הו כנרת שלי: הכניסה (עדיין) לעשירים בלבד

חופים הם לפעמים געגועים לנחל, ולפעמים הם גם סתם כאב ראש (או לפחות הגישה אליהם): משנה לשנה הולכות ופוחתות האפשרויות להיכנס לחופי הכנרת, בלי להוציא את הארנק מהכיס. היוזמות שהכריזו על הורדת הגדרות סביב חופי האגם הלאומי ויצירת גישה חופשית לקו המים, התבררו בחלקן כעקרות ולמרות ניסיונות של הרשויות להסדיר את הנושא, הבלאגן עדיין חוגג.

כתבות נוספות בנושא הכנרת :

• לינדנשטראוס: "לא מאוחר לעצור הבנייה בכנרת" 
• פסח שמח בכנרת: חוף חדש בתשלום מופקע
• כולם רוצים את הים: מפת האינטרסים בחופים
  

אמנם, בניסיון להוסיף מעט אטרקטיביות לכנרת לקראת הקיץ הקרוב, מנהלת הכנרת ורשויות מקומיות שינו את שיטת התשלום בכניסה לחלק מהחופים והכשירו חופים הציבוריים חדשים. עם זאת, קיים ספק לגבי הצלחת שיטת התשלום החדשה שתונהג בהם.

בנוסף, חופים פרטיים עדיין צצים וגובים מחיר מופקע; חופים ציבוריים שעומדים כבר שנתיים למכרז מתגלים כחסרי כדאיות כלכלית; שביל סובב כנרת נסלל בחלקו רחוק מקו המים ומתברר לעתים כחסר תועלת; ואם לא די בכל אלה - צמחיית הפרא שגדלה סביב ובתוך האגם ומקשה על הגישה אליו, הפכה לצרה בפני עצמה המסמלת את הג'ונגל השורר סביבו.

מכשול נוסף: גו'נגל בתוך המים(צילום: צחי גובר)

50 שקלים בכניסה

בצידה הדרום-מזרחי של הכנרת יש חופים הנמצאים בתחום אחריותה של המועצה האזורית עמק הירדן. חופי צמח וירדן-כנרת למשל, מציעים מגלשות מים, שבילים מרוצפים ומדשאות לצד מסעדות, אך מחירי הכניסה אליהם עולים לעיתים על 50 שקל לאדם. הכניסה ליתר חופי המועצה, כמו חוף עין גב, האון ומעגן, מורשית רק לאורחי כפר הנופש שבאותם קיבוצים.

חוף סוסיתא, הצמוד לקיבוץ עין גב מצפון, היה פתוח ובלתי מוכרז עד לפני מספר שנים והכניסה הייתה חופשית. היום מופעל החוף על ידי קיבוץ עין גב ומחיר הכניסה אליו עומד על 55 שקל לרכב פרטי. אפשר להכנס ברגל בחינם, אך אין מקום להשאיר את הרכב בחוץ.

בצד המערבי של הכנרת נמצאים 7.7 קילומטרים של חוף בתחום השיפוט של עיריית טבריה, כמעט מחציתם מוחזקים בבעלות פרטית. שם אפשר למצוא פארקי מים, מלונות, מסעדות, ומחיר כניסה בגובה עשרות שקלים לאדם. הרשויות האחראיות מנמקות את חובת התשלום בכניסה לחופים, בצורך לממן את התחזוקה והניקיון של החופים, גם באלה המספקים שירותי צל בלבד.

חוף שקמים(באדיבות.רשות ניקוז כנרת)

השבוע הודיעה העיריה כי סוגרת את החוף לדתיים שפעל בכניסה הדרומית לעיר, עקב מחסור בתקציב. בעיריה הסבירו זאת בהחלטת וועדת הפנים של הכנסת לאסור גביית דמי כניסה לחוף ואיימו גם בסגירת החוף העירוני.

