סחר בבני אדם: ישראל השתפרה, סוריה בתחתית

במהלך 2001 אותרו למעלה מ-42 אלף מבוגרים וילדים שעוסקים בזנות כפויה, עבודות כפייה, עבדות או לחימה בכפייה. כך עולה מהדו"ח השנתי של מחלקת המדינה האמריקנית שפורסם הלילה (יום ד'). אבל זהו רק אחוז קטן ממספר קורבנות הסחר בבני אדם מדי שנה, שעל פי הערכת הדו"ח עומד על 800 אלף. הדו"ח מציין לטובה את השיפור שחל בישראל בטיפול בקורבנות, ולראשונה מדרג אותה בקבוצת המדינות המערביות המתקדמות.

עוד חדשות מהעולם :

נער אמריקני ניצל בנס מחנית שפילחה את מוחו

לעומת זאת, סוריה הידרדרה לקטגוריה נמוכה ביותר ועלולה כעת להיות נתונה לסנקציות אמריקניות גם בשל כך. על פי הדו"ח, דמשק לא עושה כל "מאמץ נראה לעין" לזהות ולהגן על הקורבנות. סוריה מהווה ארץ מעבר לנשים וילדות מעיראק, ממזרח אפריקה וממזרח אסיה, שמועברות לחיי זנות באירופה. בדרך, אלפים מהן מושארות בסוריה ומועבדות בכפייה כמשרתות בבתים בסוריה. לפחות 95 פיליפיניות היו כלואות בערים חומס וחמה המופגזות, נכון לסוף 2011. ואילו לבנון ומיאנמר השתפרו במאבקן ב"עבדות מודרנית".

בנוגע לישראל קובע הדו"ח כי הממשלה שיפרה את מערכת זיהוי הקורבנות הבאים בגבולה, ומספקת להם טיפול רפואי. "ממשלת ישראל ממשיכה להיאבק בזרם של מהגרים זרים ומבקשי מקלט המגיעים דרך סיני, בעיקר מאריתריאה, סודן ואתיופיה, שרבים מהם היו קורבנות של עינויים לפני שנכנסו לישראל. חלק זוהו כקורבנות של סחר בבני אדם", נכתב בדו"ח, שמציין עוד: "הממשלה הבהירה שאין ביכולתה לספק עזרה למספר גדול של קורבנות סחר בבני אדם בקרב המגיעים ממצרים".

שיפור ניכר גם בכול הנוגע לסחר בנשים לצורכי זנות דרך סיני. יש "מקרים בודדים של נשים ממדינות חבר העמים, סין ודרום אמריקה העוסקות בזנות בכפייה בישראל, ומספר הנשים הנפגעות ממשיך לרדת מאז שיושם החוק נגד סחר בבני אדם בישראל ב-2006".

מבקשי מקלט בגבול מצרים(צילום: יאיר שגיא, ידיעות אחרונות)

אך הדו"ח מאיר גם את הצדדים השליליים של הטיפול בסחר בבני אדם בארץ. ישראל מתוארת כ"מדינת יעד לגברים ונשים שהם קורבנות של עבודת כפייה וסחר בבני אדם לצורכי מין. עובדים פשוטים מתאילנד, סין, נפאל, הפיליפינים, הודו, סרילנקה ורומניה מהגרים בהסכמה ובאופן חוקי לישראל לעבודות בניה, חקלאות וסיעוד. הם נתקלים בתנאים של עבודת כפייה, לרבות החזקת דרכוניהם בצורה בלתי חוקית, הגבלות תנועה, אי יכולת לשנות או לבחור מעסיק, הלנת שכר, איומים, תקיפות מיניות והפחדות פיזיות. סוכנויות כוח אדם במדינות אלו ומתווכים בישראל דורשים מהעובדים לשלם דמי גיוס מופרזים כדי להבטיח עבודות בישראל. הסכומים נעים בין 4,000 דולר ל-20 אלף דולר".

