אורזים עם הילדים: מתי לספר להם שעוברים דירה?
אל תגידו לו "לא נורא, תכיר חברים חדשים" - מעבר דירה הוא רגע מלחיץ מאוד עבור הילדים, שלעתים קרובות נאלצים להחליף בגללו את המסגרת החברתית והלימודית. כך תאפשרו להם להיות מעורבים בתהליך ולחוש שוב ביטחון ושייכות במהרה
משפחות רבות מנצלות את הקיץ למעבר דירה , לעתים לבית אחר באותה שכונה ולעתים לעיר או אפילו מדינה אחרת. כך או כך, מעבר דירה הוא שינוי משמעותי הדורש התארגנות פיזית ורגשית. הדבר מורכב לנו, המבוגרים, אז איך עושים זאת עם ילדים?
מהטורים הקודמים של ליאת קרן :
- מה עדיף: חדר משותף לילדים או חדר פרטי?
אם כבר בחרתם את החופש הגדול כדי להתחשב בילדים ולא לטלטל אותם באמצע שנת הלימודים, מומלץ גם למצוא דרך לשתף אותם בתהליך כדי להקל את המעבר.
מתי לספר להם?
ספרו לילדים על המעבר לפני שהשינוי נותן את אותותיו בצורת ארגזים בבית. תנו להם מספיק זמן לעכל את הרעיון, ואל תמתינו לרגע האחרון כדי לא להכניס אותם למתח. האמינו לי שלהודיע להם שבעוד שבוע עוברים דירה עשוי להכניס אותם להרבה יותר מתח, והדבר נכון גם במקרה של ילדים צעירים.
אפשר להתחיל בשיחה כמה חודשים לפני המעבר, כשאתם מתחילים לחפש דירה. תוכלו לתת סימנים בזמן, כגון "נעבור בסוף החופש הגדול, כשתסתיים הקייטנה" או "נעבור בסוכות, שיהיה לנו זמן להתארגן".
אחרי שהודעתם על המעבר הצפוי השאירו זמן ומקום לשיחה בנושא. ברוב הפעמים מעבר כרוך בשינוי סביבתי-חברתי ומזעזע את עולמם המוכר של הילדים. כמו כל שינוי, הוא יכול להביא לתוצאות טובות יותר או פחות עבורם, והדרך שבה תעבירו להם את המסר יכולה מאוד להשפיע על קבלת החדשות.
אם אתם לא שלמים עם המעבר או חוששים ממנו, היו בטוחים שהתחושה תועבר במסר ותחזק בילדים חשש וחוסר ביטחון, שעשויים להוביל למתח, לכעסים ולתסכול מהמעבר. כדי למנוע זאת עשו "שיעורי בית" לפני השיחה עם הילדים ומצאו את נקודות האור שבמעבר עבורכם ועבור הילדים, שבעזרתן תוכלו לחזק את הילדים בעת הבשורה.
התמודדות עם תגובה שלילית
גם אם אתם בטוחים שהמעבר נפלא לכל המשפחה, שדרוג בתנאים והזדמנות שאין להחמיצה, אתם עדיין עשויים להיתקל בהתנגדות חריפה למעבר, במיוחד אם מדובר בילדים בני שמונה ומעלה, שכבר מעורים חברתית. גם אם לא היה להם קל בסביבה הנוכחית, זו עדיין הסביבה המוכרת וכעת הם ניצבים בפני הלא נודע. מפחיד.
המון שאלות צצות: מה יהיה עם החברים שלי? מה עם החוגים שאני אוהב? ועוד. נסו לתת לשאלות מענה עד כמה שניתן, אם כי חלק מהן מן הסתם לא ייפתרו עד למעבר. תנו מקום ולגיטימציה גם לרגשות שליליים ולכעס על כך שאתם מנתקים אותם מסביבה מוכרת ומחברים.
הימנעו מלומר "לא נורא, תכירו חברים חדשים". הוא אכן יכיר, אבל כרגע הדבר נורא עבורו וממש לא מעניין אותו מה יהיה בעתיד. הוא לא רוצה לאבד את הקיים. במקום זה אמרו "אני מבין שאתה עצוב וכועס על המעבר, שמרחיק אותך מאורי ומיונתן שאתה פוגש כמעט כל יום אחרי הצהריים. נכון שעכשיו זה לא יהיה אותו הדבר, אבל תוכלו להישאר בקשר, לבקר זה את זה בסופי השבוע ולדבר בטלפון".
סביר שהתשובה הזו לא תספק אותו והילד עדיין יכעס, אך זה לא יהיה אותו כעס של "לא מבינים אותי", אלא תסכול מהסיטואציה שהוא לא יכול לשנות.
עד כמה לערב את הילדים בחיפוש דירה?
