כשזה נוגע לזונות, הפמיניסטיות שוביניסטיות
לא דאגה לזונות מניעה את אותן נשים "פמיניסטיות", אלא ההשלכה של העיסוק על המין הנשי. או שהן מוכנות לשלול חופש של נשים אחרות, רק כדי שהבעלים שלהן לא יילכו לזונות
לאחרונה נשמעות דעות המצדדות בהצעת החוק של הפללת לקוחות הזנות, של חברת הכנסת אורית זוארץ. רובן ככולן טוענות לאג'נדה פמיניסטית ונתלות בצידוקים לפיהם הזנות פוגעת באוטונומיית היחיד וחושפת את העוסקים בה לנזקים גופניים ונפשיים. אך האמת היא שהניסיון למנוע מנשים לעסוק בזנות אינו מעוגן באף תפישה פמיניסטית כגון זכות האישה לגופה, אלא בתפישה פטרנליסטית שוביניסטית שלוקחת מנשים את החירות שלהן לבחור את עיסוקן.
בנוסף, גם הצידוק של מניעת פגיעה נפשית וגופנית אינו מחזיק מים, כיוון שלקחי העבר מראים שאיסור העיסוק בזנות רק פוגע יותר בעוסקים בה. קחו לדוגמה את החוק להפללת הזנות שחוקק בשבדיה ב-1999 ועשור מאוחר יותר גם באיסלנד. מחקרים שנעשו בשבדיה בשנים האחרונות מלמדים כי על אף שאחוז מסוים מהנשים העוסקות בזנות מצא פרנסה אחרת בעקבות החוק, בסיכומו של דבר, לאורך זמן לא חלה ירידה במספר הנשים העוסקות בזנות. מה כן קרה? דפוסי העבודה הורעו מאוד.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
אתה צריך מחאה חדשה / שחר כהן
סולידריות במקום הסתה שקרית נגד חרדים / יהודה שיין
בניסיון להתמודד עם האיסור שהוטל על לקוחותיהן, החלו הלקוחות לדרוש מהזונות לקיים יחסי מין ללא שימוש בקונדום המהווה ראיה משטרתית להפללת הלקוח. כמו כן, בשל הסכנה, העדיפו הלקוחות לפנות לסרסורים כגורם מתווך, והתלות של הזונות בהן גדלה. החוק גם מרתיע מאוד את הנשים מלהתלונן במשטרה במקרה של אונס, אלימות וכדומה כדי "לא לפגוע בעסקים", לא שזה משנה, כיוון שלמשטרה לא היה ממילא זמן לטפל בתלונות. מדוע? כי היא עסוקה ברדיפת אחר אלפי לקוחותיהן ואיננה מסוגלת לספק הגנה לנשים נסחרות, קטינים וקטינות, כמו גם לזונות שחוו אלימות במהלך מכירת שירותי המין.
ומה בישראל? ברור לכל שמשטרת ישראל אינה מסוגלת להתמודד עם מאות אלפים של עברייני המין וכי חוק זה לא ייאפשר למשטרה מאבק ממוקד וחריף בניצול של קטינים, נשים נסחרות ונשים העוסקות בזנות מבלי שבחרו בכך. השוטרים יהיו עסוקים ברדיפה אחר לקוחות של זונות שבחרו במקצוע מרצונן החופשי, ממש כמו שכל אדם אחר בוחר להיות פועל, קופאי, עורך דין או מורה.
לו היו אלו שלקחו על עצמן לדכא נשים אחרות בוחנות היטב את הניסיון השבדי, הן היו מבינות כי ההגנה האמיתית והיעילה על נשים העוסקות בזנות איננה שלילת הזנות - אלא היתרה. אך במקום הן מדגישות וחוברות לדעה הקדומה כלפי נשים שעוסקות בזנות. ולא, לא כולן "נקלעו לסיטואציה", כיוון שניתן למצוא מגוון של נשים ומגוון של אופני השתתפות בתעשייה זו. דווקא דעה קדומה זו מאלצת אותן להסתיר את עבודתן ומונעת מהן להתארגן כקבוצה ולעמוד על זכויותיהן וטובתן במקצוע שבו בחרו.
שלילת חופש העיסוק על ידי נשים משכילות, חזקות, שהברירות שלהן חורגות מעבודה בשכר מינימום, שנעשית לכאורה בעבורן ובשמן של נשים חזקות פחות - אינה מעשה פמיניסטי. אין דבר פמיניסטי בכפיית דעת החזקים יותר על החלשים יותר מבלי לשאול לדעתן, או לכל הפחות לספק להן מקצוע חליפי עם אותה רמת השתכרות. האם יעלה על דעתו של מישהו לבטל מחר את עבודות הבניין, או את מקצוע האגרוף, או את עבודת הכרייה בתואנה שאלו מסכנים חיי אדם, וזאת מבלי שהעובדים עצמם יהיו שותפים לתביעה זאת?
הזנות לא תיעלם
יותר ויותר מצטייר שלא דאגה לזונות מניעה את אותן נשים "פמיניסטיות", אלא ההשלכה, לכאורה, של העיסוק על כלל המין הנשי. או שמא הן מוכנות לשלול חופש של נשים אחרות, רק כדי שהבעלים שלהן לא יילכו לזונות. אך האמת היא שהזנות תיעלם רק בעולם שבו הדרישה לזנות תיעלם. זה לא קרה עד עתה, וגם לא יקרה עקב הצעת החוק הנוכחית.
הדרך היחידה למנוע דעה קדומה כלפי העוסקת במקצוע הזנות הוא למנוע את ההתייחסות השלילית לעיסוק זה. וזאת עושים לא על ידי מניעה גורפת השוללת מנשים את הזכות לגופן ואת חופש העיסוק, אלא על ידי קביעת קריטריונים לעיסוק, מיסוד הזנות ומתן רישיונות עבודה לעוסקות בזנות באופן שיעגן את המקצוע כבחירה לגיטימית.
הפתרון הוא מודל הסדרת זנות לפיו רק נשים בגיל מתאים, שמצבן הנפשי תקין ושעברו בדיקה רפואית ונפשית הכוללת מבחני אוטונומיה המוודאים שבחרו בעיסוק זה מרצונן החופשי, ללא קשר לנסיבות חייהן, תקבלנה רישיון עבודה לעיסוק בזנות - שיחודש מדי תקופה. מיסוד הזנות יצמצם מאוד את העיסוק בזנות על ידי נשים חסרות בחירה חופשית כגון נרקומניות, או כאלו שנפלו קורבן לסחר בנשים. זאת, משום שהלקוחות יעדיפו לבחור את הזנות הממוסדת, הנקייה ממחלות ומפוטנציאל מאסר.
טוב יעשו אותם ארגונים המתהדרים בדגלים פמיניסטים אם לא יגזלו מאף אשה לבחור בעצמה את דרכה, כל עוד היא מסוגלת לכך. טוב יעשו אם ייקחו בחשבון את רצונותיהם של אותן נשים בחשבון. אבל למה שהן תטרחנה לשאול את הנשים שיושפעו מהצעת החוק הזו? אחרי הכול, הן סתם זונות.
הכותבת היא חברת מועצת "גאווה בליכוד" ודוקטורנטית לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן בתוכנית מלגות הנשיא לדוקטורנטים מצטיינים.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
