דל-שומן או רגיל: איזה רוטב לסלט הכי בריא?

גם סלט וגם בלי רוטב? כל מי שנמצא בדיאטה יודע לדקלם במסעדה שהוא מבקש את הרוטב לסלט בצד, או לא בכלל, אבל בכך אנו הופכים את הירקות למזינים פחות, כך מוכיח מחקר חדש. 

המחקר, שנערך באוניברסיטת פורדה שבאינדיאנה ופורסם בכתב העת Molecular Nutrition & Food Research, כלל 29 נבדקים שאכלו סלט עם רטבים שבהם סוגי שומן שונים: רווי, חד-שומן בלתי רווי ורב בלתי-רווי. כל סלט הוגש עם שלושה גרמים, שמונה גרמים או 20 גרם שומן המגיע מהרוטב.

סלט תמיד בריא?

• דיאטה: כמה נזק עושה הרוטב התמים של הסלט
• בדיקה: עד כמה בריא הסלט שמגישים לכם בבתי הקפה?
• מדריך: איך לאכול במסעדה מבלי לגרום לדיאטה לקרוס
  

שומנים רב בלתי-רוויים נמצאים בשמן זית ובשמן קנולה, שומנים רוויים נמצאים בחמאה ובשמנת, ושומנים חד בלתי-רוויים נמצאים בשמן תירס ובשמן סויה.

החוקרים נטלו בדיקות דם מהמשתתפים כדי לגלות עד כמה ספג גופם רכיבים תזונתיים כמו ליקופן ובטא-קרוטן, הקשורים בהפחתת הסיכון לסרטן ולמחלות לב.

אוהבי שמן זית ישמחו לשמוע שרטבים המכילים שמנים רב בלתי רוויים, כמו שמן זית ושמן קנולה, מספקים את האיזון המושלם בין צמצום מספר הקלוריות ובין ספיגה מיטבית של הרכיבים התזונתיים, בהשוואה לרטבים אחרים. מרוטב המבוסס על שמן זית או שמן קנולה ניתן לצרוך הכי פחות כדי ליהנות יותר מספיגת הרכיבים החיוניים.

בשמן זית נמצאה ספיגה זהה של קרוטנואידים הן בשלושה גרמים של שומן והן ב-20 גרם שומן. לעומת זאת, כשמדובר בשמן סויה, מהמחקר עולה כי ככל שנצרך ממנו יותר כך נספגו יותר קרוטנואידים, כך שצריך לאכול יותר מרוטב שמכיל אותו.