המחלקה ללימודי מפלצות
באקדמיה למדעי הטבע בפילדלפיה החליטו להשתמש בסרטי טראש עם חיות מפחידות, כדי ללמד סטודנטים או סתם גיקים סקרנים משהו לגבי ביולוגיה של יצורים אמיתיים. הכירו את "Mega Bad Movie": לקפוץ בכיסא ולהחכים תוך כדי
כרישים, פיראנות, נחשי אנקונדה, דינוזאורים ועכבישים על המסך הגדול - לא, אין מדובר בסרטי טבע, אלא דווקא בסרטי אימה מטופשים למדי. משהו שרוג'ר קורמן היה יכול אולי להתגאות בו - דיוויד אטנבורו קצת פחות. בעוד שחוקר הטבע הבריטי האגדי ביקש לפתוח צוהר דרך מסך הטלוויזיה ולהעביר באמצעותו אליכם את יופיו המרהיב של החי והצומח בעולמנו, יוצרי האימה משתמשים בבעלי החיים פשוט כדי להפחיד, או לפחות להגעיל. אבל יש מי שמוצא בזה תועלת.
באקדמיה למדעי הטבע של אוניברסיטת דרקסל בפילדלפיה - מוסד המחקר הוותיק ביותר בארצות הברית בתחומי הביולוגיה והזאולוגיה (שכעת מציין מאתיים שנה להקמתו), זיהו את הפוטנציאל החינוכי בסרטי הטראש הללו. מדי כמה שבועות מתכנסים סטודנטים, גיקים מקומיים וסתם סקרנים לערב Mega Bad Movie בו מוקרנים כמה מהסרטים הללו כחומר לימודי. באמצעות פרשנות של נציגי צוות הפקולטה, מצביעים המומחים על העיוותים והפגמים הקולנועיים, מול אלו שבמציאות.
כך תלחמו בפיראנה. המרצים של אוניברסיטת דרקסל מפרשנים
לא חסרים יצורים מעולמנו שעוותו לצורך הגברת מפלס האימה בסרטים - חלקם הפכו לקאלט: גורילת הענק מ"קינג קונג" פורץ הדרך (1933); כריש הלבן מ"מלתעות" (1975) של סטיבן שפילברג, שהמשיך אחר כך עם תחיית הדינוזאורים בטרילוגיית "פארק היורה" שלו; רשת העכבישים מ"ארכנופוביה" (1990), הנחש הרעבתן מ"אנקונדה" (1997), להק הפיראנות מחודדות השיניים של ג'ו דאנטה מ-1978, וסרטי ההמשך למיניהם - של ג'יימס קמרון (1981), ואלו שיצאו לאחרונה בתלת ממד - "פיראנה 3D" משנה שעברה, ו"פיראנה 3DD" שיצא החודש לאקרנים.
בניגוד לסרטיו של אטנבורו, או אלו בהם ניתן לצפות בערוץ נשיונל גאוגרפיק, המבקשים לעשות לנו היכרות חביבה עם בעלי החיים על פני כדור הארץ, יוצרי האימה מבקשים לעשות את הדרך ההפוכה. הם מסתמכים על הפחד הקמאי שלנו, בני האנוש, מאורגניזם מרוחקים מאיתנו וכדי להגביר את האימה, הם מעצימים אותם לכדי מפלצות של ממש: חרקי ענק; דגים שאוהבים דייגים, וגם נשים בביקיני; נחשים עם או בלי ארס, אבל בעלי מנת משכל של גאון. מניפולציות מופרכות לחלוטין.
פריקים וגיקים
המניפולציות הללו הן בדיוק התירוץ שצוות Mega Bad Movie זקוק לו כדי לעורר עניין הציבור בעולם החי ובו בעת להציגו בצורה יותר מדויקת, או לחלופין פחות מופרכת מאשר בסרטי האימה. זו גם הזדמנות טובה להתבדח על חשבון הקולנוענים שבראו את היצורים הבלתי אפשריים הללו על המסך. בעיצומן של ההקרנות - מהתחלתן ועד סופן - אלו הם פול קלומון (ראש המחלקה למלוקולוגיה) וג'ייסון פול (מנהל מוזיאון הדינוזאורים בפקולטה) שמלווים את הסרטים בהערות עוקצניות ומחכימות.
