לטרוק את הדלת המצוירת: הקומיקס כאופרת סבון
יש להם כוחות על, הם נלחמים בנבלים ותמיד נראים חזקים ושנונים - אבל כמו כל גיבורי טלנובלה טובה, החיים שלהם לעולם לא נגמרים על פני מאות אפיזודות. קבלו את הרגעים הכי מזילי דמעה, מרגשי לב ומפתיעים של גיבורי הקומיקס
אך בכל זאת, כמו בכל סדרה שנמשכת תקופה ארוכה במיוחד (חלק מעלילות גיבורי העל נמשכות למעלה מ-70 שנה), גם עלילות הקומיקס לוקחות מדי פעם תפניות שלא יביישו את הסבונייה המופרכת ביותר. לכן ליקטנו את רגעי השיא המלודרמטיים ביותר של המותגים המובילים בעולם הקומיקס: המוטנטים של אקסמן והאביר האפל באטמן. קבלו אותם בכינורות מרעידי מיתרים:
"אני אוהב אותך וגם אותך"
המשולש הרומנטי הוא כנראה הרכיב העלילתי החשוב ביותר בכל דרמה יומית שמכבדת את עצמה. הגיבורה מתאהבת בגיבור שמתאהב בה חזרה, אך מאורס כבר לבת העשירה של הבוס, שתרצח את שניהם אם היא תגלה - ומתישהו היא תגלה. ואז סטירות יחולקו וגם לא מעט משיכות בשער. עכשיו דמיינו את הסיטואציה בצירוף כוחות על.
בשנות ה-70 המאוחרות הכותב כריס קלרמונט היה אחראי לאחת העלילות הדביקות ביותר בתולדות הקומיקס, ובראשה סיפור שכלל את סקוט, מנהיג האקסמן, המוכר יותר בשם סייקלופס, והטלפתית הגינג'ית ג'ין גריי, שניהם מבית היוצר של חברת מארוול.
הרומן מתחיל בצורה די סטנדרטית: נער מפתח כוחות על ומצטרף לבית ספר לילדים עם יכולות מיוחדות, שהוא במסווה יחידה מיוחדת להגנה על מוטנטים. שם הוא פוגש נערה עם יכולות מיוחדות גם כן, וכמו בטלוויזיה: נער מתאהב בנערה, וגם מאבד אותה כשהיא מקריבה את חייה כדי להציל את העולם.
- טוחנים בקומיקס: גיבורי העל הכי קולינריים
- סטן לי: "אני כבר לא קורא קומיקס "
- הג'וקר: יהודה ברקן של עולם הקומיקס
עד כאן התעסקות בזוטות, ונעבור לסיבוך האמיתי. אחרי שג'ין זכתה בכוח כמעט אינסופי שגרם לה לאבד את שפיותה ולחסל מערכת כוכבים שלמה על מיליארד תושביה, היא, כאמור, מתאבדת, ברגע של צלילות, כדי לוודא שלא תפגע יותר באיש.
אחרי תקופה מתברר שג'ין לא היתה אחראית למעשיה, ולמעשה ישות אחרת השתלטה עליה בזמן שהיתה בתרדמת. כשג'ין מתעוררת היא מיד שבה אל אהוב לבה סקוט - אך בזמן שישנה, סקוט הספיק להתאבל, להתגבר, להתחתן עם מישהי שנראית בדיוק כמוה ואף להפוך אב לילד. סקוט מוכן לנטוש את אשתו ובנו, אך ג'ין מתעקשת שיחזור אליהם. למרבה הפלא, כשהוא שב הביתה הוא מגלה שאשתו עזבה עם בנם. שמח וטוב לבב הוא חוזר לג'ין וחי איתה באושר ועושר - כלומר, לפחות עד שמגלים שאשתו ובנו נחטפו על ידי נבל על, שאשתו מנהלת רומן עם אחיו ושהיא בכלל שכפול גנטי של ג'ין, מה שגורם לרעייה להשתגע ולהפוך לנבלית בעצמה.
הסאגה ארוכת השנים הזו תמה עם נישואיהם של סקוט וג'ין. כלום לא הפריע את שלוותם, עד שסקוט בגד באהובתו כשניהל רומן טלפתי עם בלונדינית כלשהי. יכולים לנחש מה ג'ין עשתה בתגובה? נכון, הקריבה את חייה.
"אבל חשבתי שאתה מת!"
