הבנק גרם לכם נזק? אתם יכולים לקבל פיצוי

רובנו בטוחים שהבנק הוא המקום הבטוח ביותר להחזיק בו את כספנו, אבל טעות אחת קטנה, חוסר תשומת לב או בלבול מצידו - עלולים לעלות לכם ביוקר, או לפחות בעגמת נפש רבה.

טורים נוספים של אורנית אבני-גורטלר :

• תביעות רטובות: מפארק המים לבית המשפט
• המיטה לא זוגית? מצעד התלונות על בתי המלון
• שמלת הכלה נשלחה לניקוי ונהרסה - מה הפיצוי?
  

בכתבה זו נדון בתביעות שהוגשו בבתי המשפט לתביעות קטנות בשל נזקים יחסית לא גדולים שנגרמו ללקוחות תמימים לטענתם, בידי הבנקים. האם הפיצוי שיקף את עגמת הנפש והנזק שנגרמו? 

בנק הפועלים התרשל, ויפצה

בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה דן בתביעה של ערב להלוואה כנגד בנק פועלים חיפה סניף יזרעאלה. בכתב התביעה נטען כי בשנת 1996, כאשר היה התובע עולה חדש, הוא חתם כערב להלוואה שלקחו עולים חדשים אחרים - בני משפחת בוקין.

בשנת 2000 עזבו בני משפחת בוקין את הארץ לקנדה. מידי פעם, כאשר היה נוצר חוב בהחזר ההלוואה, נציגת הנתבעת התקשרה לתובע והודיעה לו על החוב. התובע נהג לפנות למשפחת בוקין בקנדה וביקש שיפקידו לו את סכום החוב. כך נעשה והתובע שילם את יתרת החוב לבנק.

בספטמבר 2000, כאשר התובע הגיע לבנק לשלם את אחד התשלומים בשל החוב שנוצר בהחזר ההלוואה, פקידת הבנק הודיעה לו לטענתו כי החוב נסגר וכי הוא ובני משפחת בוקין משוחררים מהמשך התשלום לבנק. התובע לא נדרש לשלם עוד לבנק דבר ואף ניתק את הקשר עם בוקין שבקנדה.

ואולם, בשנת 2002 קיבל התובע מכתב התראה מחברה כלשהי. כשפנה לבנק לברר במה מדובר, נענה כי אינם יודעים על כך דבר, שהכל בסדר והתובע אינו חייב לבנק דבר. ב-12 ביולי 2011, קיבל התובע לפתעמסמכים בגין תיק הוצל"פ שנפתח כנגדו בעקבות ההלוואה שהבנק נתן לבוקין. הסכום שתשלומו נדרש מהתובע בגין תיק ההוצל"פ עמד בזמן פתיחתו על 7,658.41 שקל.

לטענת התובע, מחובתו של הבנק היה להודיע לו במפורש בעת שחתם על הערבות, כי הוא רשאי להעביר את יתרת החוב לאחר, דבר שלא עשה. עוד הוא טען, כי הבנק הטעה אותו כאשר הנציגה אמרה לו שהתיק נסגר וכי אינו חייב לבנק עוד דבר. על כן, התובע ביקש כי ביהמ"ש יורה לבנק לפצותו על נזקיו.

השופטת רחל חוזה, סגנית נשיא (בדימוס) קבעה, שקיימת התרשלות רבתי של הבנק כלפי התובע. "משפנה התובע אל הנתבעת (הבנק - א.א.ג) בשאלה לעניין גורל ערבותו, לא היה מקום כי הנתבעת תסתפק בהודעה לקונית שלה לו כי אינו חייב עוד דבר לנתבעת", קבעה, וחייבה את הבנק לשלם לתובע 10,000 שקל בשל הנזקים שנגרמו לו וכן 1,400 שקל בשל הוצאות משפט. (ת"ק 2838-08-11 סרנקו נ' בנק פועלים חיפה סניף יזרעאלה)

ביהמ"ש: אין מקום לפיצוי על עוגמת נפש

במקרה אחר קבע בית המשפט לתביעות קטנות בבאר-שבע, שכאשר לא מוכח הנזק הנטען, אין מקום לפסוק פיצוי בשל עוגמת נפש. בתביעה שהוגשה נגד בנק דיסקונט סניף 167, דרשו התובעים פיצויים בשל נזקים שנגרמו לטענתם, עקב איחור בשחרור כספי תכנית חיסכון שלהם אצל הבנק, ולתשלום יתרת החיסכון.

על פי כתב התביעה, הורי התובעת חסכו עבורה בהיותה קטינה סכום כסף בבנק. ב-12 באוקטובר 2011 ביקשה התובעת למשוך את כספי החיסכון, ב"תחנת היציאה" הקרובה, שחלה ב-30 לנובמבר 2011. באותה עת, עמדה היתרה בתכנית החיסכון על סך 6,729 שקל. הבנק אישר את משיכת הכספים במועד המבוקש.

ב-1 בדצמבר 2011, פנו התובעים טלפונית אל הבנק וביקשו לקבל לידיהם את הסכום. אלא שעד אותו מועד, לא הועבר סכום החיסכון לחשבון הזמני שנפתח לצורך משיכת הכספים, עקב תקלה טכנית לטענת הבנק.