קלומון ופול. ביקורת קולנועית לצד מדעית
כמו הזקנים מהחבובות, הם מריצים דאחקות על הכל - קולנוענים, שחקנים, אפקטים ויזואליים, ובעיקר בעלי החיים עצמם והעיצוב שלהם בסרטים. להנאת הקהל, וגם לסקרנותו הם מגחכים על התכונות הפיזיות וההתנהגותיות המוגזמות שניתנו ליצורים שעל המסך, האיברים שהודבקו, ותאוות הרצח המופרזת שמיוחסת להם - לצורך הפחדה. לא פעם, כמו במקרה של הסרט "Sharktopus" - המציג יצור אימתני שחציו כריש חציו תמנון - התהליך החינוכי הופך למופע בידור קומי להפליא.
הטריילר של "Sharktopus" - כריש שהוא תמנון וההפך
"כל הרעיון התחיל מכך שג'ייסון פול השתמש בסרטי "פארק היורה" לצורך הכשרה של המתנדבים של מוזיאון הדינוזארים", מספרת ל-ynet ג'יל סיבסמה, מורה בפקולטה, המרכזת את פעילויות התכנית. "הרעיון הזה גדל והתפתח לכדי אירוע גדול יותר כ-Mega Bad Movie. לא כל מי שמגיע הוא סטודנט. זה התפשט מעבר לזה. רוב רובם של הנוכחים הם בני 24 עד 40".
מפלצות אמיתיות בכאילו
והאירוע אכן הפך לגדול ופופולרי יותר מהמצופה, ועד היום הוקרנו בו בין השאר יצירות המופת "Mega-Shark vs. Giant Octopus", "Mega Shark Vs. Crocosaurus", "Megapiranha", "עכבישים נגד אנשים" ("Eight Leged Freaks" בהשתתפותם של דיוויד ארקט וסקרלט ג'והנסון בת ה-17), "פארק היורה" ולאחרונה כאמור "Sharktopus".
מערכון מקדים של סטודנטים להקרנת "Sharktopus" במאי האחרון
"אלו רק סרטים, ולא מעצבן אותי שהם מופרכים", מודה סיבסמה ונותנת קרדיט ליוצרים, "הם עשו קולנוע שמבוסס על חיות, ונתנו לי הזדמנות נהדרת ליזום את ערבי Mega Bad Movie בזכות זה, ועל כך אני מוקירה להם תודה. הוליווד מותחת את המציאות עם סרטים וסדרות על רופאים (מהלך ההחייאה נעשה באופן שגוי כל הזמן), בתי משפט ומשטרה - כולם שגויים. אנשים בכל תחום מוצאים סדרות טלוויזיה וסרטים להתלונן על חוסר הדיוק שלהם".
ואיך בדיוק מנצלים את חוסר הדיוק לטובת לימודי ביולוגיה וזאולוגיה?
"היתרון הגדול ביותר של דרך הלימוד הזאת היא פשוט הכיף שבה. אנשים לומדים הרבה יותר כשהם נהנים. כולם יודעים שבעלי החיים הללו אינם אמיתיים, אבל חלק מהעובדות בנוגע אליהם אינן ידועות. זה נחמד שיש את האפשרות לחלוק עובדות משעשעות עם אנשים בוגרים, שאולי תוהים האם החיות האלה באמת יכולים לאכול משהו כל כך גדול, האם תנינים באמת יכולים לשחות כל כך מהר, או האם דינוזאורים באמת יכולים לקום לתחייה באמצעות DNA של יתוש?".
אז מאיפה לעזאזל משתין הדג?