דמויות שמתות וחוזרות לחיים הפכו להיות אמצעי ספרותי בין השחוקים ביותר, הן במלודרמות והן בקומיקס. גיבור טוב הוא גיבור מת, שקם לתחיה לפחות פעם אחת בקריירה שלו, עיינו ערך ג'ין מהסעיף הקודם. אלא שסיפור החזרה לחיים המופרך והשנוא ביותר שייך לא לגיבור על, אלא לעוזרו הנאמן. ב-1983 הוצג לקהל הקוראים לראשונה ג'ייסון טוד, נער רחוב מחוספס, כרובין, עוזרו של איש העטלף. ג'ייסון הצטרף כמחליף לרובין הקודם, דיק גרייסון, שהתבגר ועזב את הזירה כדי לפתח קריירת לוחמה בפשע משלו.
הקהל הגיב לא טוב לרובין החדש, שהיה חצוף, נמהר וכועס יותר מהמקור. כדי להגביר את המכירות, ב-1988 הכותבים הניחו את חייה של הדמות בידי הקוראים - ונתנו להם לקבוע מה יקרה לה. וכך, בסופה של חוברת מותחת במיוחד, רובין, שנלכד על ידי הג'וקר, ננעל בתוך מחסן שהתפוצץ. הקוראים הצביעו, והבחור מצא את מותו.
עם הזמן, אבדנו של רובין השני קיבל חשיבות גדולה בעיצוב דמותו של באטמן, אכול רגשות האשם. הוא הוסיף גם ממד ריאליסטי לאביר האפל והפך לחלק מהמיתולוגיה המודרנית שלו, עד שב-2005 הכותב ג'וד וויניק החליט להשיב את ג'ייסון לחיים.
בסיפור "תחת הכיפה האדומה" באטמן מתחקה אחרי פושע חדש בעירו, נבל המכיר מקרוב את דרכי פעולתו. הנבל מוביל את באטמן למרדף ארוך ומתיש, שבסופו מתברר שאותו פושע הוא לא אחר מאשר רובין ששב מהמתים ורוצה לפגוע בבאטמן בגלל שלא הרג את הג'וקר - כנקמה על מה שעולל לבן טיפוחיו.
השיבה של רובין עוררה מחלוקת רבה בעולם הקומיקס. וויניק החזיר לחיים פרה קדושה ונגע בנקודה שעד אותה תקופה נחשבה כטאבו. הזעם התחזק בקרב הקוראים כשהתברר איך ג'ייסון חזר לחיים. המהלך השרירותי כלל אגרוף - אותו הטיחה דמות שבכלל לא היתה קשורה לסיפור שלו ב"קיר המציאות" - מה שגרם לשינויים מסוימים בעולם, כולל חזרתו של ג'ייסון. הקוראים חשו מרומים - לא רק שהבחור המעצבן חזר, הוא אפילו לא הביא איתו איזה סיפור מוצלח.
"זאת אחותך? חשבתי שזו את"
טרנד נפוץ נוסף בסבוניות הוא חזרתו של שחקן אהוב בדלת האחורית כדמות אחרת, בדרך כלל אח או בן דוד של הדמות אותה גילם במקור, אחרי שזו יצאה מהסדרה. לרוב בקומיקס דמויות מתחלפות במטרה לרענן את מהלך העניינים ולהתאים את התכנים לרוח התקופה. בשנים האחרונות הוחלפו גיבורים ותיקים רבים בגיבורים חדשים ממוצאים אתנים מגוונים.
עם זאת, קיימת לפחות דוגמה אחת לאותה הגברת בשינוי אדרת: באטוומן הראשונה הוצגה ב-1956 כבת זוג פוטנציאלית לנוקם במסכה, שהואשם בזמנו בהומוסקסואליות ובייצוג תכנים לא הולמים לנפש הילדים הרכה. באטוומן, או בשמה האחר קאתרין "קאת'י" קיין, היתה בעלת קרקס עשירה, שבהשראת באטמן החליטה לעטות גלימה ולהילחם בפשע. בבגד צהוב וגלימה אדומה ומסכה, היא הוכיחה לאביר האפל מה היא שווה, פעם אחר פעם - תוך כדי שימוש במגוון כישורי האקרובטיקה שלה, ובתיק צד מלא בציוד ללוחמה בפשע, שמוסווה כקוסמטיקה. דמותה של באטוומן נעלמה מהקומיקס ב-1964, וחזרה לסיפור אחד אחרון ב-1978 בו היא נרצחה בברוטליות.
28 שנים לאחר מכן הופיעה לראשונה גיבורה חדשה במקום זו המקורית. קאת'רין "קייט" קיין, היא אחייניתה של קאת'י המנוחה, שלקחה על עצמה את הזהות של האבירה האפלה, לאחר שסולקה משורות צבא ארצות הברית על סעיף של נטייה מינית. באופן אירוני הדמות שנוצרה במקור במטרה להעלים סוגיות הומוסקסואליות מהקומיקס של באטמן, הפכה להיות
לסבית גאה.
