אהוד ברק אישר: פרס ביטחון ישראל ל'כיפת ברזל'
ל-ynet נודע ששר הביטחון אישר שמונה זוכים - ממינהל מחקר ופיתוח אמל"ח במשרד הביטחון ומרפא"ל - שיקבלו את הפרס היוקרתי בחודש ספטמבר
פרס ביטחון ישראל לשנת 2012 - למפתחי מערכת "כיפת ברזל ": הוועדה החיצונית במשרד הביטחון ממליצה להעניק את פרס ביטחון ישראל למפתחי מערכת ההגנה האקטיבית מפני רקטות. כך נודע היום (א') ל-ynet. ההמלצות הועברו לשר הביטחון אהוד ברק ולמנכ"ל משרדו, אלוף (מיל') אודי שני והשניים אישרו את הענקת הפרס. פרט לכבוד הנלווה לפרס יקבלו הזוכים גם עשרות אלפי שקלים.
לוועדה, שעוסקת בבחירת הזוכים בפרס ביטחון ישראל, היה כאב ראש לא קטן מפני שלמערכת שהוכיחה עצמה שוב בצורה כמעט מושלמת בימי ההסלמה האחרונים - יש כמה "אבות". לכן, את הפרס יקבלו בחודש ספטמבר מנשיא המדינה, לא
פחות משמונה זוכים. הפרסים יינתנו לנציגי משרד הביטחון, נציגי חברת רפא"ל וגם לנציגי חיל האוויר - שעמלו כולם יחד על פיתוח המערכת ושדרוגה.
המועמדות של "כיפת ברזל" נדונה בחודשים האחרונים בוועדה, כשברקע התנגדות שהביע חיים ילין, ראש המועצה האזורית אשכול. הוא המליץ להעניק את הפרס לחברת רפא"ל. ילין שיבח את מפתחי המערכת והדגיש את תמיכת תושבי עוטף עזה בתהליך הקמתה, אך הזכיר שהיא לא מגנה מפני ירי קצר טווח של קסאמים ופצצות מרגמה, שמשוגרים לעבר היישובים שסמוכים לגבול עם עזה.
אבל בסוף השבוע האחרון המערכת יירטה, בזכות שיפורים טכנולוגיים שהוכנסו בה בחודשים האחרונים, כמה רקטות קסאם ששוגרו לעבר שדרות.
בפרס יתחלקו שמונה מבכירי המהנדסים שפיתחו את המערכת, ובראשם מהנדסי מפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון), מהנדסי חברת רפא"ל (הקבלן הראשי בפרויקט), אמפרסט (מפתחת מערכת השליטה והבקרה של כיפת ברזל ומערך ההגנה האווירית בחיל האוויר), המפעילים את הסוללות החל מאפריל 2011.
הטקס יתקיים במהלך ספטמבר במעמד ראשי מערכת הביטחון. במשרד הביטחון מדגישים כי "אמנם כללי הפרס מאפשרים זכייה של שמונה בלבד, אבל ברור שהפרס שייך למאות אנשי מפא"ת, רפא"ל ותעשיות ביטחוניות נוספות, אשר הובילו והיו שותפים למבצע החירום הלאומי לפיתוח המערכת, כמו גם לאנשי מערך ההגנה האווירית".
פרס ביטחון ישראל ע"ש אליהו גולומב ניתן מדי שנה מאז 1958, ליחידים או לגופים עבור פעילות שתרמה להגברת הביטחון של מדינת ישראל ולרוב ניתן על פיתוח טכנולוגי. זוכי הפרס נקבעים על ידי שר הביטחון והחלטתו מתבססת על המלצות ועדת שופטים חיצונית, המתמנה כל שנה על ידו.
פיתוח מהיר - הצלחה מוכחת
מערכת "כיפת ברזל" נולדה בקיץ 2004, לאחר שהילד אפיק זהבי-אוחיון נהרג מפגיעת רקטה בשדרות. אז פנו במשרד הביטחון לתעשיות הצבאיות וביקשו פתרונות לסיכול הירי. הפתרון הכי קרוב לדרישות הוועדה המקצועית שהוקמה במשרד היה של חברת רפא"ל, בדמות של טיל מיירט (טמי"ר - שמו של הטיל המשוגר מהסוללה). במשרד כתבו לחברה תוכנית הדגמה, אלא ששר הביטחון דאז, עמיר פרץ, דחק ב-2006 להפוך את התוכנית למבצעית, על מנת לסיים תוך שנה את הפיתוח וההצטיידות.
בניגוד לתוכניות דומות אחרות, מפתחי המערכת בחיל האוויר, ברפא"ל ובמינהלת הפרויקט במשרד הביטחון, עבדו נגד השעון, והצליחו להפוך את המערכת למבצעית, תוך שהוכיחו את יעילותה מול מגוון של רקטות - קסאמים, גראדים וסוגים נוספים של רקטות.
אחרי מספר ניסויים מוצלחים של משרד הביטחון, בפברואר אשתקד נערך הניסוי המוצלח הראשון בחיל האוויר. חודשיים בלבד לאחר מכן, בתחילת חודש אפריל, נרשם היירוט הראשון וההיסטורי של המערכת. בחודשים האחרונים, בהפוגה שבין ההסלמות, המפתחים השלימו חלק ניכר מהפערים הטכנולוגיים שנבעו מהמהירות שבה פותחה המערכת. בין הפערים שהושלמו: כיסוי שטח רחב יותר של המכ"מים ומהירות
תגובה גבוהה יותר. לסבב האחרון נכנס פיקוד דרום לראשונה עם ארבע סוללות, אחת מהן נפרסה לראשונה באזור נתיבות. היסטוריה קטנה נוספת נרשמה, כשעל הסוללה החדשה פיקדה קצינה - סרן רויטל אוזן.
בחודשים האחרונים נפרסה המערכת לצורך כיול והכרת השטח במספר נקודות חדשות, בהן באזור תל-אביב וחיפה. במערכת הביטחון ובצה"ל ציינו בחודשים האחרונים, בעקבות הצלחת "כיפת ברזל", כי מעבר להצלת החיים המוכחת ומניעת הנזק בשווי מיליוני שקלים, המערכת עשויה להעניק אורך נשימה לכוחות הקרקע במבצע רחב היקף ברצועה - אם וכאשר הוא יהיה.