יום הולדת כפול לניצן ארד

מזה כ-16 שנים אני חולת סרטן. לאחרונה החלטתי להקדיש את חיי להתנדבות בעמותת 'זכרון מנחם', ארגון שקיים כבר 21 שנים ומטפל בכלל אוכלוסיית ישראל בכל מה שקשור בסרטן, ופועל בכל בתי החולים בארץ. במסגרת התנדבותי בארגון אני משתתפת בארגון ימי הולדת וכיף לילדים ולנערים החולים, ימים שמצליחים להשכיח ולו במעט את שגרת הטיפולים והכאבים הבלתי נסבלת.

באופן אישי קשה לי עם ימי הולדת בכלל ועם מסיבות הפתעה בפרט. ימי הולדת שמים בפוקוס את זמניות החיים, וכשחליתי הדבר היחידי שלא רציתי להתעסק בו או להתמקד בו זה הזמן כי הוא זה שהיה הכי הרבה לרעתי, באותם הימים.

עובדתית, יום הולדת בא לציין את היום בו נולדת והדרך שעברת מאז אותו יום, כשהפוקוס הוא על האיחולים לשנה הבאה, ליום ההולדת הבא. לי לא הייתה פריבילגיה לעסוק בזה כי שעון החול האישי שלי לא הותיר בתוכו הרבה גרגירים שניבאו במיעוטם את זה שככל הנראה לא אגיע ליום המיוחל. כשאתה חולה ואתה לבד זה דבר אחד, אבל כשאתה חולה ויש לך משפחה ובעיקר ילדים זה דבר אחר לגמרי, כי הפוקוס ולא משנה מתי - הוא עליהם, גם אם מדובר בחגיגת יום הולדת פשוטה, לכאורה. בעיניי לחגוג יום הולדת היה לזרוק להם בפרצוף שהנה אנחנו חוגגים עכשיו וזהו, פה זה נגמר ואת זה לא הייתי מסכימה בשום פנים ואופן לעשות.

תיעוד של יום הולדת שכולו כיף. תיעוד: שלמה טרייטל  

עם זאת תמיד הקפדתי ליזום חגיגות רבות שאין להן קשר למשהו טמפרלי (זמני). יזמתי והמצאתי כל סיבה הגיונית או טפשית כאחד - לחגוג, אבל ממסיבות אמיתיות של ימי הולדת ברחתי. עד היום קשה לי עם יום ההולדת שלי ואני לא חוגגת אותו אבל כן חוגגת לאחרים וכמה שיותר. לכן כשפנו אליי ב'זכרון מנחם', כדי להרים יום מפנק במיוחד עבור ניצן עשיתי את זה בשמחה ענקית ובלב חפץ. 

הסיפור של משפחת ארד הוא סיפור על אם ובתה שחלו יחד בסרטן, חוו יחד את הפחד והכאב, חלקו את הקרחת, את מיטת בית החולים ואת הפחדים. הבת ניצחה. האם לא זכתה.

בזמן המחלה של ניצן ואימה סיגל, וויתרה סיגל על טיפולי הכימותרפיה המסורתיים כדי שיהיה לה די כוח לטפל בניצן. סיגל בחרה בטיפול עדין יותר שתופעות הלוואי שלו קלות. היא עשתה זאת מתוך מודעות מלאה לכך שהיא מקצרת את חייה במו ידיה. ואכן כך היה. מצבה של סיגל התדרדר בפתאומיות והיא נפטרה לפני מספר חודשים כשהיא מותירה את ניצן, אביה והאחים עם החלל העצום.

הסיפור הזה שנחשף בתכנית "עובדה" עם אילנה דיין, קרע את ליבנו. הכאב הקולקטיבי על מות האם היה משותף לכל מי שנחשף לסיפור ולא בכדי, אך יש לו המשך טוב.

יום הולדת ראשון בלי אמא

ניצן, היפיפייה שנאבקה בסרטן מסוג הודג'קין לימפומה, סיימה את הטיפולים לפני כחודשיים וממש לפני יום הולדתה שחל לפני כשבוע התבשרה שגופה נקי מתאים סרטניים כלומר ניצן החלימה לגמרי. באותו יום עמותת "זכרון מנחם", העמותה המאמצת של ניצן, החליטה להפתיעה ביום מלא הפתעות שיקל ולו במעט את העובדה העצובה שזה יום הולדת ראשון בלי אמא.

"אינספור הפתעות שהותאמו אחד לאחד לניצן ולאישיותה המיוחדת"

אחרי תכנון מאוד מדוקדק שכלל תחקיר מקיף לגבי העדפותיה, אהבותיה ותחביביה הוחלט פה אחד שהיום הזה יהיה טעים, מלהיב, מרגיע, מאתגר, משמח והכי אוהב שאפשר, וממש בסדר הזה נקבע סדר היום שכלל כאמור אינספור הפתעות שהותאמו אחד לאחד לניצן ולאישיותה המיוחדת.

היום התחיל בהגעה של יואב בר, השף והבעלים של מסעדת "מאראבו". יואב הסכים מיד לקחת חלק בתכנית והגיע מצויד בכל מה שצריך כדי להפיק ארוחת גורמה מהחלומות לכל משפחת ארד, ובנוסף הביא מתנה לניצן. אני התכבדתי להיות הסושף שלו במטבח.

