בגלל רגישות לתרופות? בת 47 נפטרה אחרי CT
ליד מיטתה של גילה אוחיון צוין שהיא רגישה למשככי כאבים, אבל זה לא עורר סימן שאלה אצל הרופאים שנתנו לה את התרופות לפני בדיקת סי-טי. שעה לאחר מכן היא התמוטטה. "רציתי לעזור לה", אומר בנה ב-"24 שעות" ב"ידיעות אחרונות"
למיטתה של גילה אוחיון במחלקה פנימית ג' בבית החולים ברזילי באשקלון הוצמד גיליון רפואי ובו נכתב באותיות גדולות וברורות: "החולה רגישה לתרופות נגד כאבים " (אקמול, אופטלגין.( ההערה החשובה הזאת לא הדליקה נורה אדומה אצל הרופאים, שהחליטו לשלוח את אוחיון, שאובחנה כסובלת מדלקת בשלפוחית השתן, לצילום סי.טי בטן שמצריך הזרקת יוד לפני הבדיקה. כשעה לאחר מכן התמוטטה אוחיון, בת ,47 במסדרון המחלקה ומתה.
חדשות בריאות נוספות ב-ynet:
- עכשיו מתברר: שתלי ה-PIP כלל לא היו מסוכנים
בנה הצעיר, מתן, בן ,14 היה הראשון להזעיק את הרופאים. "פגשתי את אמא במסדרון, בדרך לדלפק הקבלה," הוא מספר. "היא סבלה מאוד מכאבים, וצעקה: 'אני מרגישה שיש לי שריפה בבטן, אני לא רוצה למות, תעזרו לי.' פתאום היא התמוטטה, ממש מול העיניים שלי. צעקתי שם לרופאים: 'תעזרו לאמא שלי, אני לא רוצה שהיא תמות.' פתאום קפצו עליה הרופאים והחלו לבצע בה החייאה.
"צלצלתי לאחים שלי ואמרתי להם שיבואו מהר כי אמא התמוטטה. אני לא אשכח את התמונה הזאת של אמא נופלת על הרצפה. רציתי לחבק אותה, לעזור לה. לקחו אותה לטיפול נמרץ וכעבור שעה בישרו לנו שהיא לא בחיים. הייתי בשוק, איך זה יכול להיות. רק לפני רגע היא הייתה כאן ועכשיו אומרים לי שהיא מתה."
"אשתי מתה לשווא"
לדברי בני משפחתה, אוחיון, שהשאירה אחריה בעל, ארבעה ילדים ושתי נכדות, נפטרה כתוצאה מבצקת שהתפתחה בגרונה בגלל היותה אלרגית לא רק למשככי כאבים אלא גם ליוד. משרד הבריאות הקים צוות בדיקה לאירוע הטרגי, אבל בעלה של גילה, ז'ילבר, לא מתכוון לוותר עד שהעניין ייחקר עד תום. "אני דורש שיערכו חקירה יסודית על ידי גורמים מחוץ לבית חולים," הוא אומר. "אשתי מתה לשווא."
"הרופאים היו צריכים לעשות אחד ועוד אחד, וזה היה אמור להדליק אצלם נורה אדומה. אם היא רגישה למשככי כאבים, אז בוודאי שגם ליוד שהזריקו לה יש השפעה שלילית," ממשיך בעלה לספר. "היא פיתחה אלרגיה מהיוד בדיוק כמו ממשככי כאבים."
ואיש באמת לא שם לב לכך?
"כן. לא שמו לב. ביקשו ממנה לחתום שהיא לא רגישה לחומר. מדוע, במצבה, מבקשים ממנה לחתום על טפסים שגם אם היא הייתה רופאה היא לא הייתה יכולה לקרוא אותם? היא התפתלה מכאבים בלי סוף, בכלל לא היה לה שיקול דעת.
"וגרוע מזה, אף אחד לא ליווה אותה לצילום. הם שלחו אותה לבד והיא גם חזרה לבד. פשוט נטשו אותה. אם היה איתה בן משפחה, הוא בוודאי היה שם לב לכך והכל היה אולי נמנע. פשוט הפקירו אותה."
תובעים את בית החולים
הכאבים שמהם סבלה אוחיון החלו כמה ימים קודם. ביום חמישי האחרון ניגשה לבית החולים, והתברר שהיא סובלת מדלקת בדרכי השתן. לכאורה, לא משהו שעלול להוביל למוות כשמקבלים את הטיפול הדרוש.
למרות הטיפול האנטיביוטי שקיבלה, "הכאבים לא עזבו אותה" מספר ז'ילבר. "במוצאי שבת הייתי איתה בחדר עד אחת לפנות בוקר. הרגעתי אותה, אמרתי לה שהכל בסדר ושזה יעבור. לא ידעתי מה התוכניות של הרופאים להמשך הטיפול. לא עדכנו אותי.
"היה לה מצב רוח טוב יחסית לכאבים שסבלה מהם. היא סיפרה לי שביום שישי, אחרי שהתלוננה שוב ושוב על כאבים, הגיעה אליה אחות עם מזרק ורצתה לתת לה אופטלגין. ברגע האחרון מנעה ממנה גילה לעשות זאת."
בעצה אחת עם מנהל חברה קדישא באשקלון ומנהל בית העלמין בעיר, אלי יפרח, התנגדו בני משפחתה של אוחיון לבצע בה נתיחה שלאחר המוות מטעמי דת, אבל למרות זאת הם מתכוונים לתבוע את בית החולים.
"כמובן שנגיש תביעה נגד בית החולים," אומר בעלה. "בשום שלב לא נדלקה אצלם נורה אדומה. מי שולח אישה עם רגישות לאופטלגין לעשות צילום סי.טי, ועוד מזריקים לה חומר עם אותה השפעה? זה רצח בדם קר. צריך לעשות חקירה רצינית ויסודית, על ידי רופאים חיצוניים, שיגלו מה קרה שם, כי אם זה לא יקרה, זה רק עניין של זמן עד שעוד מישהו ילך ככה סתם בלי סיבה".
גילה אוחיון, שעבדה במשק בית והייתה מלאת כוחות לדברי משפחתה, הייתה הלב של המשפחה, מספרים כולם. היא גידלה ארבעה בנים וגם עבדה במלוא המרץ.
"אחותי הייתה האושר של המשפחה שלנו," מספר צ'רלי, אחיה. "היא הייתה מצחיקה, בריאה לגמרי, תמיד שמחה גם כשהיה לה קשה. הם הרסו לנו את המשפחה. כבר לא נהיה משפחה מאושרת בלעדיה. לא נעבור על זה בשתיקה.
"מישהו כאן אחראי למחדל גדול. נתנו לה למות כמו כלב ברחוב. היא צעקה וצעקה, התחננה על חייה, אבל אף אחד לא שם לב אליה. והיא הייתה אישה כל כך חזקה, שתמיד אמרה לי: 'צ'רלי, גם אם יבוא מולי מלאך המוות, אני אלחם בו ואנצח.' והיא לא ניצחה".
תגובת בית החולים ברזילי: "מדובר בפטירה של אישה לאחר בדיקה שגרתית בבית החולים. בית החולים דיווח על פטירתה למשרד הבריאות על פי הנהלים. בנוסף, מתבצעת בדיקה מקצועית בבית החולים. מפאת חיסיון וצנעת הפרט אנו מנועים למסור פרטים נוספים. בית החולים קשוב לכל פנייה מצד המשפחה ומשתתף בצערה".