את פעולת הריכוך החינוכית מתחילים המארגנים לעשות כבר במפגש שקודם להקרנה ונערך במוזיאון הדינוזאורים של האקדמיה למדעי החיים. שם נחשף הקהל לעכבישי טרנטולה או נחשים חיים, פוחלץ של כריש, או גוף תמנון בפורמלין. זו הזדמנות לעשות למבקרים מפגש ראשוני בלתי מתווך עם בעלי החיים האמיתיים - וגם הזדמנות ליצור אווירה פנטסטית-גיקית-קולנועית כשהמרצים, המחופשים לאובי וואן קנובי או לדיונון, פוגשים צופים מחופשים לבאטמן או סתם עטלף.
"חלק גדול מהפעילויות המקדימות שלנו לפני הסרט מספקות תשובות באמצעות מורים או מדענים", אומרת סיבסמה, ומספרת שבאמצעות המפגש האינטימי ניתן דווקא לפרק את אותם הפחדים האנושיים, שסרטי האימה מנסים להעצים. "כל מה שלא מובן הוא תמיד גורר חששות - בין אם מדובר בבני אדם או בעלי חיים. אבל כנראה שחיות קטנות ומהירות תמיד גורמות לנו לקפוץ. מסתבר שהחברה שלנו אוהבת סרטי אימה כאלה. יש חברות הפקה כמו The Asylum שמשלימה סרטים כאלה כל שלושה חודשים".
פול קלומון מפרש ומבאר את סרטי הטראש של The Asylum
איזה צורת חיים קולנועית היא היצור הכי מופרך שנתקלת בו?
"הפיראנקונדה מהסרט שיצא בסוף השבוע האחרון בארצות הברית (כפי שמורה שמו, הסרט "Piranhaconda" בהפקתו של רוג'ר קורמן ובהשתתפותם של מייקל מאדסן והדוגמנית רייצ'ל האנטר, מתמקד ביצור כלאיים שהוא שילוב של נחש האנקונדה הענק ודג הפיראנה). למה? כי זה ראש של דג שמורכב על גוף של נחש. שני האורגניזמים הללו מעולם לא נפגשו, והם מעולם לא הזדווגו. הם לא חולקים דבר במשותף - מידות שונות, תזונה שונה, סביבת מחייה שונה.
הטריילר של "פיראנקונדה". סכיזופיראנה
"באמת? איפה הדבר הזה אמור לחיות? גם השארקטופוס (הסרט "Sharktopus", גם הוא בהפקת קורמן על יצור שחציו כריש, חציו תמנון) היה רע מאוד. למעשה, המקום ממנו היה אמור הכריש לעשות את צרכיו, הוא המקום בו אמור להיות הפה של התמנון.
כך שהיצור הזה אוכל דרך לוע הכריש, אבל אין לו מקום לשחרר פסולת. זה פשוט מוזר".
ואיזה יצורים הכי נאמנים למציאות?
"הפיתונים הענקיים מהסרט 'Mega Python vs Gatoroid', כי נחשי בואה ופיתונים באמת נוטים לצאת מהביצות, והם אוכלים דברים שמושפעים מהמערכת האקולוגית. עם זאת, הם אינם יכולים לגדול לממדים של המגה-פיתון שבסרט".
אם היית יכולה ליצור סרט משלך, איזה בעל חיים היית מאמצת?
"אני לא הייתי עושה סרט אימה, הייתי מעדיפה ליצור סרט מדע בדיוני על צורת חיים שמשלבת שני סוגי ציפורים - אחד שלא נעשה עדיין. אפשר יהיה לקרוא לו למשל "EagleOwlatoo" - מאשאפ של אוח (ינשוף גדול המכונה באנגלית Eagle Owl) וקאקאדו (Cockatoo). זה יהיה שילוב של הינשוף הגדול ביותר בעולם בעל עיניים כתומות עם התוכי שחי שנים רבות ויש לו נשיכה חזקה ביותר. 'הזהרו מהעיניים הכתומות הללו שיכולות לראות אותך...אפילו בחושך'".
