למה לחברי הכנסת אין תואר ראשון?
חברי כנסת רבים שעוסקים בתקציבים שונים על בסיס יום יומי, כלל אינם מתמצאים בנושאים כלכליים. הגיע הזמן שהציבור ידרוש השכלה אקדמית מחברי כנסת שמקבלים החלטות במיליארדי שקלים המשפיעות על חיי כולנו
"דרושים מנהלי סניפים לרשת בתי קפה מובילה, תואר ראשון חובה" - זהו ציטוט מתוך לוח מודעות דרושים הפונה לבעלי תואר ראשון. אבל לא לכולם יש תואר ומזל שיש אלטרנטיבות.
עוד בערוץ כלכלה :
אלטרנטיבה לעבודה ללא תואר ניתן למצוא בחוק יסוד הכנסת: "כל אזרח ישראלי, שביום הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו הוא בן עשרים ואחת שנה ומעלה, זכאי להיבחר לכנסת, זולת אם בית משפט שלל ממנו זכות זו" (סעיף 6א) הסעיף עוד ממשיך ומטיל הגבלות על בעלי עבר פלילי אבל לגבי השכלת המועמד אין כל רמז לדרישה.
קריירה בכנסת ללא השכלה
הכנסת היא הרשות המחוקקת. מתפקידי הכנסת לבחור את נשיא המדינה ואת מבקר המדינה, חברי הכנסת הם אלו שמצביעים על תקציב המדינה והם אלו שיחליטו החלטות תקציביות וכלכליות שמשמעותן עצומה.
כיוון שחברי הכנסת אינם נבחרים באופן ישיר אלא באמצעות המפלגות, אין לנו שליטה על זהותם. אנו מצביעים למפלגה בהתאם לעומד בראשה ואולי על פי עוד מספר מצומצם של חברים שאנו מכירים מהרשימה ובכך נגמרת מעורבותנו. כל שנותר לקוות הוא שהמינויים יהיו על פי שיקולים עניינים והתאמה לתפקיד ולא על פי אופורטוניזם.
אין מדובר כאן בחטא קדמון, עם הקמת המדינה לא נדרשו נבחרי הציבור לשאת בתואר אקדמי. באותה העת הפער העדתי בחברה הישראלית היה גדול, והיה קושי לרכוש השכלה גם בקרב יוצאי אירופה.
מאז התחלף הדור, בניהם ונכדיהם של דור המייסדים כבר למדו בתקופת חוק חינוך חינם במדינה. בחינות הבגרות והבחינה הפסיכומטרית השתרשו בחינוך, וסיכוייהם של בני המעמדות הנמוכים להצליח בלימודיהם השתפרו. כעת, נראה שהגיע הזמן להגביה את הרף האקדמי-כלכלי גם בכנסת.
ללא עבר פלילי וללא השכלה כלכלית, מה עוד צריך?
לכאורה לא הרבה. רק להשתרבב לתוך רשימת מפלגה. עצם ההשתרבבות לרשימה הנה משימה לא פשוטה הדורשת משאבים ותחכום. יש לצלוח את מרכז המפלגה, צריך להתחבב על מועמד מוביל שיעזור. יש גם לא מעט עבודת שטח, לוביסטים, מתפקדים, קולות הבוחרים, יד רוחצת יד ומשימות נוספות.
אם הצליח המועמד לגבור על המכשולים ועל יריביו תפגשו אותו בכנסת אחרי שנים של עשייה שהכשירו אותו לכל היותר להתמודדות בתכנית ריאליטי. בשום שלב לא צריך המועמד להפגין ידע כלכלי למרות שיידרש להצביע בסוגיות שנוגעות לכיס של כולנו.
צידו השני של המטבע לא פחות עצוב. שכן מי שהקדיש את שנותיו לצבירת ידע, להתמקצעות ולצבירת ניסיון ניהולי אמיתי סביר שלא נותר לו הזמן, וספק אם הרצון, לצלוח את העסקנות הרדודה ולמלא תפקיד פוליטי כלכלי.
שינוי תנאי הסף
ישנו צורך לשנות את תנאי הסף לכניסה לכנסת ישראל ולדרוש תואר אקדמי מחברי הכנסת המיועדים ובוודאי לאלו המבקשים לפעול בכלכלה. חיוב השכלה של תואר ראשון בשילוב התמחות מקצועית, רלוונטית לכל מועמד כתנאי בסיס. יש לחייב את חברי הכנסת ללמוד או להוכיח ידיעותיהם בשפה העברית, ללמוד כיצד לטעון עמדה וכיצד לבטא את עצמם.
ידע כלכלי בסיסי וכלכלת ישראל הנם תחומים שעל כל ח"כ לשלוט בהם על בוריים, שכן אלו כל שנה מצביעים על סכומים גדולים משתוכלו לדמיין ומקורם בכספי המסים שלנו. לאחר כמה שנים יש להרחיב את החוק ולחייב את נבחרי הציבור להשלים את התואר השני.
על מנת להבטיח שקיפות יש לחייב כל מפלגה להציג לציבור באופן גלוי מה השכלתו, הכשרתו וניסיונו של כל מועמד ברשימה. אנו, המצביעים, מקבלים אותם לעבודה וזכותנו המלאה לראות קורות חיים טרם נקבל החלטה. מפלגות שברשותן חברים בעלי ממוצע יכולות גבוה ייהנו מכך ביום הבחירות ואלו שלא, יצטרכו להסביר לבוחר מדוע השכלה אקדמית כלכלית אינה חשובה..
שחף מזין, כלכלן מומחה לניהול, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה
לפנייה לכתב/ת 
