הקיץ של השכונות

ואלה שמות: "חג'ג', מנקין, בן-יפת, אברהם, וענונו" - חמישה מתוך הפעילים שזומנו לחקירה ולחלקם אף נערך חיפוש בבית. אם לא מצאתם את החוט המקשר, השוו אותם לשמות אלה שלא נחקרו: "ליף, שפיר, קונטס, נוסצקי, גרין". אמנם זה לא נכתב עד כה, אבל היחידים שזומנו לחקירה הם פעילי שכונות ופריפריה. לא צריך להיות חסיד של תיאוריות קיפוח כדי להכיר בעובדות: אם המשטרה ביקשה להיערך לקראת הקיץ, מדוע קציני המודיעין פנו לפעילים שוליים יחסית ולא ל"קודקודים", שכבר הצהירו כי בידיהם תוכניות והוכיחו יכולת להוציא אותן לפועל? הסיבה היא, שהמשטרה יודעת כי הפעילים האלמונים האלה עומדים לכבוש את הכותרות בחודשים הקרובים, ועושה הכול כדי לסכל זאת.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

שינוי שיטת הממשל - זה לא רק עניין לגברים / חנה הרצוג ונעמי חזן

קופת חולים במקום קופון על הסתה / עידו לוריא

צעדת אנשי השכונות בתל-אביב (צילום: בן קלמר)

הם באמת לא נחמדים

ביום חמישי האחרון יצאו תושבי שכונות ברחבי הארץ לצעדות לפידים מרשימות תחת הכותרת "לא נחמדים - השכונות מתאחדות". הם כמעט ולא זכו לסיקור תקשורתי, אבל זו הייתה יריית הפתיחה האמיתית של המחאה. הקיץ הזה יהיה הקיץ של השכונות וזו עובדה המדירה את שנתם של קברניטי המדינה. זרועות המודיעין ראו את ניצני התסיסה בחודשים האחרונים והבינו שזה עניין של שבועות עד שיהפכו למהומות עולם, אז הן מיהרו לזמן לחקירה את הפעילים הבולטים. לא כדי להיערך כמובן, אלא בשביל להבהיר שהם יהיו אלה שייעצרו ויישאו באחריות על כל הפגנה, בשאיפה שיתקפלו ויוותרו. זה לא עבד והם יצאו לדרך. 

בקיץ הקודם התבוננו העשירונים התחתונים מהצד ובחשדנות במחאה החברתית. עמוק בפנים הם הרגישו שגם אם המהפכה תצליח, הכסף לא יגיע אליהם - הם ימשיכו לקושש את הפירורים הנושרים מהשולחן, עת המעמדות העליונים נאבקים בינם לבין עצמם. עבור השדרה המרכזית של המחאה, ההפרדה הזו הייתה פיקטיבית - הבשורה במחאה החברתית הרי נועדה לאחד את כל המעמדות. אבל בפועל, שנים של מדיניות "הפרד ומשול", יחד עם מיתוג תקשורתי שצבע את המוחים בגוון של מעמד אחד ונהנתן, מנעו מהציבור הרחב בפריפריה להזדהות עמה.

עכשיו, כשהפוקוס התקשורתי הוסר מהנהגת רוטשילד, זו השעה שלהם לדבר. רק כשקולם של המוחים בפריפריה יישמע באותה העוצמה של המוחים ממרכז תל-אביב, ניתן יהיה לדבר על מחאה מאוחדת באמת.

נקודת התורפה של נתניהו

מעמד הביניים לא יביא בשורה חדשה הקיץ וטוב יעשו המארגנים אם יפסיקו את הניסיון לשחזר את הרוח הספונטנית של שנה שעברה. על מוביליה להפנים את השינוי באווירה: לא עוד עצרות ענק, אלא הפגנות קטנות, קונקרטיות ונחושות. בשבועות האחרונים מתרחשות עשרות הפגנות כאלה, בבאר שבע, קריית גת, שכונת התקווה ומקומות נוספים. את חוד החנית של ההפגנות הפעם מובילים הפעילים שנדחקו לצדי הבמה והאנרגיות מזכירות את הימים הראשונים של קיץ 2011.  

נצא לרחוב או נסתפק בחבילת סלולר זולה? (צילום: בן קלמר)

בפעם הקודמת היה זה מעמד הביניים שגרר אחריו את הפריפריה, הפעם זה צריך להיות הפוך. כדי שזה יקרה, עליהם לדבוק בדרך הפעולה הנוכחית: הפגנות מקומיות זועמות שנועדו לעורר את התושבים שעדיין לא יצאו לרחוב. אם יצליחו בכך, המחאה תתפשט באופן טבעי גם למרכזי הערים, כשהציבור הרחב ירצה להצטרף לחגיגה ולהביע תסכול אישי מאטימות הממשלה. בכל זאת, מאות אלפי המפגינים מהקיץ שעבר רק מחכים לתירוץ, והלפידים של ה"לא נחמדים" יכולים בקלות להבעיר את השטח.  

נתניהו, שמשגר לאחרונה בלוני ניסוי ובוחן אם ניתן להעלות את המע"מ בלי לייצר תסיסה, מפחד מתרחיש כזה יותר מכול. אדי הדלק ממלאים כבר עשרות שנים את הסמטאות המוזנחות, וכשיבער הניצוץ הנכון, אי אפשר יהיה למסמס אותו בוועדה. זו מחאה לא מנומסת ולא מתחנפת לקונצנזוס, שעלולה לטרוף את הקלף היחיד שמקנה לו אהדה בסקרים - קלף היציבות. זה מסביר מדוע המשטרה מתרכזת דווקא בפעילים האלה ומתעלמת מהשאר. מי שמוריד הוראות לשוטרים כבר הבין לאן הרוח נושבת. כעת, עלינו לפעול כדי שהחששות הללו יתגשמו.

בתגובה לטור, נמסר ממשטרת מחוז ירושלים כי על-פי הנחיות מפכ"ל המשטרה אין לחקור פעילי מחאות חברתיות או פעילי שכונות ולאפשר את חופש הביטוי והמחאה החברתית. גברת וענונו נחקרה בתחנת מוריה מסיבות אחרות ולא עקב היותה פעילת שכונות. לגבי יתר העצורים, לא נמסר מה הייתה עילת המעצר. במשטרת מחוז תל-אביב העדיפו לא להגיב. 

לקריאת כל הטורים של שלמה קראוס - בעמוד הבא .

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il