אם המעבר הוא בתוך השכונה, מדובר במעבר קל יחסית כיוון שהמסגרות החברתיות והלימודיות לא משתנות. במקרה כזה מומלץ לשתף את הילדים אפילו בחיפוש הדירה, שיטוט יחד בשכונה ומציאת שלטים "למכירה/להשכרה". הדבר יעזור להם להתכונן למעבר הצפוי בהמשך.
עם זאת, בבדיקת דירות פוטנציאליות לא הייתי מערבת את הילדים, כיוון ששיטוט שלהם בדירה יכול להסיח את דעתכם ולהפריע, במיוחד אם עדיין גרים אנשים במקום. הרגיעו אותם שכשתמצאו את הדירה המתאימה תיקחו אותם לראות - וכך תעשו.
כאמור, לקראת המעבר קחו אותם לראות את הדירה הנבחרת. בהתחלה מבחוץ, שייראו את הבית ואת הסביבה הקרובה לו, ובהמשך (לא בהכרח באותו ביקור) גם מבפנים. אם אתם כבר יודעים איך תיראה הדירה, ספרו להם "פה יהיה הסלון, פה החדר שלנו ופה החדר שלך".
אפשר לשתף אותם בבחירות והחלטות, במיוחד אלו הנוגעות להם. למשל, "אתה מעדיף את החדר הגדול או את הקטן עם היציאה למרפסת?".
אורזים ועוברים
עם כל התחלה חדשה יש גם הזדמנות חדשה. מיינו עם הילדים בגדים וחפצים ובחרו מה ממשיך איתם הלאה ומה אפשר למחזר או לתרום. עשו רשימה של דברים שהם צריכים ורעיונות שיש להם לעיצוב החדר החדש, זה יעזור בהפיכת המעבר למשהו מרגש שמצפים לו.
המעבר הוא גם הזדמנות לחזק אותם בתחום שהם מתקשים בו ובכך לאפשר להם חוויה חיובית במפגש עם ילדים חדשים, ללא "תויות" כאלה או אחרות שהודבקו להם זה מכבר.
יום המעבר הוא יום מרגש במיוחד המביא עמו רגשות עוצמתיים. זה היום שבו הכל קורה: מעבר, שינוי, פרידה מהישן, התחדשות ובנוסף לכל המובילים, העמידה בזמנים, הטענה ופירוק, שמירה על הציוד וסידור ראשוני. אז לא, אני לא ממליצה שילדים קטנים יסתובבו אתכם ביום הזה, כיוון שזו חוויה הדומה להימצאות בסיר לחץ.
אם אין להם קייטנה ביום המעבר, תכננו להם פעילות מהנה אחרת שישמחו להיות בה ולשחרר אתכם להתרכז בסידורי המעבר. עם זאת, ככל שמתאפשר תנו להם להימצא בחלק קטן במעבר, כדי שייראו את המשאית המעמיסה או הפורקת את החפצים.
דאגו מבעוד מועד לקחת את הפריטים האהובים על הילדים בתיק נפרד: בובות, משחקים, מצעים ואפילו מנורת לילה, כך שתוך זמן קצר יעניק החדר שלהם תחושת חמימות וביטחון, תחושת שייכות.
פרידה מהישן - והשתלבות בחדש
עזרו לילדים להשתלב בסביבה החדשה. אם אתם עוברים בקיץ, רשמו אותם לקייטנה עם ילדים שאיתם ימשיכו בשנה הבאה. בררו לגבי חוגים, במיוחד חוגים שאהבו במקום הקודם, ונסו ליצור לכך המשכיות באמצעות הרשמה לחוג מוכר ואהוב שבו הצליחו בעבר.
הכירו את השכנים: האם יש להם ילדים באותם גילאים שניתן להפגיש אחרי הצהריים? האם רוב הילדים נפגשים בגן השעשועים או במגרש בית הספר?
הזמינו גם חברים טובים מהעבר לבקר. לפעמים ביקור כזה יעזור לילד להרחיב את אופקי הראייה לדברים שבכעסו לא ראה עד כה. למשל, כשישמע את החבר אומר "יואו, איזה כיף לך, יש לך עכשיו חדר רק בשביל משחקים!" או "יש לך גן שעשועים ליד הבית!".
אבל לא פחות חשוב מהתחלה חדשה היא הפרידה מהישן. סוף הוא תמיד התחלה ויש לעשותו כהלכה כדי שאפשר יהיה להמשיך הלאה, ללא מטענים.
אפשרו לילד להיפרד מהבית, מבית הספר או מהגן, מהמורים ומהחברים. אני ממליצה בחום להכין אלבום קטן עם תמונות, ציורים וכמה מילים. ובהזדמנות, אם ירצה ואם יתאפשר, חזרו גם לבקר.
לפנייה לכתב/ת 
