הסיכוי להיתפס על מהירות בישראל - נמוך במיוחד
נתונים מפתיעים המתפרסמים על-ידי המועצה האירופית לבטיחות בתחבורה, מגלים כי הסיכוי לקבל דו"ח מהירות באוסטריה והולנד גבוה פי 15 מהסיכוי לקבל דו"ח כזה בישראל. מערך האכיפה החדש אמור להקטין משמעותית את הפערים
הסיכוי להיתפס על מהירות גבוהה מהמותר בישראל - מהנמוכים באירופה. נתונים שמפרסמת המועצה האירופית לבטיחות בתחבורה, מגלים כי רק 26 מכל 1,000 ישראלים קיבלו ב-2010 דו"ח בגין נהיגה במהירות מופרזת. נשמע לכם הרבה? מתברר שהסיכוי לקבל דו"ח מהירות בישראל נמוך משמעותית ממרבית מדינות אירופה. לשם השוואה, במהלך אותה שנה, באוסטריה והולנד ניתנו דו"חות מהירות לכ-500 מכל 1,000 תושבים.
- אכיפת מהירות חדשה: אלה המקומות בהם תצולמו
עוד בנושא מצלמות האכיפה החדשות:
- מצלמות המהירות: היכן הוצבו החדשות?
עם זאת כדאי לזכור כי בחודשים הקרובים צפויה עלייה דרמטית במספר דו"חות המהירות בישראל. במרץ האחרון החל אגף התנועה להפעיל מערך אכיפה אלקטרונית, שכולל כעת 22 מצלמות מהירות ורמזור. ממרץ ועד תחילת השבוע הפיקה המערכת כ-11 אלף דו"חות, ויותר מ-90% מהם בגין מהירות מופרזת. עד סוף השנה צפוי מספר המצלמות הפעילות לגדול ל-60, ועל-פי הערכות תגיע תפוקתן השנתית ל-370 אלף דו"חות.
ומה באשר לעבירות אחרות? מתברר כי בכל הנוגע לאכיפת השימוש באמצעי בטיחות - דוגמת חגורות בטיחות והתקני ריסון לילדים ותינוקות - מובילה ישראל על מדינות אירופה, לעתים בפער עצום. מהנתונים שמפרסמים האירופים עולה כי ב-2010 קיבלו 34 מכל 1,000 ישראלים דו"ח בגין אי-שימוש באמצעי בטיחות. בסלובניה שבמקום השני קיבלו דו"ח שכזה 31 מ-1,000 אזרחים, אך בצרפת ושבדיה קיבלו רק ארבעה מכל 1,000 דו"ח דומה.
"מהירות היא בעיית בטיחות מרכזית"
בדו"ח שמפרסמת המועצה האירופית לבטיחות בתחבורה (ETSC), מציינים המחברים כי "מהירות מופרזת ובלתי-מתאימה לנסיבות נחשבת על-ידי רבים לבעיית בטיחות מרכזית". לכן, כך ממשיכים שם, יש לנקוט אמצעים כדי להקטין את מספר הנהגים שעוברים את המהירות החוקית. אמצעי עיקרי הוא כמובן אכיפה, אם באמצעות שוטרים ואם באמצעות מערכות אוטומטיות.
כאמור, הנתונים מצביעים על כך שישראל מפגרת בפער ניכר אחר מרבית מדינות אירופה באכיפת עבירות מהירות. אוסטריה והולנד מובילות בפער משמעותי, עם מספר דו"חות עצום - כ-500 לכל 1,000 תושבים בממוצע. בשנת 2011 אף הגיע מספר הדו"חות באוסטריה ל-587 ל-1,000 תושבים - יותר מכל מדינה אירופית אחרת. בצרפת, שהחלה להפעיל מערך אכיפה אלקטרונית בעשור הקודם - והפכה למודל-חיקוי לבכירי אגף התנועה בישראל - נרשמו כ-160 דו"חות לכל 1,000 תושבים בשנה.
| המדינה | 2010 | 2009 | 2008 |
| אוסטריה* | 497 | 495 | 457 |
| הולנד | 501 | 552 | 558 |
| צרפת | 161 | 158 | 156 |
| קפריסין | 107 | 90 | 137 |
| פינלנד | 61 | 64 | 52 |
| הונגריה | 66 | 35 | 23 |
| ישראל | 26 | 29 | 29 |
| שוודיה | 24 | 24 | 23 |
| איטליה | 15 | 16 | 29 |
| בריטניה | אין נתון | 18 | 20 |
מקור: המועצה האירופית לבטיחות בתחבורה (ETSC)
* ב-2011 ניתנו 587 דו"חות ל-1,000 תושבים
ישראל ניצבת בתחתית הרשימה, עם פחות מ-30 דו"חות ל-1,000 בשנים 2008 עד 2010. באנגליה, שהפעילה בעשור הקודם אלפי מצלמות מהירות, נרשמו בתקופה זו פחות מ-20 דו"חות ל-1,000 תושבים. בשבדיה, הנחשבת לאחת המדינות הבטוחות באירופה, רק 24 מכל 1,000 תושבים קיבלו דו"ח מהירות ב-2010.
יש קשר בין אכיפה ובטיחות?
במועצה האירופית, כמו מומחי בטיחות רבים בישראל, מייחסים חשיבות רבה לאכיפת עבירות מהירות. למשל, במשרד לביטחון פנים ואגף התנועה העריכו בחודשים האחרונים כי הפעלת מצלמות האכיפה החדשות תביא לירידה של עשרות אחוזים במספר התאונות הקשות וההרוגים. מנגד, יש מומחי בטיחות - כמו למשל ד"ר משה בקר, מוותיקי התחום בישראל - הסבורים כי הערכות אלה אופטימיות מדי.
מעניין לכן לבחון את נתוני האכיפה שמפרסמת המועצה, על-רקע השיפור בבטיחות במדינות הנסקרות בדו"ח. על-פי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, המדד המשוקלל המקובל ביותר לבחינת בטיחות בדרכים הוא "מדד קטלניות הנסועה" - מספר הרוגים שנתי לכל מיליארד ק"מ נסיעה. הסיבה לחשיבות המדד היא יכולתו לשקף את הסיכון היחסי למות בתאונה בכל קילומטר של נסיעה.
על-פי מדד זה, אוסטריה, שהפיקה בשנה שעברה יותר דו"חות מהירות מכל מדינה אחרת, ניצבת אחרי ישראל. גם צרפת, מודל החיקוי של אגף התנועה, מפגרת אחרי ישראל. בשבדיה, שבה מספר ההרוגים למיליארד ק"מ הוא הנמוך באירופה, נרשם מספר דו"חות דומה לזה שבישראל. מעניין לציין כי גם במדד נוסף - הפחתה שנתית במספר נפגעים באורח קשה - ניצבת ישראל לפני אוסטריה והולנד, שאף אינן מצליחות להשיג את ממוצע השיפור האירופי.
יש לציין כי המדד שבחר הארגון לבדיקת היקף האכיפה הוא מספר דו"חות ל-1,000 תושבים, ללא תלות במספר כלי הרכב, נסועה שנתית ממוצעת ("קילומטראז'") ואורך כבישים. מדד זה גם יכול ליצור פערים בין מדינות שבהן יש שיעור גבוה של ילדים (שאינם נוהגים) ומדינות עם שיעור גבוה של מבוגרים (אשר נוהגים). למשל, אחוז הילדים עד גיל 14 בישראל היה 28% ב-2010, לעומת ממוצע של 15.6% ב-27 מדינות האיחוד האירופי.
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: קובי קואנקס")
