למה עדיף להזריק אינסולין כבר עם גילוי הסוכרת
רבים מהסובלים מרמות סוכר בעייתיות מהססים לעבור ישר לטיפול בזריקות אינסולין, אך מחקר חדש מגלה כי שימוש באינסולין כבר בשלבים טרום-סוכרתיים יכול למנוע סיבוכי המחלה, מדווחים ב"זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות"
מחקר רחב היקף קובע: שימוש מוקדם באינסולין בקרב חולים חדשים בסוכרת וכן בקרב מי שמוגדרים טרום-סוכרתיים מאט את התקדמות המחלה ואינו מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם ולסרטן.
קראו עוד על סוכרת:
- חטיף בריא: 8 נשנושים למניעת סוכרת
במסיבת עיתונאים שקיים הארגון האמריקאי לסוכרת (ADA) במסגרת הכנס השנתי שלו שנערך לפני כשבועיים בפילדלפיה שבארה"ב, הציגו ראשי המחקר - ד"ר הרצל גרשטיין וד"ר סאלים יוסוף מאוניברסיטת מקמסטר בקנדה - את תוצאות המחקר, המהוות ציון דרך משמעותי בתחום.
המחקר ביקש לבחון אם בכוחו של אינסולין (משתתפי המחקר טופלו ב"לנטוס" - ש.ג) לצמצם את התחלואה במחלות לב וכלי דם ואת התמותה כתוצאה מאירועי שבץ מוחי והתקפי לב בקרב מי שמצויים בסיכון לכך.
עוד בחן המחקר את השפעתה של חומצת השומן אומגה 3 על התמותה מסיבות אלה. הממצאים בנוגע לאומגה :3 אין לה השפעה מיטיבה במינון שנבדק 1 - גרם ליום.
המחקר נמשך כשש שנים ובוצע במקביל בכ40- מדינות ברחבי העולם. השתתפו בו מעל 12 אלף איש, שגילם הממוצע 63 וחצי, מהם 35% נשים. 82% מבין המשתתפים במחקר היו חולים במחלה עד חמש שנים, 6% היו חולים חדשים והשאר חולים מעל חמש שנים.
חלק מהנחקרים טופלו ב"לנטוס", אינסולין ארוך טווח, שניתן על בסיס יום-יומי בזמנים קבועים, להבדיל מהאינסולין קצר הטווח שנלקח לאחר ארוחות או בזמנים אחרים שבהם יש אצל החולה עלייה ברמת הסוכר. הקבוצה השנייה קיבלה את הטיפול המקובל בשלבי המחלה המוקדמים: המלצות לדיאטה מאוזנת ופעילות גופנית, וטיפול תרופתי שניתן דרך הפה.
350 מיליון חולים
סוכרת נחשבת כיום למגיפה עולמית שממנה סובלים 350 מליוני אנשים בעולם. כמחציתם לא מצליחים לשמור על רמות סוכר מאוזנות. בארץ חיים, לפי ההערכות, 430 אלף חולים מאובחנים (רובם סובלים מסוכרת סוג 2) ועוד כ200- אלף שאינם מאובחנים.
אורח החיים המערבי - הכרוך בדרך כלל בישיבה ממושכת, היעדר פעילות והשמנה - גורם לגוף להיות עמיד לאינסולין שהוא עצמו מייצר. כתוצאה מכך מתרחשת הפרשת יתר של ההורמון, מה שמוביל לעלייה בלחץ הדם וברמות השומנים בדם. הדרך מכאן להיווצרות טרשת עורקים ובעקבותיה מחלות לב וכלי דם - קצרה, מה שעשוי להסביר את העובדה שבמקרים רבים מתגלה הסוכרת עקב התקף לב.
בשלב הבא של המחלה חולי הסוכרת סובלים מפגיעה בתפקוד הלבלב, שאינו עומד בעומס, ומירידה בהפרשת האינסולין כתוצאה מכך. הדבר מתבטא בעליית רמות הסוכר בדם ובהחמרה של המחלה. זו הסיבה לכך שמרבית חולי הסוכרת זקוקים באיזשהו שלב לאינסולין חיצוני.
עם זאת, לרוב מתחיל הטיפול בחולים חדשים בדרכים שכוללות שינוי קיצוני באורח החיים, ורק כשהן נכשלות - מגיע השימוש באינסולין. רבים מהחולים, סיפרו רופאים בכנס, מפחדים מהשלב הזה בטיפול, בין השאר בשל החשש מעלייה קיצונית במשקל ואירועי היפוגליקמיה (נפילות ברמות הסוכר בדם שעלולות לפגוע במוח).