"אני האח האובד שלא ידעת שיש לך"
ואם בקרובי משפחה עסקינן, אחד הטריקים האהובים על כותבי אופרות סבון הוא מציאת קשרים משפחתיים בין הדמויות שלהם - וגם המצאת קרובים שאיש לא ידע על קיומם. גיבור קומיקס אחד שמשפחתו התרחבה בצורה מפתיעה בשנים האחרונות הוא באטמן המתבודד הגדול, בכבודו ובעצמו.
הגיבור שמוכר כבלש הטוב ביותר בעולמו, גילה ב-2006 להפתעתו שבנוסף לכל ילדיו המאומצים (המספר עומד על חמש פלוס מינוס) הוא האב הביולוגי של ילדון בעל מזג רצחני העונה לשם דמיאן. דמיאן בן ה-10 שכבר לובש את המדים הצבעוניים של רובין, הוא תוצר של רומן שבאטמן ניהל עם בתו של ראס אל גול, מחבל אקולוגי ואחד מאוייביו המסוכנים ביותר. כנראה שמרוב בומרנגים בצורת עטלף - לא נשאר בחגורה מקום לקונדום.
ליל התשוקה ההוא עלה לבאטמן ביוקר, כשהבין שהוא צריך להילחם בפשע ובמקביל גם בנטיותיו הרצחניות של בנו. אין מה לעשות, הילד התחנך על ברכיהם של טובי המתנקשים במטרה לשלוט בעולם. ואם ילד בהפתעה זה לא מספיק, בחודש שעבר, בתום עלילה בה אגודה סודית הכריזה מלחמה על באטמן, האיש שעומד בראש האגודה הציג את עצמו כאחיו האובד. אנו עדיין ממתינים לתוצאות בדיקת הדי אן איי.
"זר מסתורי הגיע העירה"
לא רק במערבונים, כמעט בכל ז'אנר קיימות דמויות שהתכונה המגדירה אותן היא המסתורין שלהן. אלו דמויות אפלות עם עבר סבוך אותו הן מסתירות מחבריהן, מחשש שלא יבינו אותן או יסלחו להן. הבעייתיות בקו עלילה כזה טמונה בכך שכל סוד סופו להתגלות. וכשזה קורה, פעמים רבות הדמות הופכת למשעממת. שתיים מהדמויות המסתוריות ביותר בקומיקס הם גמביט המוטנט משליך הקלפים המתפוצצים ו-וולברין, שתיהן מקבוצת אקסמן.
גמביט, גנב לשעבר, פעל במשך שנים כשסוד אפל רובץ על כתפיו. במשך שנים כותבים רבים כתבו עלילות סביב אותו הסוד. תיאוריות שונות ומשונות עלו על הפרק, החל בזה שגמביט עתיד לבגוד באקסמן בעתיד בגלל איזה חוב סודי, וכלה בכך שגמביט הוא האח הסודי של מנהיג האקסמן סייקלופס.
בסופו של דבר הסוד האפל נחשף, לאכזבת הקוראים, בחוברת Uncanny X- Men 350,
בה התברר שגמביט היה קשור למרחץ דמים כלשהו, ולמרות שחברי האקסמן עצמם נפגעו באותה תקרית, זאת הפעם האחרונה בהחלט שגמביט עצמו עניין מישהו.
וולברין הוא האקסמן היחיד שהצליח להיות יותר מסתורי מגמביט. העבר שלו לטה בכל כך הרבה ערפל עד שהוא עצמו לא ידע בדיוק מהו. האיש הקרוא אך ורק לוגאן, בלי לציין לעולם אם זה שם פרטי או שם משפחה, בילה שנים רבות בניסיון לחשוף את מקורותיו.
ב-2001 כמה כותבים החליטו לספק לו ולקוראים את התשובות. אך במקום לקבל סיפור על ניסויים ממשלתיים סודיים או על ימיו כסוכן חשאי, הסדרה "וולברין: המקור" הציגה רומן למשרתות על ילד בשם ג'יימס שגדל בקנדה של המאה ה-19. גם כאן, כמו במקרה של גמביט, נרשמה אכזבה. במקרה הזה הקוראים אהדו את הדמות מספיק כך שמעמדה בעולם הקומיקס לא נפגע, אבל בכל זאת, זה לא שמישהו באמת התחיל לקרוא לו ג'יימס. וטוב שכך.
