כמה הרוויחו עורכי דין בחצי הראשון של השנה?

כמות הגלימות שנרכשו באחרונה מתחיל לעלות: זה מכבר הושבעו עוד כ-2,000 עורכי דין - כך שמספר עורכי הדין בארץ חוצה את ה-63 אלף.

• עריכת הדין - לאן? "חצי מחברי כבר לא בתחום"
• עורכי דין יקרים: באיזה תחום תרוויחו הכי הרבה?
• הרצוג פוקס נאמן - משרד עוה"ד המוביל בישראל
• האישה החזקה בענף המשפט - מנהלת המשרד
  

בשל מספרם הרב, חלק בלתי מבוטל מהם מתקשה למצוא מעסיק והמלחמה היא על כל משרה - סוג של "המירוץ אחר הגלימה".

גם למתמחים או לעורכי הדין החדשים, ששפר עליהם מזלם, אין ממש סיבה לחגוג: נתוני סקר השכר החצי שנתי של עוקץ מערכות מצביעים על ירידה בשיעור 0.3% בשכר המשולם להם. מנגד, עורכי הדין בעלי הוותק של למעלה משנתיים, זכו לעלייה של כ-3.8% בשכר הממוצע למקצוע המשולם להם במחצית הראשונה של 2012 לעומת שנת 2011.

הסקר נערך על ידי חברת עוקץ מערכות, המתמחה בפיתוח מערכות טכנולוגיות לניהול ולחישוב שכר ומערכות נוכחות חכמות, על פי חישוב תלושי שכר של כ-1,750 עורכי דין בישראל במהלך חודשי יוני 2012, המועסקים ב-135 משרדי עורכי דין, בהשוואה לנתוני השכר המדווחים במהלך שנת 2011. הנתונים אינם נסמכים על דיווחיהם הסובייקטיביים של עורכי הדין או של המעסיקים, אלא לקוחים מתלושי השכר שהופקו לעורכי הדין.

נציין כי לצורך סקר זה, נכללו רק עורכי הדין המועסקים ולא עובדי מזכירות ומנהלה. השכר המצוין הינו השכר הקבוע - לא כולל שעות נוספות, בונוסים והחזרי הוצאות. במסגרת סקר זה, לא נעשתה חלוקה סכמטית בין המשרדים בהתאם לגודלם ותחום עיסוקם - נזיקין, מסים וכו', אלא נעשה ממוצע של נתוני השכר המדווחים. לתוך הסקר שוקללו נתוני שכר המשולם לעורכי דין בפריפריה, אשר מטים משמעותית את הנתונים מטה.

עם הוותק עולה השכר

מעיבוד נתוני הסקר ניתן ללמוד על מגמה מובהקת - ככל שהוותק רב יותר, עולה רמת השכר הממוצעת. עובד בעל ותק של שנתיים זוכה לקבל שכר בגובה של 8,050 שקל, גבוה בכ-2.7% מהשכר הממוצע ששולם במהלך 2011.

עובדים בעלי ותק של חמש שנים יסיימו את החודש עם 13,410 שקל בממוצע, נתון המגלם עלייה בשיעור של כ-5.7% מהשכר ששולם בשנת 2011.

אלו מבין העובדים שוותק עבודתם הינו עשר שנים יכולים להיות מרוצים - שכרם עלה בשיעור הגבוה ביותר: כ-8.8% - מ-17,420 שקל ל-18,960 שקל.

עורכי הדין החדשים או המתמחים, יסגרו את החודש עם שכר נמוך מהשכר הממוצע במשק: מנתוני הסקר עולה כי גובה שכרם ירד בשיעור ממוצע של כ-0.3%: מ-6,840 שקל ל-6,820 שקל.

30% מהמשרדים אינם משלמים שעות נוספות

עמי ברגמן, מנכ"ל משותף בחברת עוקץ מערכות, אומר כי "לבטח יזדעקו רבים ויטענו כי הנתונים המוצגים בסקר נמוכים וכאשר מגלמים את רכיבי שכר נוספים, הם גבוהים בהרבה. אולם אל מול טענה זו, יש לזכור כי על פי הנתונים שנאספו על ידנו, כ-30% בקירוב ממשרדי עורכי הדין בישראל, אינם משלמים לעובדיהם שכר בגין שעות נוספות, נתון אשר מטה באופן משמעותי את הנתונים מטה".

כמו כן, מוסיף ברגמן, "חלק ממשרדי עורכי הדין נוהגים לשלם את השכר בעבור השעות הנוספות באופן גלובלי, כך שלדוגמה, אם המשכורת היא 8,000 שקל ברוטו, 5,000 שקל יהוו שכר עבודה והיתרה תוגדר כשכר בעבור שעות נוספות. אמנם, מדובר על נוהג רווח בשוק, אולם בית הדין לעבודה עלול למצוא אותו כלא ראוי, ככל שיתברר כי ערך השעות שעבד עורך הדין בפועל עולה באופן ניכר על התגמול הגלובלי שקיבל".

לשכת עורכי הדין

פנינו ללשכת עורכי הדין בשאלות: כיצד אתם נלחמים על מנת למנוע את הצפת המקצוע? גם השנה יירשמו ללימודי משפטים אלפי סטודנטים חדשים - האם יש די עבודה בשוק?

"מסקנות ועדת רוטקופף טרם פורסמו, אך בשלב זה מסתמן כי הן לא יכללו המלצה על הארכת תקופת ההתמחות, וזאת בניגוד מוחלט לעמדת הלשכה.

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי: "הצפת מקצוע עריכת הדין, שמירה על איכותו ומקצועיותו מחייבת את הארכת תקופת ההתמחות וזאת כמובן תוך מערך פיקוח ובקרה, שיוודא כי ההתמחות מקנה את מכלול הכלים הפרקטיים להכשרת המתמחה. רק כך נשפר באופן ניכר את איכותם ורמתם של עורכי הדין שבדרך". עוד הוסיף ראש הלשכה: "אנו נפעל בכל כוחנו על מנת שהמלצות לשכת עורכי הדין כפי שהובאו בפני ועדת רוטקופף, תתקבלנה במלואן".