נתניהו עשה חצי עבודה
טוב עשה ראש הממשלה שהעלה את יעד הגירעון, אבל בעיות השורש - הפערים והאי-שוויון - נותרו ללא טיפול. יש להעלות מסים לעשירון העליון ולשקם את החינוך, הבריאות והרווחה
זו החלטה נכונה של ראש הממשלה, והיא משתלבת בהחלטת הנגיד להורדת הריבית במשק. לנוכח סימני ההאטה במשק, ההאטה המחריפה בעולם, והמשבר באירופה יש בהחלט מקום לפעילות תקציבית מרחיבה, וכך בדיוק החליטה הממשלה. אציין שגירעון של 3% מהתקציב וגם יחס החוב לתל"ג של ישראל, העומד ברמה של 74%, נמוכים מאלו שברוב מדינות העולם המערבי.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
מצעד האיוולת נמשך בגבעת האולפנה / מוטי אשכנזי
דרושה הנהגה למחאה חשובה / זיו לנצ'נר
עם זאת, ראש הממשלה והאוצר מתעלמים מהצורך לטפל בבעיות השורש של המשק הישראלי, שעל חלקן הצביעה תנועת המחאה החברתית. הם עוצמים עיניהם מלראות מקורות נוספים לכיסוי הגירעון, מהצורך הדחוף לשקם את המעמד הבינוני, להקטין את האי-שוויון, לספק פתרונות הדיור ולהגדיל את ההוצאה הציבורית לבריאות ולחינוך. נראה כי נתניהו חושב שבכך שלא העלה עכשיו מסים הוא עונה לדרישות המחאה, ולא היא. הפערים הבלתי נסבלים נותרו לגמרי ללא טיפול.
אחד הדברים שאותם חיוני לעשות כדי לתת תשובה לבעיה התקציבית, לתת מענה לבעיות שהעלתה תנועת המחאה, להחזיר למדינה את חוסנה ולאפשר לה לעמוד בסערה הכלכלית הצפויה, הוא להשיב לשכירים, לעצמאים ולמעמד הבינוני את יכולת השתכרותם במונחים ריאליים. הדרך הנכונה והמהירה לכך היא הורדת המיסוי הישיר והמיסוי העקיף על 9 העשירונים הראשונים.
במקביל יש להגדיל את המיסוי על העשירון העליון ובעיקר על המאיון העליון, להעלות מיסוי על תאגידים ובעיקר - לבטל את רוב הטבות המס, המענקים וההטבות האחרות שהם מקבלים, לבטל פטורים מיוחדים לחברות ענק שונות, לקבוע היטל רווחי יתר על מפעלי ים המלח ועל תאגידים המנצלים משאבי טבע אחרים ולהטיל מס בשיעור 0.1% על עסקאות פיננסיות. יש לבטל תקציבים סקטוריאליים והטבות מס סקטוריאליות. מנגד, יש להגדיל את הוצאות הממשלה לחינוך, בריאות, דיור ורווחה.
להטיל "מס עושר" ולבנות דירות להשכרה
הצעות ברוח זו מקובלות גם על אנשי עסקים בכירים שאינם נחשדים בסוציאליזם. כך לדוגמה,יו"ר תאגיד גזית-גלוב חיים כצמן הציע בראיונות בימים האחרונים שתי דרכים לטפל ביוקר המחיה: הטלת מס עיזבון על ירושות ומס רכוש. בעוד בארה"ב משלמים בעלי הדירות מס רכוש בהיקף של 1%-2% משווי הנכס בכל שנה, בישראל משלמים בעלי הבתים ארנונה שהיקפה הכספי הוא בערך 0.2% משווי הנכס בכל שנה. כצמן העריך, כי אם יוטל מס רכוש על דירה בישראל בשיעור של 1%-1.5% מערך הנכס בשנה, הדבר יוכל להכניס לקופת המדינה כ-15 מיליארד שקל בשנה. "עם הכסף הזה, לא צריך יהיה להעלות את המע"מ, אלא ניתן יהיה להפחית את המע"מ ב-5%. זה נקרא צמצום פערים".
צריך כמובן להיזהר עם מס זה, שכן חלק ניכר מבעלי הדירות, בעיקר המבוגרים שבהם, רכשו דירות בעבר וכיום אין להם הכנסה חודשית או פנסיה שמאפשרת לשלם מסים נוספים. ניתן יהיה להטיל את המס רק על דירות מעבר לשווי מסוים (דירות יוקרה) כדי שלא להטיל נטל בלתי אפשרי על רוב המעמד הבינוני.
גם אבי טיומקין, איש עסקים ויועץ לקרנות גידור בינלאומיות, מציע בסדרת ראיונות ומאמרים שנתן בסוף 2011 "לפעול מיידית להגדלת ההכנסה הפנויה של שכבות הביניים באמצעות הורדת מסים אגרסיבית למי שמרוויח פחות מ-15 אלף שקל לחודש. במקביל יש להוריד את המע"מ על סל המוצרים הבסיסיים, כולל דלק וחשמל. הממשלה צריכה להיות הבונה הגדול בארץ ולבנות כ-100 אלף דירות לשכירות. עליה להגדיל את השכר של הסקטור הציבורי, ראה את מחאת המתמחים. נוסף על כך, הממשלה צריכה להטיל מס עושר, ומסים ייחודיים לרכישות יוקרה".
בהגדלת יעד הגירעון לא רק שראש הממשלה נתניהו החליט החלטה נכונה התואמת את תנאי השוק הנוכחיים, הוא הראה שביכולתו להתעלות מעל דוגמות ומוסכמות כלכליות, ושבכוחו להכריע בניגוד לעמדת אגף התקציבים במשרד האוצר. עכשיו הוא צריך לפנות ולטפל בבעיות הבסיסיות של המשק הישראלי. הדרך לפתרון בעיות אלו ידועה וברורה. צריך רק את הכוח והרצון להחליט בכיוון הנכון.
אם לא נתחיל עכשיו בשיקום מערכות הבריאות, החינוך והרווחה, הרי שבעוד כמה שנים יהיה קשה הרבה יותר לממן את התקציב ולהחזיר חובות. הבעיה אינה רק המימון המיידי, אלא שיקום היכולת להגדיל תפוקות איכותיות, לשמר כושר תחרות ולדאוג שפֵּרות הצמיחה יחלחלו לכל שכבות האוכלוסייה.
אמנון פורטוגלי, חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר ומרצה במכללה החברתית-כלכלית
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