הסעה או דו"ח חנייה

במרבית החופים עדין נדרשים לשלם בכניסה, אך התשלום הוא עבור כלי הרכב בלבד. כניסה רגלית אינה בתשלום על פי חוק, אבל חניית הרכב בצד הכביש וכניסה רגלית, עלולה להיגמר בדו"ח משטרתי בגלל חנייה במקום אסור.

פתרון אפשרי מגיע מאיגוד ערים כנרת, שהוקם לפני כשלוש שנים במטרה להסדיר את הטיפול בחופי הימה ומפעיל מאז אשתקד שירות הסעות חינם סביב הכנרת. האוטובוס יוצא מטבריה - שם ניתן להשאיר את הרכב - ולנסוע בקו הסובב את החופים (על כביש 90 ו-92).

סוגיית החופים הפרטיים הסגורים לציבור מוכרת באיגוד. יעל סלע, מאגף ההסברה, מספרת כי בשנים האחרונות נעקרו גדרות רבות. "זה בעייתי שאדם שהוא לא אורח של הכפר הנופש או של הפארק מים, לא רשאי להגיע לקו המים באותם מקומות", מספרת. "לכן אנחנו פורצים 'מסדרונות' לכיוון קו מפלס המים, עליו מותר לנוע בחופשיות על פי חוק".

כך נוצר למעשה מצב בו אסור להיכנס לחוף מהדלת, אך מותר מהחלון. חוף צמח, למשל, שייך לקיבוץ אלומות ומופעל על ידי זכיין. החוף מפעיל גם מתקני מים. רוחץ שיבקש גישה לאגם בלבד, יאלץ לשלם מחיר כניסה מלא. אך אם יגיע אותו רוחץ מחוף סמוך, תוך כדי הליכה על החוף או שחייה במים, לא יהיה חייב בתשלום. 

מסע אל צמחיית הפרא

פתרון נוסף מגיע משביל סובב כנרת, שאמור היה להבטיח גישה לכל חלקי האגם ברגל או באופניים. אך לפני שהולכים על האפשרות הזו, כדאי לדעת שזה עלול להיות קצת אתגרי למשפחה שמטלטלת עם צידניות ושימשיות, בחום של עמק הירדן. בחלק מהחופי הרחצה - בעיקר אלה שבצפון מערב וצפון מזרח, השביל רחוק לעיתים כמעט חצי קילומטר מקו המים, או שעובר בסבך אשלים וצמחייה פראית.

הבאתם מימיות? שביל סובב כנרת ליד קיבוץ מעגן(צילום: מאור בוכניק)

מי שצלח את כל המכשולים, יגלה אחד נוסף - שניצב לפני הכניסה למי הכנרת, ממש על קו המים: עליית מפלס הכנרת בשנה האחרונה הביאה לכך שהצמחייה הצפופה שגדלה במהלך השנים על אדמת החוף, פורחת כעת מתוך המים ומגבילה את הגישה למי האגם.

שבוע לפני חודש יולי, הגורמים האחראים עדיין לא הגיעו להסכמה בעניין גיזום הצמחייה. המתנגדים גורסים כי הגיזום יפגע באיזון האקולוגי שבאגם, בעוד שהמצדדים בגיזום טוענים כי הסבך יוצר מפגעי יתושים, ריח ריקבון, ומסתור לנחשים וחולדות.

באיגוד כנרת תומכים בכיסוח הצמחייה, אך רשות המים מטילה על כך איסור לדבריהם. "טענת הסיכון לפגיעה באיכות מי הכינרת, העומדת מאחורי האיסור להסרת הצמחייה באופן מלא בחופי האיגוד, נעדרת בסיס מדעי מקצועי", וטוענים. ברשות המים מסבירים כי הסרת הצמחייה תפגע בשטחי ההטלה של דגי האמנון, החיוניים לאיכות המים באגם.  

מפת חופי הכנרת(באדיבות.רשות ניקוז כנרת)

לצפייה במפה מגודל מלא

יש חוף פתוח? בונים עליו

אחד מהחופים הפתוחים האחרונים שנותרו סביב האגם הוא ה"דיאמונד", שבצד המזרחי, אשר באורח פלא מצליח להתקיים גם ללא דמי כניסה. החנייה במקום בחינם, וישנה הליכה של כשלוש מאות מטרים עד המים.

