שתף קטע נבחר

המאמן האגדי מת, הכדורגל ביוון חי כבר 32 שנה

מאז הופיעה לראשונה ביורו 80' נבחרת יוון רק מתקדמת. המאמן שהוליך אותה להישגים הראשונים, אלקטס פנגוליאס, הלך השבוע לעולמו, אבל הנבחרת ממשיכה להדהים. תומר גנור סבור שסנטוס ושחקניו לא צריכים להתנצל על הסגנון הלא אטרקטיבי

כבר יותר מ-30 שנה שלנבחרת יוון יש מסורת בכדורגל האירופי. לא אחת מוכיחים שחקני המדינה מהים התיכון, שגם אם אין לך כישרון על והסגל שלך לא משופע בכוכבים, ניתן להגיע להישגים.

 

  • יורו 2012 - הנבחרות, הכוכבים, האיצטדיונים, התמונות

 

עד שנת 1980 הכדורגל היווני נחשב לנפילה. הקבוצות לא הגיעו לשום הישג משמעותי באירופה והנבחרת לא רשמה שום הישג משמעותי. ליורו שנערך באיטליה באותה שנה הגיעו היוונים בפעם הראשונה בהיסטוריה.

 

אוהדי נבחרת יוון ביורו. שנים של מסורת (צילום: AP) (צילום: AP)
אוהדי נבחרת יוון ביורו. שנים של מסורת(צילום: AP)

 

בהדרכתו של המאמן אלקטס פנגוליאס הם רשמו הופעת בכורה מכובדת, שכללה הפסדים מינימלי 1:0 לצ'כוסלובקיה (האלופה ב-76'), 3:1 להולנד ו-0:0 מול המעצמה הגדולה גרמניה המערבית (קארל היינץ רומיניגה, האנס פיטר בריגל והשוער טוני שומאכר שיחקו).

 

גם אחרי ההצלחה הזו, היחס לכדורגל היווני בישראל היה מזלזל. בכל פעם שמאמנים ישראלים רצו להוריד ציפיות מנבחרת ישראל, הם הזכירו את יוון כדוגמה למדינה ים תיכונית נטולת מסורת ואמצעים, יחסית למדינות אירופה בעלות תרבות הספורט המפותחת.

 

שלמה שרף. זוכרים את הכניסה של הנבחרת לאירופה? (צילום: יונתן האורסטוק) (צילום: יונתן האורסטוק)
שלמה שרף. זוכרים את הכניסה של הנבחרת לאירופה?(צילום: יונתן האורסטוק)

 

בתחילת שנות ה-90 הצטרף הכדורגל הישראלי לאירופה, והתבוסות שספגה הנבחרת של שלמה שרף במוקדמות מונדיאל 94' הותירו תחושה של תיסכול
יורו 2012 - משחקי רבע הגמר
21.6 צ'כיה פורטוגל
22.6 גרמניה יוון
23.6 ספרד צרפת
24.6 אנגליה איטליה
, שנותרה עד היום לנוכח חוסר ההצלחה לעלות לטורניר גדל מאז מכסיקו 70'. מי שנזכר בתבוסות דומות שספגה יוון לפני כן במוקדמות לקראת איטליה 90' (7:1 לדנמרק ו-4:0 לבולגריה) הזכיר אותה כמי שנמצאת באותה רמה כמו ישראל.

 

אבל לאותו מונדיאל בארה"ב, זה עם התבוסות שנחלה ישראל ואשר נשכחו רק בזכות הניצחון הסנסציוני בצרפת, הגיעה יוון בפעם הראשונה, ושוב בהדרכתו של אותו מאמן, אלקטס פנגוליאס.

 

פנגוליאס. הביא לשינוי (צילום: תומר גנור) (צילום: תומר גנור)
פנגוליאס. הביא לשינוי(צילום: תומר גנור)

 

טסתי אז ליוון כדי לראיין את המאמן שהגיע להישג המרשים. האיש שחי שנים רבות בארה"ב ספג ביקורות ביוון, על כך שנהג לזמן שחקנים ותיקים בעלי ניסון ששמרו לו אמונים, אבל יחסיו הקרובים איתם (נהג להיות פתוח ולא להקפיד יותר מדי בענייני משמעת) עזרו לו בסופו של דבר.

 

מה עוד חדש ב-ynet ספורט?

 

יבשת אירופה נותרה מופתעת, והצדיעה ליוונים שעלו יחד עם הרוסים והקדימו את איסלנד, הונגריה ולוקסמבורג. היוונים נהנו אז מהשעייתה של יוגוסלביה בעקבות המלחמה בבלקן וסיימו במקום השני.

