"הטלת אחריות על שר האוצר היא מסוכנת"

מנואל טרכטנברג מותח ביקורת קשה על הטלת האחריות על שר האוצר, במסגרת דו"ח מבקר המדינה על אסון הכרמל. "אני רוצה להתייחס להטלת האחריות על שר האוצר בדו"ח המבקר, אני רוצה לעשות הן ככלכלן המצוי בתהליכי השלטון הכלכלי והן וכאזרח מודאג".

• דו"ח המבקר - סיקור מיוחד ב-ynet. לכל הכתבות
  
• איחרו, שתקו, לא בדקו. המפקדים שכשלו באסון
• דו"ח המבקר: סוף להתניית תקציבים בהתייעלות?
  

לדברי טרכטנברג, שעמד בקיץ האחרון בראש הוועדה לשינוי חברתי כלכלי שהוקמה בעקבות המחאה החברתית. "הכללתו (של שר האוצר, א.ל) בדו"ח לא נכונה, לא במקומה ויתרה מזאת היא מסוכנת. שר האוצר מופקד ראשית כל על הבטחת חוסנה של כלכלת ישראל, כלומר שמירה על הצמיחה, צמצום אבטלה ויצירת תנאים נאותים להתפתחות עסקית.

"מילוי תפקידו כרוך במידה רבה ביכולתו לעמוד בלחצים בלתי פוסקים הבאים מקשת רחבה של תחומים: ביטחון, חינוך, בריאות והשכלה גבוהה - הכל חשוב - אבל שר האוצר צריך להבטיח שהמסגרת הפיסקלית נשמרת בסדרי העדיפויות שהממשלה קובעת".

טרכטנברג הצדיק בדבריו את מדיניות האוצר, שהתנה מתן תוספות תקציב לשירותי הכבאות בהתייעלותם של הכבאים. "לעתים קרובות, נוכח קיפאון ואינטרסים חזקים לשמר מצב קיים, אין דרך להתניע תהליכי התייעלות אלא על ידי שימוש בשוט התקציבי. לא רק שזה לגיטימי אלא שזה לעתים קרובות הכרחי".

הכלכלן הבכיר, המכהן כיום שיו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של ההשכלה הגבוהה, הזהיר כי המסקנות יובילו בעתיד למצב שבו שרי אוצר יימנעו מלהילחם למען שמירת מסגרת התקציב. "אם ינתן תוקף לטענה כי חלה על שר האוצר אחריות מיוחדת, כי אז שר אוצר שפוי יהיה הרבה יותר נכון לפרוץ את מסגרת התקציב, כי הרי אף אחד לא יקים ועדת חקירה על עוד חצי אחוז גירעון. הוא לא יקדם רפורמות כי לא ישפטו אותו על כך שלא דרש מגופים להתייעל ולעומת זאת כן ישפטו אותו על דברים אחרים. זה מצב בלתי סביר בעליל שעלול לגרום לנזק חמור למשק".

פרקליטו של שטייניץ: ישי אשם

יועצו המשפטי של שר האוצר טוען כי האחריות לעובדה שתקצוב שירותי הכבאות הותנה ברפורמה מוטלת על משרד הפנים והעומד בראשו. "שר הפנים בעצמו לא היה ער לאבחנה בין צורכי חירום מיידיים לבין הסכום הכולל שהוא דרש", אמר היום ל-ynet פרופ' אריאל בן-דור, שייצג את שר האוצר מול מבקר המדינה.

לדברי בן דרור, טענת המבקר כי שר האוצר היה צריך להבין כי מדובר בתקציב לשירותים מצילי חיים ולהימנע מלהתנות את תוספת התקציב ברפורמות אינה מתקבלת על הדעת מפני שאילו היה עושה כן היה ממליץ שטייניץ על תוספת של 665 מיליון שקל לתקציב משרד הפנים, תוספת משמעותית שהייתה מצריכה קיצוץ רוחבי בתקציב וגם המבקר טען בדו"ח כי לא הייתה לה הצדקה.

"הבקשות הראשוניות של משרד הפנים היו בסכומים מאוד גבוהים, שאין הצדקה לאשרם בלי רפורמה וגם הן הוגשו לאחר שהתקציב נקבע", אמר בן דור. "יש תקציב סגור וכאשר יחידה ממשלתית מבקשת תוספת של תקציב בסכומים גבוהים, משרד האוצר יכול כמובן לבדוק את זה לגופו של עניין ואם על פי הנתונים הקיימים היחידה מתנהלת בצורה לא יעילה אז ניתן לדרוש רפורמה. זה לא אומר ששר האוצר אחראי על התפקוד השוטף של אותה יחידה".

בן דרור טוען כי "גם מהדו"ח עולה ששר הפנים בעצמו לא היה ער לאבחנה בין צורכי חירום מיידיים לבין הסכום הכולל שהוא דרש. בסופו של דבר כאשר הגיעה בקשה מסודרת שבאמת התמקדה בצורכי חירום אז היא תוקצבה. בסוף 665 מיליון שקל ל-40 מיליון שקל, לאחר ש-30 מיליון מתוך ה-100 שנדרשו באו מהרזרבה המקומית של משרד הפנים ועוד 30 מיליון הגיעו מהרשויות המקומיות".

"משרד שמבקש תוספת תקציב צריך להראות שהוא עשה הכל כדי להתמודד עם הצרכים במסגרת התקציב הקיים ואם הוא מגיש בקשה מנומקת ובסכום סביר אז היא תתקבל ועובדה שהתקבלה". בן דרור הוסיף כי למשרד הפנים "יש רזרבה ממשלתית מאוד גדולה. אין משרד ממשלתי חוץ ממשרד הביטחון שמחזיק ברזרבה כזאת".