סיכון לאירוע מוחי
חולי הסוכרת נמצאים בסיכון גבוה פי שניים-ארבעה לאירוע מוחי. רבים מהם מתים ממחלות לב והם עלולים לסבול גם מפגיעה בראייה עד עיוורון, פגיעה כלייתית, פגיעות עצביות וכן מפגיעה בתפקוד המיני. זאת כיוון שבהיעדר טיפול מתאים ומאזן, הסוכר נשאר בגוף ופוגע בכלי הדם.
מחקרים קודמים הוכיחו כי הגעה מהירה לאיזון רמות הסוכר (הנמדד כ(A1C- ושמירה עליו - "נצרבות" בזיכרון הגוף ומגנות עליו מפני התפתחות מהירה וחמורה של סיבוכי המחלה האופייניים. לרוב נדרש שילוב בין אינסולין ארוך טווח לאינסולין קצר טווח. המטרה היא להגיע לA1C- נמוך מ.7-
המחקר הנוכחי, שנוהל על ידי ועדה עצמאית אמריקאית (Institute Population Health Research) והתקיים בחסות חברת התרופות סאנופי, העלה כי האינסולין מסוג 'לנטוס' הצליח לשמר רמת A1C נמוכה מ6- בקרב כמחצית מהמטופלים בו. בנוסף, לאינסולין הנבדק היה אפקט ניטרלי על המחלות הקרדיו-וסקולריות - כלומר, הוא לא העלה את הסיכון להן ולא הוריד אותו. המחקר אף הוכיח כי בניגוד לפרסומים מהשנים האחרונות - לאינסולין המדובר אין השפעה על תחלואה במחלות סרטן שונות ו/או על תמותה כתוצאה מהן.
עוד התברר, כי האינסולין הנבדק מאט את קצב התקדמות מחלת הסוכרת. 17% ממשתתפי המחקר שקיבלו את הטיפול אף יכלו להפסיק לגמרי את השימוש באינסולין הזה בשלב כלשהו, משום שגופם הגיע לאיזון.
עלו רק 1.6 קילו
בקרב הטרום-סוכרתיים ניכר סיכון נמוך ב28%- (לעומת קבוצת הביקורת שקיבלה את הטיפול המקובל) לפתח את המחלה. בנוסף, המחקר לא גילה תופעות לוואי חדשות לטיפול. הוא גילה כי הטיפול בתרופה אמנם הוביל ליותר אירועי היפוגליקמיה, אולם האירועים הללו היו פחות חמורים מאשר בקבוצת הביקורת. כמו כן, ל43%- ממשתתפי המחקר שטופלו באינסולין הזה לא היו כלל אירועי נפילת סוכר כאלה. כן הוכח כי הוא גורם לעלייה מינימלית במשקל 1.6) ק"ג לאורך שנות המחקר.(
"אחרי 90 שנות ערפול וחוסר ודאות לגבי בטיחות האינסולין - אנחנו יודעים היום איזו השפעה יש לו על היווצרות או החמרה של מחלות משמעותיות, ויכולים לומר שהוא איננו מסוכן," אמר ד"ר גרשטיין. "זה נותן לנו אישור מחודש, משמעותי מאוד, לשימוש בתרופה, ויאפשר לנו להמליץ על הטיפול לחולים בשלבים מוקדמים ובקרב מי שרמת הסוכר אצלם לא מאוד גבוהה - בנחישות ובביטחון.
"יותר מ80%- מהחולים מגיעים באיזשהו שלב לשימוש באינסולין ארוך הטווח, אך לרוב אנחנו מחכים עם זה יותר מדי זמן בגלל החששות מפני השפעות אפשריות. כעת נוכל להתחיל את הטיפול הזה מוקדם יותר, בוודאי לאור העובדה שרוב החולים נכשלים בהגעה לאיזון רמות הסוכר רק באמצעות שינוי באורח החיים."
ד"ר גרשטיין ציין עוד כי הוא מקווה שהמידע החדש והבדוק הזה יסייע בנטרול ההתנגדות של חולים לטיפול הכרוך בהזרקות. "אני מאמין שהמידע הזה יעזור, ואם לא - אמשיך לתקוע לעצמי זריקות כדי להוכיח שזה לא כואב."
כדי לענות על השאלה האם בעתיד ייעשה שימוש באינסולין כטיפול מונע, הבהיר, יש צורך בהמשך המחקר.
הכותבת הייתה אורחת חברת סאנופי בכנס ה-ADA השנתי 
לפנייה לכתב/ת 
