רוצים לחסוך? עזבו את המרכז

נטל ההוצאות מכביד עליכם? אולי הגיע הזמן לעשות צעד אמיץ, לארוז מטלטלין, לעזוב את גוש דן ולעבור לנגב או לגליל? כן זה נשמע רחוק מהרבה בחינות, אבל צעד כזה יכול לשנות מצב כלכלי של משפחה בצורה דרמטית.

"במרכז טבעתי כללית בגלל עומס פיתויים. פעם הייתי קונה ב AM-PM, היום אנחנו קונים באושר עד", מספרת ענבר טל, שעברה מתל אביב לב"ש יחד עם בן זוגה אריאל קרבץ. השניים עומדים להינשא בעוד חודש. "מבחינת הקניות והנסיעות ומחיר הכרטיס לסרט המחיר הוא אותו מחיר, אבל פה החיים הם פחות סביב קניון ובזבוזים. יכול להיות שהזוגיות הכניסה אותנו ל"מוד" של פחות יציאות, אך בשורה התחתונה אני יכולה לומר שלזוגיות הגענו, כל אחד, עם מינוס גדול שהולך ומצטמצם לו לאט לאט".

בהתכתבות הראשונית באתר האינטרנט ענבר כמעט ויתרה מראש על קשר שאמור היה לכלול נסיעות אינסופיות. ענבר הבהירה לאריאל שאם וכאשר הוא חושב על זוגיות אמיתית איתה - זאת תתנהל בבאר שבע.

כעת, הם גרים בשכירות בדירת ענק ואריאל מצא עבודה בתחום עיסוקו בעיר. הדירה בת ה- 160 מ"ר בקומה 11 שוכנת בבניין חדש ועליה הם משלמים 3,000 שקל בחודש. לדבריה, הם אף יכלו למצוא משהו הרבה יותר משתלם. "מה שאנו יכולים לאפשר לעצמנו בב"ש, לא היינו יכולים לאפשר במרכז. בדירה שאנו גרים יש 3 חדרי שינה ומרפסת ענקית. זאת דירה חדשה עם חניון תת-קרקעי ותאורה שקועה בגבס. במרכז גרתי ב"חירבה" עם שותפה ברחוב אבולעפיה, הנחשב לאזור לא טוב ושילמנו יחד 3,500. אריאל גר בראשון לציון ביחידת דיור ושילם 3,500 שקל. פשוט אין מה להשוות. אי אפשר להשוות".

"ביקוש חסר תקדים"

ענבר ואריאל אינם היחידים שעברו לנגב להתחיל את חייהם. "בשנים האחרונות אנו חווים ביקוש חסר תקדים להתיישבות בנגב ובגליל, בעיקר במגזר הכפרי", אומרת ליה ליידרמן, מנהלת מרכז המידע הארצי להתיישבות בנגב ובגליל.

בשנת 2011 התקבלו 5,254 פניות בבקשה למידע להתיישבות בנגב ובגליל במוקדי המידע שמפעילה תנועת אור יחד עם החטיבה להתיישבות והקרן הקיימת לישראל . "העלות הגבוהה של דיור במרכז הארץ גורמת לאנשים לחפש אפשרויות אחרות מעבר לדירת 4 חדרים בפתח תקווה או ראשון לציון, והם מגלים שבאותו המחיר הם יכולים לעבור לבית קרקע בישוב קהילתי או פנטהאוז בעיר בנגב או בגליל, וגם לשפר משמעותית את איכות החיים.הוסיפה ליידרמן"

גם דני ומוריה פרקש נטשו את העיר. משפחת פרקש עזבה את ירושלים, בין היתר, ממניעים כלכליים. "על הצהרון אנחנו משלמים 1,300 שקל כולל הזנה, אבל זה כולל גם את הקייטנה בחודשים יולי אוגוסט וגם פעילות בחול המועד. זה חיסכון אדיר ומאפשר לנו לעבוד בשקט ולא להתבסס על בייביססטר של סבא וסבתא כמו שכל זוג עושה", מספר פרקש שעבר לפני חמש שנים עם משפחתו לקיבוץ קליה, שבמועצה האזורית מגילות ים המלח.

"לפני שהיו לנו ילדים, היינו, אני ואשתי, מוריה, מספר שנים בשליחות. חזרנו לגור אצל ההורים בשכונת רמות בירושלים וכשנולד הילד הראשון, התחלנו לחשוב בצורה יותר בוגרת ולא כמו רווקים".

לדברי דני, עניין חיפוש מקום המגורים היה רצוף לבטים, אך כשהתחיל התהליך הכל זרם. "מישהו בעבודה סיפר לי שבמועצה האזורית מגילות ים המלח מחפשים לקלוט משפחות איכותיות. נכנסתי לאינטרנט והשארתי פרטים לשלושה קיבוצים בערבה: בית הערבה, אלמוג וקליה. הלכנו לעשות סיבוב היכרות ומאד התרשמנו".