ההגעה הביתה תוזמנה כמו מבצע צבאי, האב גיל-עד והאחים רועי ועידן באו לקבלנו בחנייה ודאגו שניצן לא תחשוד בכלום.

פתחנו את דלת הבית וקראנו לניצן, היא יצאה והייתה בשוק טוטאלי. ההלם הפך תוך שניות לשמחה מתפרצת כשראתה את כולנו לבושים בחולצות הירקות שהוכנו במיוחד לכבודה והבינה שכל "זכרון מנחם" חוגגים איתה.

השף יואב בר בירך אותה וסיפר שממש בעוד זמן קצר היא תשב עם משפחתה לארוחה מהחלומות שאותה תבשל יחד איתנו. ניצן נכנסה איתנו למטבח ותוך זמן קצר נערך השולחן עם שלל מטעמי גורמה שנרקחו תחת שרביטו של המאסטרו - שף יואב בר המוכשר.

לאחר הארוחה ניצן ומשפחתה נסעו ברכב אספנות מפואר שנסע מלווה עם שני אופנוענים של הימ"מ עד למרינה בהרצליה, שם חיכתה להם יאכטה מפוארת שלקחה אותם להפלגה קסומה לעבר האופק השלו.

"לגעת בשמיים"

כשחזרו לחוף חיכתה להם הסעה שלקחה אותם לחוף הבונים ושם ניצן צנחה צניחה חופשית לראשונה בחייה. היכולת "לגעת בשמיים" הייתה חוויה מסעירה ורבת משמעות עבורה.

בהפלגה קסומה ביאכטה מפוארת. צילומים שולמית וייפלד

בסיום הצניחה הוסעה כלאחר כבוד כל משפחת ארד לרעננה, לבית משפחת אלבוים שתורמת בקביעות ל"זכרון מנחם". בבית שקושט בבלונים וכרזות צבעוניות וכיבוד מפנק חיכו לה כל חבריה וחברותיה והמשפחה המורחבת. מתחם הבריכה אורגן למפרע עם שולחן ענק עמוס באינספור מטעמים ובעמדת הברביקיו יצאו בשרים בקצב.

מוזיקה מדליקה הושמעה והאווירה הייתה אווירת קרנבל שמח. מספר סלבריטאים הגיעו גם הם לברך את ניצן והשמחה הייתה רבה. רועי זלצמן – אמן הטלפתיה הימם את כולם בשואו מרהיב במיוחד. מלון ענבל בירושלים העניק מתנה מיוחדת לניצן וחברותיה ולא היה גבול לשמחתה.

התרשמתי מאוד מהאיחוד המיוחד של המשפחה הזו. האב גיל-עד הוא דמות צבעונית ומלא טמפרמנט בריא וסוחף שמקפיד כל הזמן לשמח ולהצחיק את ילדיו. אני מאוד מתחברת לזה כי מי כמוני יודעת שצחוק מגרש עצב ושמחה מגרשת כאב. היכולת להתרומם ולהמשיך הלאה למרות הצער והכאב שבאה לידי ביטוי במשפחת ארד מעוררת השראה ומהווה דוגמה לאיך כן מתמודדים עם משברים.

"משפחת ארד מעוררת השראה ומהווה דוגמה לאיך מתמודדים עם משבר"

החלל בלב שנוצר לאחר לכתה של האם יישאר לעד, אבל כל אחד ואחת מבני המשפחה מצווים להמשיך הלאה ולחיות את חייהם כמה שיותר טוב למענם ולמען המשפחה כולה, וזה בדיוק מה שהם עושים.

בסוף היום הארוך והמיוחד הזה שאלנו את ניצן מה היא מאחלת לעצמה והיא ענתה: "קודם כל בריאות ואחרי זה אושר כי אם לא מאושרים, מה זה שווה? עם השאר הרי נסתדר".

למרות שעברתי כמעט הכל בתחום הזה בכל פעם שאני נפגשת עם חולים צעירים אני לומדת תובנות חדשות שקשורות במשמעות החיים. כל אחד באמת לוקח מזה דבר אחר, ואין ספק שהמחלה הזו מעמידה אותך במצבי קיצון שמחייבים אותך להבחין בין עיקר ותפל ולהיכנס לפרופורציות. זו הסיבה לדעתי שהילדים חולי הסרטן הם בוגרים בנפשם, פשוט אין להם זמן וכוח להתעסק בזוטות.

"קודם כל בריאות ואחרי זה אושר". אחרי הצניחה החופשית  

לכבוד היה לי לקחת בזה חלק ואני מודה ל"זכרון מנחם" על הזכות להיות חלק מהם. ימים שכאלו מראים לי שוב ושוב מה באמת חשוב בחיים. אני קוראת לכל מי שלב ונשמה בגופו לחשוב על דרך כלשהי להביא ערך

לעולם, בין אם עם ילדים חולי סרטן או בהתנדבות בכל מסגרת אחרת. מנסיון אישי שלי אני יכולה להעיד שזה עושה טוב לכל הצדדים. נסו ותראו בעצמכם.

• לפרטים והתנדבות בזכרון מנחם לחצו כאן . 
• עמותת "רוח טובה " מחברת בין אנשים הרוצים להתנדב וארגונים הזקוקים לעזרת מתנדבים. העמותה מתאימה התנדבות לפי תחומי עניין, שעות נוחות ואיזור מגורים. הכנסו או התקשרו ל 9093*.