כשעתיים לאחר פניית התובעת, הודיע לה פקיד הבנק, כי היא רשאית למשוך את הסכום האמור, על אף שטרם הועבר לחשבון הזמני. אלא שלטענת התובעים, הם חששו למשוך את הסכום, בשל חשש כי יהיו חשופים בהמשך לטענות מצד הבנק, או לדרישה מצידו לתשלום ריבית.

לטענת התובעים, משלא היו בידם כספי החיסכון שבאמצעותם ביקשו לממן חלק מהרכישה - נגרם להם נזק בסך 10,000 שקל בשל החמצת עסקה לרכישת רכב במחיר הנמוך ב-10,000 שקל ממחיר המחירון שלו. על כן, הם דרשו לחייב את הבנק בתשלום פיצוי בסכום זה, ובנוסף בתשלום כספי החיסכון בסך 6,729 שקל, פיצוי בסך 3,000 שקל בשל עגמת נפש שסבלו לטענתם, והוצאות בסך 200 שקל.

מנגד טען הבנק, כי התובעים לא הוכיחו שנגרם להם נזק כלשהו עקב האיחור בשחרור כספי החיסכון. בכתב ההגנה הוא הודיע, כי התובעים רשאים למשוך את כספי החיסכון בכל עת.

השופט גד גדעון קבע, כי התובעים לא הוכיחו את הנזק הנטען בגין עסקת רכישת הרכב - בין היתר מאחר שלא הציגו זכרון דברים או מסמך אחר, שיכול היה להעיד על העסקה האמורה, ועל כן אין מקום לפסוק להם פיצוי בשל עגמת נפש. 

כן נקבע, כי התובעים זכאים לתשלום מלוא היתרה בתכנית החיסכון, ולכך הסכים הבנק עוד לפני הגשתה תביעה. נכון למועד פסק הדין, היתרה עמדה על סך 6,749.41 שקל והבנק חויב לשלם לתובעים סכום זה. ת"ק 28922-12-11 סגל ואח' נ' סניף 167)

נזק לא ממוני, הפיצוי: 750 שקל

בביהמ"ש לתביעות קטנות בחדרה ניתן לאחרונה פסק דין שבו הוכרה זכות התובע לפיצוי בשל נזק לא ממוני. בתביעה, שהוגשה נגד בנק מזרחי טפחות, טענה התובעת כי היא לקוחה של הבנק מזה כ-20 שנה וכי במשך 16 השנים האחרונות היא ניהלה באמצעות יפויי-כוח את החשבון של הוריה הזקנים.

לטענתה, מאז שנפטר אביה, בשנת 1996,כאשר היא מתקשרת למוקד הטלפוני של הבנק מידי חודש כדי לתת הוראה להעביר את כספי הקצבה מחשבון הוריה לחשבונה - היא נאלצת לפרוס מחדש את כל ההיסטוריה של פטירת אביה וקבלת אישור לפעול בשמו - זאת על אף שבזמנו הביאה כבר את כל האישורים הדרושים לכך. לטענתה, לפעמים האישור התקבל ולפעמים לא, ואז היא נאלצה לפנות בעצמה לסניף.

התובעת הוסיפה כי לאחר שאיימה בהגשת תביעה לבית המשפט, נרשמה בחודש מרס 2011 הוראה במחשב הבנק, המתירה לה לבצע את הפעולה על אף פטירת אביה ומבלי שתאלץ להתחיל את מירוץ המכשולים מהתחלה. עם זאת, הפקידים במוקד הבנק (לא בסניף -א.א.ג) לא שמו לב לטענתה להערה, ומשום כך היא נאלצה עם אחר פעם להתחיל מחדש את השיחה עם הבנק באותה נקודה ולהמתין זמן רב מיותר על קו הטלפון.

הבנק טען בכתב ההגנה, כי בדרך כלל, גם על פי הודעת התובעת עצמה, המוקד הטלפוני מאשר את ההעברה ללא כל בעיות. עוד נטען כי לא הוכח שהתובעת נאלצה להמתין כל פעם 10-15 דקות, ושלמעשה לא הוכיחה כל נזק.

השופט אהוד קפלן קבע, כי אין לו ספק שלפחות בחלק מהפעמים התובעת נאלצה להמתין על הקו שלא לצורך ושנגרמה לה גם עוגמת נפש בשל הצורך לחזור ולהסביר את העניין מהתחלה. "מדובר בנזק לא ממוני, שניתן להערכה על ידי בית המשפט, ואין צורך או אפשרות להוכיחו במסמכים", פסק השופט, והורה לבנק לפצות את התובעת ב-750 שקל. (ת"ק 43979-10-11 גורביץ' נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ)

קשובים לאזרח

מפסקי הדין עולה, כי בתי המשפט קשובים לאזרח הקטן, ובוחנים בצורה מדוקדקת את התנהלות הגוף הפיננסי החזק והגדול - הבנק. במקרה שמוכח כי הבנק התרשל והלקוח נפגע, ביהמ"ש מחייב את הבנק לפצות את הלקוח. עם זאת, לא כל תלונה וטענה כנגד הבנק תזכה בפיצוי, כי שראינו במקרה של סגל.

עו"ד אורנית אבני-גורטלר עוסקת בכתיבה ועריכה משפטית .

יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.