"אף אוזן לא צריכה לשמוע"

במסגרת פרסום הדו"ח ניתנים גם אותות הצטיינות לפעילים מצטיינים נגד סחר בבני אדם. בין מקבלי האותות גם עזיזה קידאנה, נזירה אריתריאית, אחות בהכשרתה שמתנדבת במרפאת רופאים לזכויות אדם בארץ. היא נשלחה לישראל לאחר שנים ארוכות של עבודה בדרום סודן ובירדן. בארגון אומרים כי היא החלה להתנדב בתקופה קריטית, והייתה המפתח לחשיפת עדויות של פליטים שנפלו קורבן לעינויים במחנות בסיני.

קידאנה במרפאה. מתנדבת בתקופה קריטית(צילום: נועה מגר)

"במהלך השנתיים האחרונות מאות רבות של מבקשי מקלט, קורבנות עינויים וסחר, חלקו עמי בקולות שבורים את סיפוריהם הקשים מנשוא ואת כאבם הפיזי והנפשי", סיפרה קידאנה. "את העדויות המזעזעות ששמעתי במרפאה אף אוזן אנושית לא צריכה לשמוע. גם ברגע זה ממש כלואים, מעונים ונהרגים אנשים בסיני והעולם לא עושה די על מנת להציל אותם מהזוועה".

הארגון פרסם עדות שגבתה קידאנה מצעירה אריתריאית בת 30, ששהתה בסיני במשך 120 ימים והגיעה לישראל בינואר 2012. לדבריה, היא שילמה 25 אלף דולר כדי להשתחרר מהמבריחים שכלאו אותה:

"הם שמו אותנו בבית מתחת לאדמה ואמרו לנו לשלם 3,000. הכו אותנו, האצבעות שלי עדיין נפוחות. קשרו אותנו. יש לי צלקות מסביב לקרסוליים מהשלשלאות וקשיים בהליכה. נתנו לנו רק לחם אחד ליום. היו ארבע נשים. שלוש שילמו מיד והן שוחררו, רק אני נשארתי מאחור. לא ראינו את השמש בכלל כשהיינו מתחת לאדמה למשך ארבעה חודשים. היו שתיים עשרה מדרגות למטה. היו שני חדרים, באחד היו 40 אנשים ובשני 28. ארבעה אנשים מתו כשהייתי שם. לאחד הייתה סוכרת; הוא לא היה מסוגל לשרוד את הרעב. השלושה האחרים מתו מהמכות. אחרי ששילמתי 25,000, הם דרשו שאני אשלם עוד 11,000, אבל אני לא שילמתי. הם אמרו לי שאם אני לא אשלם הם יהרגו את האחיין שלי. הם השאירו אותי שם לעוד חודש. השארתי את האחיין שלי מאחור כי לא יכולתי לשלם. הוא עדיין שם ואני סובלת בשבילו. הבנים עונו עם מכות חשמל. הם הטרידו אותי מינית בנגיעות בחזה שלי".

ועדת הכנסת למאבק בסחר בנשים דנה אתמול בזוועות שחווים מבקשי המקלט. על פי הנתונים שסיפק בדיון מפקד מתקן סהרונים, שמעון ביבס, השנה נקלטו במתקן הכליאה 36 מהגרות בהריון,

מתוכן חמש נשים שהרו בעקבות אונס. 15 נשים עברו בסיני תקיפה מינית, 13 מהם עברו התעללות מינית ממושכת. מבין הגברים המהגרים שנקלטו בסהרונים אותרו 19 מקרים של הרעבה, 35 מקרים של חבלות גופניות ושישה אנשים שסבלו מצליפות שוט. בסך הכול נרשמו 41 מקרים של גברים שעברו התעללות כלשהי מתוך 6,000 מסתננים שחצו את הגבול מאז חודש מרס, אז החל ניטור הפגועים. באותה תקופה הגיעו לישראל 2,500 נשים.

עוד עלה בדיון כי 15 צעירות שנפלו קורבן לאונס ולהתעללות מינית והגיעו לישראל מסיני באפריל שוהות במתקן הכליאה סהרונים ואינן זוכות לטיפול שיקומי בשל מחסור במקום במקלט לקורבנות סחר "מעגן".