היום בני הזוג פרקש גרים בדירת 64 מ"ר בקיבוץ ומשלמים 2,200 שקל כולל מיסי הקהילה, שכוללים גם כניסה חופשית לבריכה. בקרוב משפחת פרקש עומדת להגשים את הפנטזיה שלה והם יעברו לבית חלומות שיושב על חצי דונם בהרחבה של הקיבוץ. סך כל ההשקעה במבנה המפואר, לדברי דני, עומדת על 1.2 מיליון שקל כולל הכל - אפילו כולל הרהיטים.

"הקרקע למעשה ניתנת בחינם, אך הוצאות הפיתוח והתשתיות עולות 130 אלף שקל. הבית בנוי על מפלס אחד של 167 מ"ר ומי שרואה אותו מתפחלץ. אין דברים כאלה. בירושלים אולי אפשר למצוא במחיר כזה בשכונות מסוימות דירה יד שניה".

משפחת פורטוגז: הטבות מס הן רק הבונוס

מי שיבקר את משפחת פורטוגז יצטרך להגיע לישוב מדרשת בן גוריון, הסמוך לשדה בוקר לשם הגיע בנסיבות דומות ראש ממשלתנו הראשון-דוד בן גוריון. "בשוטף, ההוצאות שלי לא יותר קטנות מהמרכז. אבל אני גר בוילה של 500 מטר שלא יכלתי להרשות לעצמי במרכז", מספר עדי פורטוגז שעזב יחד עם אשתו ושני ילדיו את נס ציונה לטובת מדרשת בן גוריון לפני שש שנים.

המגורים בישוב מדרשת בן גוריון, הסמוך לשדה בוקר, מזכים את בני הזוג פורטוגז גם בהטבת מס בגובה 16%. ישובים רבים בנגב ובגליל נהנים מהנחה בשיעור תשלום הכנסה בשיעור של עד 25% מגובה המשכורת החודשית (ליחיד), והדבר יכול להוות חיסכון של אלפי שקלים בחודש ועשרות אלפי שקלים בשנה.

מי ששייך למערכת הביטחון אף זכאי להנחה נוספת של 5% מהשכר. אבל פורטוגז, שהוא ד"ר להיסטוריה שלצורך עבודתו מגיע לא מעט למרכז, מבהיר שההטבות הן לא הסיבה. "עברנו לפה על מנת לבנות בית. עברנו בגלל איכות חיים, על מנת לגדל ילדים בחופשיות ליהנות מהשקט שמציע המדבר. היתרון הכלכלי הוא בונוס. גם אני עדיין חש את המחנק, ואנחנו חושבים על כל שקל. אומנם מחיר הבית שלנו הוא בעלות של דירת 60 מ"ר בנס ציונה, אך עלות הקניות והביטוחים היא אותה עלות והוצאות על דלק עלו משמעותית".

כרטיסים מוזלים וביביססטר אצל השכנים

אפרת ושי נויהאוס הם זוג צעיר בני 26 שלפני 4 חודשים נולד בנם הבכור. עד לפני שנתיים גרו השניים בפתח תקוה, ועכשיו העתיקו את ביתם לרתמים, יישוב בעל צביון דתי בצפון הנגב הנמצא 40 ק"מ מבאר שבע ושוכן לא הרחק מבסיס האימונים "צאלים".

(צילום: עדו פרוינד)

נויהאוס מספרים על חיסכון בכל הפרמטרים. "אנו גרים בבית ישן ששופץ לפני כשנתיים בגודל של כ- 60 מ"ר. העלות שלנו היא 1,500 שקל בחודש כולל כל ההוצאות, כלומר חשמל, מים, ארנונה, מיסי ישוב. בעוד מספר חודשים יתחיל הישוב להסדיר את נושא הקרקעות והתכניות ואז נבנה בית חדש".

"מבחינת הדלק, אומנם הנסיעות לעבודה שלי הן 40 דקות לכל כיוון, אבל אין פקקים וזה בסופו של דבר יותר זול. כמו כן, זה נחשב לאזור עדיפות לאומית כך שיש כאן הטבה בתשלום מס הכנסה. מדובר בהרבה כסף, אבל לצערי זה לא רלבנטי אליי, מכיוון שאנחנו לא הגענו לרף תשלום מס".

לדברי שי, מדובר במקום מושלם, רק שהוא קצת מתגעגע למשפחה. "המרחק להורים זה החיסרון. אין בייביסיסטר אצל סבא וסבתא. אבל פה, מקובל להשאיר את הילדים אצל השכנים ולצאת". שי מסכם ואומר "כאן אני מסיים את היום שלי עם כוס קפה תחת הפרגולה, אני בהחלט מרוצה".