השקט שלפני הסערה / על משחק 5 בגמר ה-NBA

מחר לפנות בוקר (ו', 04:00, שידור ישיר בספורט 5) עשויה להסתיים העונה המקוצרת והסוערת של ה-NBA, שהתחילה באיחור אבל לא במחיר של פגיעה בריגוש. היו דרמות, פציעות, יכולת גבוהה וסיפורים גדולים, בדיוק כמו שצריך.

• לונדון 2012 - העמוד האולימפי המיוחד של ynet ספורט
  
• יורו 2012 - הנבחרות, הכוכבים, האיצטדיונים, התמונות
  

העונה הזו יכולה להסתיים עם אליפות ראשונה של לברון, האיש שחוטף מכל כיוון - בגלל טענות לחוסר נאמנות, לוזריות אפילו. באיזשהו מקום, כל מה שקרה מ(אי) תחילת העונה ועד עכשיו, פעל לטובתו. כי בשנה השנייה של פרויקט הכוכבים במיאמי, לכל הליגה היו דברים טובים יותר להתעסק בהם.

ווייד ולברון. הרבה פחות לחץ סביב מיאמי ואלו התוצאות(צילום: AFP)

בהתחלה זו הייתה השביתה וגרורותיה, אחר כך הניסיונות הנואשים של דאלאס לשמור על האליפות, הריצה של שיקגו והנפילה שלה אחרי הפציעה של דריק רוז,

הפלייאוף המדהים של סן אנטוניו, הקרב האחרון של בוסטון בהרכב הנוכחי שלה. ואיפשהו בתוך כל זה, האש סביב מיאמי דעכה. כולם נתנו להיט שקט לפעול. הרבה פחות דיבורים סביבם, הרבה פחות לחץ.

זה לא שהכל היה חלק. הפלייאוף הלך להם קשה מהמקום השני במזרח, אבל בסופו של דבר יכול להיות שגמר המזרח פעל לטובתם. כי העוצמה המנטלית שהיו צריכים להפגין מול הסלטיקס והמהפך שם, בעיקר הוכיחו לשחקנים עצמם שהם מוכנים. גם את גמר המערב פתחו בהפסד, ומאז אי אפשר לנצח אותם.

מריו צ'אלמרס. משתיק את הדיבורים על הצורך ברכז אחר(צילום: AFP)

עזבו את לברון ג'יימס ודוויין ווייד. כל ההבדל הוא שלמיאמי יש על מי לבנות חוץ מהם - וזה אפילו לא כריס בוש. הוא עצמו חזר מפציעה ועדיין לא מפגין את אותה היכולת, אבל יש את שיין באטייה של פעם, את מריו צ'אלמרס שמשתיק את הדיבורים על הצורך ברכז אחר. כשללברון יש תמיכה כזו, היא רק מצטרפת לשקט התעשייתי של העונה. כי זה שקט על המגרש. לדעת שהוא לא חייב לעשות הכל לבד, כמו שקרה בדקות הסיום של משחק מספר 4 בהן היה מושבת בצד וראה את צ'אלמרס לוקח את המשחק על עצמו.

עוד ב-ynet ספורט:

• הקבוצה החדשה של עודד קטש
  
• הזר החדש של הפועל ירושלים
  
• וכל המספרים לקראת רבעי הגמר ביורו
  

אוקלהומה סיטי בנויה כמו בתרשים מדויק - לכל שחקן יש משימה ספציפית. קווין דוראנט הוא הסופרסטאר. ראסל ווסטברוק הוא החצי השני שלו, שחקן שמסוגל להכל ואי אפשר בלי התרומה שלו. תאבו ספולושה הוא האיש למשימות הגנה. וכן הלאה. זו הסיבה שהם כל כך טובים, כי הם נבנו בקפידה במשך שנים כשכל חלק מותאם לאחר. אבל זו גם הסיבה שהם מתקשים בסדרת הגמר.

ווסטברוק ודוראנט. יצליחו לקום מהקרשים?(צילום: AP)

הדרך היחידה לחזור לא תהיה עוד הצגה של דוראנט או ווסטברוק. המשחק הרביעי הוכיח ככה. הדרך היא ששני החלקים במכונה שלא פועלים כמו שצריך בסדרה הזו ייכנסו לעניינים.

הראשון הוא ג'יימס הארדן, השחקן השישי של העונה, שקולע במספרים נמוכים ואחוזים רעים. התרומה שלו פשוט הכרחית. בלעדיה, הוא מחייב את הסטארים לצאת מגדרם כדי לחפות. הוא חשוב באלמנטים נוספים - הובלת כדור, הגנה, לקיחת אחריות. כרגע, הוא לא מספק אותם.

השני הוא דרק פישר. הת'אנדר הבריקו בהחתמה שלו. הוא מציאה נדירה מבחינת הניסיון והידע הספציפי בדרכים לזכייה באליפות. הוא לא היה יציב מאז חתם, ולמרבה צערם של אנשי אוקלהומה, הוא גם לא נראה כמו עצמו בסדרה הזו. ברור שבגילו המתקדם הוא כבר לא אותו שחקן של פעם - אבל יש דברים שהוא לא אמור לשכוח - למשל, קליעה. לא מדובר כבר בלייקרס של קובי. לפישר, אחד הווינרים הגדולים של הליגה, צריך להיות מנדט לעשות הרבה יותר ולספק תמיכה לילדים.

דרק פישר. הגיע הזמן שייקח את המושכות(צילום: AP)

לפחות אחד מהשניים, הארדן ופישר, צריך להרים הלילה את הרמה כדי להציל את הסיכויים. מיאמי לא בלתי ניתנת לעצירה. יש רגעים ארוכים שההתקפה שלה נראית מבולבלת. הת'אנדר מוכשרים מספיק כדי לנצל את זה ולקחת משחק אחד במיאמי, כדי לחזור לשני משחקי בית מכריעים. ואם לא? אז לברון יתחיל לחשוב לאיזו אצבע תלך הטבעת.