יום לימודים ארוך לא הגביר תעסוקת נשים
ממחקר של בנק ישראל עולה כי הארכת יום הלימודים של בני הנוער ליום לימודים ארוך, לא הביא להעלאת ההשתתפות של אמהות בכוח העבודה, תעסוקתן, והיקף שעות העבודה השבועיות שלהן
- יום לימודים ארוך: 16 שנים עד ליישום החוק
עוד עולה ממחקר שביצעה חטיבת המחקר של הבנק כי ייתכן שמספר השעות בהן הוארך יום הלימודים לא מספיק כדי לאפשר לאמהות העובדות במשרה חלקית לעבור למשרה מלאה. סיבה נוספת שמעלים בבנק היא חוסר הלימה בין החופשות בבתי הספר לבין החופשות מעבודה הנהוגות במשק.
"השיקולים בעניין סידורי ההשגחה על ילדים הם בראש ובראשונה פדגוגיים. לצידם, מוזכרת לרוב העלות הכספית הגבוהה של הסידורים העלולה לצמצם את היצע העבודה של ההורים, ובפרט של אלו שכושר השתכרותם נמוך יחסית. מכאן שסבסוד ממשלתי של סידורי השגחה על ילדים נתפס ככלי לעידוד השתתפות אמהות בכוח העבודה", נכתב במחקר הבנק.
במחקר, שערך גל ישורון מחטיבת המחקר, נבחנה ההשפעה של יישום יום לימודים ארוך. בינואר 1998 החל יישום הדרגתי של חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, בחלק מבתי הספר היסודיים ברחבי הארץ, בדגש על אלו שתלמידיהם מרקע חברתי-כלכלי חלש, תוך הארכת יום הלימודים בפועל בכשעה וחצי בממוצע מדי יום (פחות מהמתחייב על פי החוק).
באמצע שנות האלפיים כחמישית מהתלמידים זכו ליום לימודים ארוך והעלות עמדה על למעלה משלוש מאות מיליון שקל בשנה.
המחקר השווה את השינויים בהיצע העבודה של אמהות בישובים בהם הונהג יום הלימודים לשינויים בהיצע העבודה של אמהות בעלות מאפיינים דומים בישובים שלא הונהג בהם יום לימודים ארוך.
הממצאים שעלו מהמחקר אינם מצביעים על קשר מובהק בין הארכת יום הלימודים לבין הסתברות ההשתתפות של אמהות בכוח העבודה, תעסוקתן, והיקף שעות העבודה השבועיות של אמהות עובדות.
עם זאת, במחקר נכתב כי "ניתן לשער כי השפעת יום לימודים ארוךעל היצע העבודה תלך ותגבר ככל שיתמשך יישומו, ובפרט לאור הקשיים שהתעוררו בהטמעתו בתחילת הדרך...."
.
לממצאים המצביעים על היעדר השפעה מובהקת של יום הלימודים הארוך על היצע העבודה מציעים בבנק מספר הסברים:
1. הארכה קצרה מדי של יום הלימודים, שאין בה די כדי לאפשר לאמהות העובדות במשרה חלקית לעבור למשרה מלאה.
2. אי-יישום יום לימודים ארוך במשך אחד מהימים א'-ה'.
3.חוסר הלימה בין החופשות בבתי הספר לבין החופשות מעבודה הנהוגות במשק.
לפנייה לכתב/ת 