 

השחקנים היוונים חוגגים. נמשכת התנופה (צילום: AFP) (צילום: AFP)
השחקנים היוונים חוגגים. נמשכת התנופה(צילום: AFP)

 

פנגוליאס קצת כעס כשהעליתי את הסוגיה: "היינו עולים גם אם יוגוסלביה היתה משתתפת, שכנעתי את כולם שהכל אפשרי, עובדה שלא הפסדנו במוסקבה", אמר בראיון שהתקיים במשרדים הישנים והלא מרשימים של ההתאחדות היוונית. "תהיה בטוח שהימים השחורים של הכדורגל היווני הסתיימו".

 

ולמה נזכרתי באותו ראיון עם פנגוליאס? ביום שני השבוע הוא מת, בגיל 78, בביתו שבווירג'יניה, ארה"ב, אבל הדברים שאמר התקיימו. המאמן האגדי שהוליך את ארצו להישגים הראשונים מת, הכלכלה היוונית רק הידרדרה מאז שנטשה את הדרכמות והצטרפה לגוש היורו, אבל הכדורגל בארץ הבוזוקי והסופלאקי חי וקיים כבר 32 שנה.

 

רהאגל על הספסל היווני. לקח חלק במהפך (צילום: AP) (צילום: AP)
רהאגל על הספסל היווני. לקח חלק במהפך(צילום: AP)

 

נבחרת יוון ספגה אמנם שלושה הפסדים במונדיאל 94' (4:0 לארגנטינה ולבוגלריה ו-2:0 לניגריה), אבל שילמה את שכר הלימוד והפכה למעצמה. היום מדובר בנבחרת גאה שמסתכלת לגדולות בגובה העיניים.

 

אוטו רהאגל נחשב כמובן לאיש שהפך את יוון למעצמת כדורגל. אם ההעפלה למונדיאל 94' הפתיעה, אז הזכיה ביורו 2004 ללא שום כוכב ראוי לציון, היתה מדהימה והותירה את כל היבשת פעורת פה. תשע השנים של הגרמני היו בלתי נשכחות.

 

נבחרת גרמניה. עכשיו היא ממתינה ליוונים (צילום: AFP) (צילום: AFP)
נבחרת גרמניה. עכשיו היא ממתינה ליוונים(צילום: AFP)

 

בניגוד לפנגוליאס הסימפטי, רהאגל היה טיפוס בלתי נסבל (במסיבת העיתונאים בישראל ביקש לא לתרגם לעיתונאים הישראלים את דבריו), אבל איש מקצוע מהשורה הראשונה. ההישגים אליהם הגיע היו מרשימים ביותר, למרות שהיסודות כבר היו קיימים קודם.

 

היוונים הם עם תחרותי שאוהב ספורט ונותר רק לקנא ברוח הלחימה שלהם. משחק לא מלהיב? אין להם כוכבים? לא רואים משולשים ועקבים? מה לעשות שלא כולם זה ברצלונה וריאל מדריד. יש קבוצות שצריכות ביצים בשביל לנצח.

 

סמאראס וקצוראניס. מי אמר שכדורגל צריך להיות יפה? (צילום: AFP) (צילום: AFP)
סמאראס וקצוראניס. מי אמר שכדורגל צריך להיות יפה?(צילום: AFP)

 

בכלל, לכל הטענות לפיהן כדורגל נועד להלהיב ושקבוצות צריכות לשחק על מנת שהקהל ייהנה אין ביסוס במציאות. כדורגל הוא ספורט ותחרות. להשגים מגיעים במאבק בלתי מתפשר ובעבודה בלתי פוסקת. להצלחה בכדורגל דרושים אתלטיות, כוח פיזי, מהירות, כושר גופני ומשמעת טקטית. מי שחושב שהוא בא להצגה שיילך להבימה.

 

כשרהאגל נחת באתונה עם הנבחרת היוונית אחרי הזכיה ב-2004, הירשה לעצמו אחד העיתונאים לשאול אותו על המשחק הלא מלהיב בהתקפה של נבחרתו ולכך שהיא נחשבת לאלופה הפחות פופולארית בהיסטוריה של היורו. רהאגל לא השיב, הוא פשוט תקע מבט מזלזל באותו עיתונאי והבהיר לו מה הוא חושב. טיפוס בלתי נסבל, כבר אמרנו, אבל ווינר.

 

סנטוס. לא פנגוליאס, לא רהאגל (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
סנטוס. לא פנגוליאס, לא רהאגל(צילום: רויטרס)

 

פרננדו סנטוס של היום אינו פתוח לכל כמו פנגוליאס המנוח ואינו מאוס כמו רהאגל, אבל ממשיך את המסורת. אותה נבחרת חזקה בהגנה שלא כובשת הרבה, שמנצלת בעיקר טעויות של היריב ומסוכנת במצבים נייחים. העם הוא אותו עם והסגנון הוא אותו סגנון. שוב ושוב הוא נשאל על חוסר הברק בהתקפה, אבל התשובות ניתנות בלוח התוצאות. וביננו, כל עוד סנטוס משיג את המטרה הוא לא אמור לעשות חשבון לאף אחד.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: תומר גנור
אלקטס פנגוליאס
צילום: תומר גנור
מומלצים