אושר: 23 אלף דירות ייבנו על קרקעות תעש

אחרי שנתיים של דיונים בבתי המשפט ושנים רבות של מאבק: מינהל מקרקעי ישראל אישר היום (א') להפקיד תוכנית להקמת 23 אלף יחידות דיור חדשות על קרקעות תעש (התעשייה הצבאית) הממוקמות ברמת השרון, בהרצליה ובהוד השרון. כך יוכלו בעתיד להתיישב בערים אלה כ-100 אלף תושבים נוספים.

כתבות נוספות על תעש בערוץ הכלכלה :

• למרות הזיהום: אושרה בנייה בתעש רמת השרון
• תוכנית תעש ברמת השרון חוזרת
• תושבי השרון מפגינים נגד הבנייה במתחם תעש
• עתירה: לחייב המדינה לטהר מתחם תעש בהרצליה
• "זיהום ממפעלי תעש מעמיד בספק פיתוח הקרקעות"
  

במסגרת התוכנית, המכונה "תוכנית קדמת השרון", המפעל הצבאי הענק בגודל כ-7,600 דונם יפונה, ובמקומו ייבנו אלפי דירות חדשות. כ-60% מהשטח יהיו מיועדים לצרכי הציבור, ובין השאר ייבנה גם פארק בגודל 2,000 דונם.

יו"ר מינהל מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן, התייחס עם אישור התוכנית למצוקת הדיור בארץ. "התוכנית מהווה המשך למדיניות המינהל להמשיך בתכנון אגרסיבי לשיווק עשרות אלפי יחידות דיור נוספות ולמקסום השטח הקיים - באופן שישפיע על מחירי הדיור", אמר.

הדמיה של תוכנית קדמת השרון(באדיבות מנהל מקרקעי ישראל)

בעד: "התוכנית היחידה לשיקום ולטיהור הקרקע"

התוכנית לפינוי המפעל של תעש נחשבה בעבר לבעייתית ולבלתי ישימה, שכן הקרקע עליה שוכנת התעשייה הצבאית מזוהמת בשל פעילויות וניסויים שנערכו עליה. רק בשנים האחרונות החלה מודעות סביבתית בנוגע לקרקע, שסובלת מזיהום משנת 1933, אז הוקמה תעש.

אמנם בשנים האחרונות הטכנולוגיה המתקדמת אפשרה את טיהור הקרקע, אך ממדי הזיהום הגדולים עיכבו את הרעיון לבנייה עליה. זאת ועוד, כאשר נקבע בשנים האחרונות כי הקרקעות במקום זוהמו בחומרים מסוכנים כגון כרום עופרת וחנקות, והדבר אף גרם לסגירת בארות מים באזור וחלחל למי התהום מתחת לקרקע, עתרו ארגונים סביבתיים ותושבים מקומיים לבית המשפט כדי לעצור את תוכנית הבנייה.

ממדי הזיהום עיכבו את הבנייה על הקרקע(הדמיה באדיבות: מנהל מקרקעי ישראל)

בגלגולה הראשון התקבלה העתירה לשמיעת ההתנגדות, אך נעצרה בערעור בית המשפט העליון, שקבע כי כל ההתנגדויות יישמעו בפני הוועדה המחוזית. בשיחה עם ynet אמרה הממונה על המחוז במשרד הפנים, גילה אורון, כי "ההתנגדויות יישמעו בנפש חפצה וככל הנראה ימונה חוקר לשמיעתן".

לדברי אורון, "תוכנית זו מאפשרת את טיהור ושיקום הקרקע. מי שיקרא לעומק את מסמכי התוכנית יראה שיש מנגנון שלא יאפשר לשווק מטר אחד בטרם הוא יטוהר. מבחינת הוועדה, אם לא יהיו שינויים מהותיים, התוכנית תאושר בתוך מספר חודשים אך תתבצע בשלבים - בטווח של כ-10-20 שנה".

