאומיות והמוסריות, לרבות החתימה על אמנת האו"ם לפליטים. אגב, הטיעון המופרך ש"פליטים הם אנשים שעוברים רק גבול אחד" כלל אינו תקף מבחינת האמנה עליה ישראל חתומה.

 

לפתור את הבעיות באופן שקול. המרפאה הפתוחה (צילום: כנרת לוי, רמי סלומון) (צילום: כנרת לוי, רמי סלומון)
לפתור את הבעיות באופן שקול. המרפאה הפתוחה(צילום: כנרת לוי, רמי סלומון)

 

כפי שדווח באמצעי התקשורת, דיפלומטים ישראלים בחו"ל מדווחים למשרד החוץ כי האמירות על הזרים פוגעות בתדמית של ישראל בעולם ובמאמצי ההסברה שלה. הפגיעה האסטרטגית במעמדה של ישראל חמורה. ישראל תתקשה להחזיק בעמדה של "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון", אחרי ליבוי השנאה על ידי חברי הקואליציה וחברי מפלגת השלטון כלפי מיעוטים וזרים, אי-כיבוד זכויות אדם ואי-עמידה בהתחייבויות בינלאומיות. האם ישראל באמת מעוניינת לסגת מחתימתה על אמנת האו"ם לפליטים, אמנה שקידמו יהודים לאחר מלחמת העולם השנייה?

 

נניח ש"החזרנו הביתה" 700 דרום סודנים. מה קיבלנו? עם מה נשארנו? מדינה שנבחרי הציבור שלה (חברי הכנסת דנון, רגב, בן-ארי) מסיתים נגד אנשים חלשים, שנמצאים במצוקה, שראש הממשלה שלה ונשיא המדינה לא יצאו חוצץ נגד השיסוי. אמירות מכלילות ונוראיות כגון "סרטן בגוף האומה" יהדהדו עוד ימים רבים באקלים הציבורי בישראל. האם זו המדינה שבה אנו רוצים לחיות? האם אנו רוצים לחקות את מפלגת השחר המוזהב ביוון או מפלגתה של מרין לה-פן בצרפת? זה המודל שלנו?

 

גם ההסתה כלפי האנשים שמתנדבים ומסייעים לאוכלוסייה זו תישאר עימנו. כך לדוגמה אמר ח"כ דנון בוועדת הכנסת: "בגלל המתיפייפים מהשמאל, נערות נאנסות בדרום תל-אביב". מה ההצדקה לאמירה שכזו? אנשים מוסתים זה כנגד זה באופן יום-יומי על-ידי הנהגת המדינה, במקום שנבחרי הציבור ינסו לפתור את הבעיות באופן שקול ואחראי. כי גם אחרי הגירוש או ההחזרה של אותם 700 איש, ניאלץ לחיות באותה המדינה, עם אותן הבעיות של מהגרים ואוכלוסיות מוחלשות, ונצטרך לנסות לשמור יחדיו על מרקם חיים אזרחי תקין. אז כדאי לתת את הדעת למה שעדיין אפשר ורצוי לעשות כעת. ראשית, לא להסית לאלימות ולא לומר אמירות מכלילות ופוגעניות - לא כלפי זרים ולא כלפי אזרחי ישראל.

 

שנית, ישראל אמורה לשקול את מדיניות ההגירה שלה. צריך לזכור שחלק מאותם גורמים מסיתים נגד אוכלוסיית מבקשי המקלט בתירוצים "דמוגרפיים" ושל "שמירה על הזהות הישראלית", הם אלה שמאפשרים הגעתם של עשרות אלפי עובדים זרים מדי שנה. במקביל, יש לאפשר למבקשי המקלט מעמד של "תוֹשבוּת חברתית", דהיינו עבודה וגישה מסוימת לשירותי בריאות ורווחה. אוכלוסייה עובדת היא בריאה יותר, מכלכלת את עצמה ולא נדחפת לפשיעה. רוב האוכלוסייה הזרה היא אוכלוסייה צעירה ובריאה, ולא תהווה נטל על מערכת הבריאות, בוודאי לא אם תוכל לשלם על הביטוח הרפואי בקופות החולים. זה בוודאי עדיף על הפרחת שמועות לא מבוססות על מחלות שמפיצים המהגרים.

 

לא לוקחים אחריות

הסדרת גדר בגבול הדרום חשובה וזכותה של מדינת ישראל לשמור על גבולותיה הבינלאומיים. אך גם אם תושלם גדר הגבול, תידרש המדינה לבדוק בתום לב טענות של אנשים שטוענים למעמד של פליט.

 

פתרונות מוסריים ואחראיים. המרפאה הפתוחה  (צילום: נועה מגר) (צילום: נועה מגר)
פתרונות מוסריים ואחראיים. המרפאה הפתוחה (צילום: נועה מגר)

 

כבר הוכח שבניגוד לדברי חלק מנבחרי הציבור, שיעור הפשיעה בקרב המהגרים אינו גבוה משיעורו באוכלוסיה הישראלית, ובנוסף, הגישה למקומות עבודה תצמצם עוד יותר את הכוח הדוחף של אדם בעל אשרת שהייה בלבד (ולא אשרת עבודה) לפשע. כמו כן, המדינה יכולה להקצות יותר משאבים לשכונות: תשתיות, חינוך ועצירת הפשיעה. למי ששכח, גם לפני גלי ההגירה הנוכחיים, אף אחד לא באמת רצה להסתובב בלילה לבד בתחנה המרכזית.

 

בניית ערי אוהלים (או בשם אחר: מחנות) שיוכלו לקלוט 20 אלף איש היא אולי ניסיון ליצור הרתעה, אבל יוצרת בעיקר הרבה התלהמות. מעבר לבעיות הפרקטיות (תברואה, ניקוז, האכלה של כמות כזו של בני-אדם), עדיין יישארו עשרות אלפים בשכונות המוחלשות. בנוסף, חוות דעת מקצועיות מלמדות שמקומם של פליטים אינם בכלא, שהרי לא ביצעו פשע, חלקם אף נפגעי טראומה.

 

במקום לגזור קופונים על מסע שיסוי, מגיע לאזרחים הישראלים פתרונות מוסריים ואחראיים. עד אז, וכל עוד משרד הבריאות אינו לוקח אחריות, הטיפול הרפואי נופל על כתפיהם של מתנדבים, כמו במרפאה הפתוחה שלנו.

 

ד"ר עידו לוריא, מתנדב במרפאה הפתוחה, רופאים לזכויות אדם.

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: פיליפ לוזאק
מי ידאג לאלו שנשארים?
צילום: פיליפ לוזאק
צילום: ד"ר ענת פליישמן
לתת גישה לשירותי בריאות. עידו לוריא
צילום: ד"ר ענת פליישמן
מומלצים