החלום המצרי: 8 מיליון תושבים בסיני
לא רק הישראלים מוטרדים ממה שקורה בחצי האי סיני מאז הסתלקותו של מובארק. המצרים מגלים שהאזור הנרחב ורב הפוטנציאל הזה הפך לשממה לאחר שהשלטון הקודם הזניח אותו ונתן לו להפוך למונופול של הצבא. כעת, שמו לעצמם המצרים מטרה: לשקם את סיני מבחינה כלכלית וחברתית
מאז הדחת הנשיא מובארק עלה אצלנו חצי האי סיני לכותרות בעיקר בשל התקריות הביטחוניות ופיצוץ צינור הגז. אבל התסכול ממה שקורה בחצי האי איננו נחלתם הבלעדית של הישראלים וגם המצרים מוטרדים מההתפתחויות בחצי האי, מסיבות אחרות כמובן.
- לטורים נוספים מאת דורון פסקין
מאז הדחת משטר מובארק נשמעו במצרים קולות הולכים וגוברים הקוראים לממשלות להתייחס לסיני כאל פרויקט לאומי. צעירי המהפכה טוענים כי מסיבות לא מובנות הזניח משטרו של מובארק את האזור ולא ביצע שם אפילו פרויקט לאומי אחד חרף הבטחות רבות.
הדוגמה הבולטת ביותר היא התכנית מלפני 20 שנה ויותר לחבר את חצי האי לרשת מסילות הברזל. 80 ק"מ של מסילה כבר הונחו אך הפרויקט לא הושלם וגנבי הברזל דאגו מאז "להעלים את הפרויקט".
היום נזכרים גם כי באוקטובר 2006 פרסם מובארק צו נשיאותי המורה על פירוק "חברת האחזקות לפיתוח צפון סיני" וזאת ללא כל הסבר. פירוק החברה היווה סוף לחלום הפיתוח שבו השתעשעה מצרים מאז החזרת חצי האי ושכלל בין השאר פיתוח חקלאי מסיבי (פרויקט תעלת השלום) וקליטת מיליוני מתיישבים.
אי הזרמת משאבים והתעלמות מתביעות הבדואים לבעלות על הקרקעות הפכו את אזור סיני ובעיקר צפונו לשטח הפקר בתקופת מובארק, וביתר שאת עתה אחרי הסתלקותו. חשוב להבין כי ישנו הבדל פוליטי, חברתי וכלכלי בין צפון חצי האי שהפך כר פורה למבריחים ולתחום השפעה ישיר של רצועת עזה על כל המשתמע מכך לבין הדרום התיירותי והליברלי יותר. לא בכדי בבחירות האחרונות לנשיאות זכה נציג האחים המוסלמים מוחמד מורסי ברוב מוחץ בצפון בעוד בדרום ניצח המתמודד החילוני, אחמד שפיק.
מונופול של הצבא
נכון להיום, חצי האי סיני לא נחשב אטרקטיבי למשקיעים. עלויות הייצור גבוהות בהשוואה לאזורים אחרים במצרים וסירוב המדינה לאפשר בעלות פרטית על הקרקעות מייקר אף הוא את ההשקעה. מבחינת פוטנציאל, חצי האי מציע אפשרויות בתחום המשאבים הטבעיים, התיירות, החקלאות והתעשייה (בעיקר של מוצרים לתעשיית הבנייה). ברם, כדי שפוטנציאל זה ימומש יש צורך להשקיע בתשתיות, בעידוד ההתיישבות וכמובן גם בביטחון.
המועצה הצבאית השולטת ערה לבעיות ובעיקר בצפון סיני פועלת לא רק בתחום הביטחוני אלא מנסה להשיג פריצת דרך גם בתחום הכלכלי. בחודש שעבר, למשל, נחנך באל-עריש מפעל מלט בעל כושר תפוקה של 3.5 מיליון טון בשנה.
הצבא המצרי היה זה שהשקיע במפעל וגם היה זה שבנה אותו ביחד עם חברה סינית. בטקס החגיגי נכח בין השאר רמטכ"ל הצבא סאמי ענאן (מספר 2 בחונטה הצבאית השולטת) שהדגיש את החשיבות שמייחסת המועצה הצבאית לפיתוחו של חצי האי והגדלת האוכלוסייה בו.
ככלל, בשנים האחרונות, רוכזה פעילות ההשקעה בפיתוח סיני על ידי יחידות הצבא שעסקו בין השאר בבניית פרויקטי מים, בית חולים ועוד. יש לזכור גם כי בראש הרשות לפיתוח סיני עומד גנרל מהצבא המצרי.
דומה כי ההידרדרות במצב הביטחוני באזור הדליקה נורות אדומות בקרב ההנהגה המצרית שסבורה לפחות במישור הדקלרטיבי כי זו העת לפעול. השבוע הצהיר ראש הממשלה שמונה על ידי המועצה הצבאית, ד"ר כמאל גנזורי, כי "אין מנוס מלהשקיע בפיתוח סיני". הוא טען כי משרדי הממשלה השונים גיבשו תכנית פיתוח מקיפה לחצי האי כשיעדה עומד על משיכת 8 מיליון מצרים שיבואו להתגורר ולעבוד בחצי האי (כיום האוכלוסייה מונה כחצי מיליון בלבד). התכנית כוללת גם הקלות למשקיעים ובחוקים לבעלות על קרקעות.
דורון פסקין הוא מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת) www.infoprod.co.il
לפנייה לכתב/ת 