במקום יש רק אבני חלוקים, שמים כחולים ומים צלולים. אך רצועה החוף, שבאורך ארבעה קילומטרים, ננגסה לפני שנה, כשכפר נופש שבבעלות האחים נקש החל להיבנות במקום. שארית החוף הוכרזה כשמורת טבע. 

כפר הנופש שנבנה בדיאמונד(צילום: מאור בוכניק)

חניה בתשלום, ללא מציל

אבל יש גם בשורות טובות: איגוד ערים כנרת יפתח הקיץ 13 חופים ציבוריים בתעריפי כניסה משתנים, שרחוקים מהמחירים השערורייתיים הנהוגים ברוב החופים שבניהול פרטי. שיטת החישוב החדשה תחליף את התעריפים שהיו מקובלים עד כה ונעו בין 150-55 שקלים עבור כניסה עם רכב לחוף, ל-1,000 שקל לאוטובוס.

בחופים אלה, דמי הכניסה הם בעצם דמי חנייה, כך שהתעריף החדש משתנה בהתאם לשעות החנייה של המבקר: 5.7 שקלים לשעה בשלוש השעות הראשונות, וסך של 2 שקלים לשעה החל מהשעה הרביעית ואילך. תושבי רשויות מקומיות, חיילים ובעלי תעודת נכה, זכאים להנחה של 50% בתשלום.

החופים הציבוריים שבניהול האיגוד כוללים את צינברי וברניקי שבדרום מערב האגם, חוקוק ואמנון בצפון מערב, אך מרוכזים ברובם בצידה המזרחי של הכנרת: גופרה, חלוקים-לבנון, דוגית, כינר, רותם-שיזף צאלון ודוגה.

ברובם יש שירותים ומקלחות ללא מים חמים, שולחנות קמפינג, תשתית חשמל ושמשיות צל. בשלושת החופים האחרונים אין מציל, מאחר שמשרד הפנים קבע שמדובר ב"חניונים", אשר על פי חוק אין בהם חובה לשירותי הצלה.

חוף שיזף - מחירון ישן וחדש(צילום: מאור בוכניק)

"אתחיל לריב עם אנשים על החוף?"

אך בשעת צהריים באמצע השבוע, 36 מעלות בחוץ, חוף רותם-שיזף היה ריק מאדם. השומר בכניסה, שעובד בחוף כמה שנים, היה עסוק בלגרש זבובים. "המנגנון החדש של האיגוד לא יעבוד", אמר.

"מה הם חושבים, שבן אדם שיצא מהחוף אחרי ארבע שעות יציג לי את הקבלה? הוא יגיד שאיבד אותה, ואז בכמה אני אחייב אותו? מה, אתחיל לריב פה עם אנשים על החוף? לפני שעושים את זה צריך להקים פה קופות ממוחשבות עם מדחנים שמוציאים קבלות ורושמים את מספר הרכב ואת שעת הכניסה שלו".

השומר גם הביע ספק באשר ליכולת הכלכלית לתחזק חופים בתעריפים שכאלה, והביא כדוגמה שלושה חופים שאיגוד הערים מנסה להפריט במכרז כבר שנתיים ללא הצלחה. המפעיל שיקבל לידיו את החופים הללו, יאלץ להתחייב לתעריפים זהים לאלו שבחופי האיגוד. "למה אף אחד לא רוצה לקחת את חוף לבנון, חלוקים וכורסי? כי זה לא משתלם במחירים האלה".

סלע שהתייחסה לאופן שיטת הגבייה החדשה בחופי האיגוד, אמרה בתגובה כי "מי שידע שיחוייב לפי יום מלא במקרה של איבוד הקבלה, ידאג לשמור את הקבלה ולא יאבד אותה. כמו שעושים בבתי חולים ובחניונים".