במינהל מקרקע ישראל מדגישים כי "ההסכם שהושג מהווה את הפתרון היחיד שיאפשר את טיהור שטח הקרקע המזוהם הגדול ביותר במדינה, שכן עלות טיהור הקרקע נאמדת בלמעלה משני מיליארד שקל, ולמדינה אין יכולת לממן מתקציבה את טיהור הקרקע במצב הכלכלי הנוכחי וסדרי העדיפויות הלאומיים". עוד מסרו במינהל כי "ההסכם יאפשר לאוצר להעמיד קדם מימון לטובת טיהור הקרקע, שיוחזר לקופת המדינה מאוחר יותר כתוצאה משיווק קרקעות לבנייה".

פארק גדול בלב השכונה החדשה(הדמיה באדיבות: מנהל מקרקעי ישראל)

לדברי יו"ר המינהל ליברמן, "זוהי התוכנית היחידה שנותנת ביטוי מאוזן לאינטרס הציבורי של תושבי האזור, באופן שיאפשר את מימון טיהור הקרקע המזוהמת מחד, והשארת שטחים ציבוריים וירוקים בהיקף גבוה מהמקובל".

גילי טסלר, מתכננת מחוז תל-אביב במינהל, הוסיפה כי "בתום שנים רבות של עבודה - מדובר ביום בשורה לתושבי השרון. התוכנית תאפשר את פינוי המפעלים המזהמים מהאזור וטיהור הקרקע". בהמשך הזהירה כי "כל עיכוב בקידום התוכנית מעכב ומסכן את האופציה היחידה שתאפשר את טיהור הקרקע המזוהמת ממנה סובלים כיום תושבי האזור".

נגד: "מדובר בחומר נפץ סביבתי"

לצד הדברים של מינהל מקרקעי ישראל יש לא מעט מתנגדים. רוני רום, יו"ר עמותת אחל"ה הנאבקת יחד עם אדם טבע ודין בתוכנית, סבור כי מדובר "בתוכנית רעה".

עוד פקקים באיזור?(הדמיה באדיבות: מנהל מקרקעי ישראל)

לדבריו, "התוכנית מקודמת על בסיס של אינטרסים נדלניים. לא די בזה שהיא מהווה חומר נפץ סביבתי, במתכונת הנוכחית התוכנית מתיימרת להכניס לאזור הצפוף כ-100 אלף תושבים נוספים ותהווה אסון תחבורתי חסר תקדים. התוכנית הזאת תתקע את תושבי האזור בפקקים בלתי נגמרים, שכבר היום הם בלתי נסבלים בשעות העומס".

באשר לזיהום הוסיף רום כי "התוכנית חייבת לעבור שינויים דרסטיים, ובראש ובראשונה לבצע סקר מזהמים הנמצאים בקרקע של תעש על מנת לבדוק היכן ניתן לבנות והיכן לא. התוכנית שהופקדה לא נותנת לכך חשיבה ומסכנת את בריאות התושבים ושלומם. התושבים יאבקו בתוכנית בכל דרך אפשרית והם קוראים לכלל הציבור להסיר אותה מעליהם".

100 אלף תושבים נוספים בשרון(הדמיה באדיבות: מנהל מקרקעי ישראל)

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל עמותת אדם טבע ודין, אמר כי "מינהל מקרקעי ישראל מתנהל בחוסר אחריות כאשר הוא ממשיך לקדם תוכניות למגורים, לבתי ספר ולמוסדות ציבור על קרקע מזוהמת, זאת מבלי לדעת מהם היקפי הזיהום ומידת הסכנה שהם מהווים לבריאות הציבור".

לדבריו, "לא ייתכן שעוד לפני שהמינהל ביצע סקר קרקע שבוחן את עוצמת הזיהום ופריסתו בשטח, וגודל ההשקעה הנדרשת לטיהור, כבר מקדמים מוסדות התכנון תוכנית מפורטת שעלולה לסכן את בריאות התושבים שיתגוררו במקום. תכנון השטח הוא הזדמנות לשחרור קרקע יקרת ערך לטובת בנייה במרכז הארץ, תכנונה באופן ראוי מבחינה סביבתית וחברתית, לרבות דיור בר-השגה. אך על מנת שאכן תהיה התקדמות, נדרש סקר קרקע מקיף שיבהיר את רמת הזיהום ברחבי המתחם ועל בסיסו יעשה התכנון המפורט".