פרשת השבוע: מחאת צעירים כהזדמנות

אם ספר במדבר יעובד לסרט, הסצנה הראשונה של פרשת השבוע חוקת תלווה על פי פרשנים רבים בכותרת כהה על הרקע המדברי: 39 שנה אחרי. דור יוצאי מצריים הלך לעולמו, ולראשונה מתוארת התמודדות אלוהים עם דור צעיר שנולד במדבר ולפיכך לא חווה את יציאת מצרים וכנראה לא זוכר את מעמד הר סיני.

בתחילת הפרשה, במחאת מי מריבה, נראה ששום דבר לא השתנה. גם הדור הצעיר מוחה ובוכה על השהות במדבר ועל המחסור במים ולא ברור איך אפשר להפוך את עדת המתלוננים לצבא, לעם לוחם שצפוי לכבוש את הארץ תוך פחות משנה.

במחאת מי מריבה מעביר אלוהים ביקורת גלויה על תפקודם של משה ואהרון, ומודיע להם שכהונתם לא תוארך. שניהם צפויים למות במדבר ומנהיגים אחרים יכניסו את העם לארץ. מה כבר עשה משה? והאם זה הזמן לבחירות? אראה שמדובר בסוגיה רחבה יותר שאפשר להקיש ממנה להתמודדות עם עובדים צעירים ולגידול ילדים. תחילה תיאור הפסוקים.

משה מוציא מים מן הסלע

משה ואהרון פועלים: "וייקח משה את המטה מלפני ה' כאשר ציוהו. ויקהילו משה ואהרון את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המורים, המן הסלע הזה נוציא לכם מים. וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמיים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם." (במדבר, כ, ט-יא).

אלוהים מעביר ביקורת ומעניש: "ויאמר אלוהים אל משה ואלה אהרון. יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ". (במדבר, כ, יב).

הדור הצעיר לא מכיר את הניסים

בעיני, בעוד שמשה תופס את מחאת העם כעוד תלונה מיני רבות, עיכוב לא רצוי שהילדים יוזמים בדרך לפעילות המתוכננת. אלוהים מזהה בה הזדמנות לימודית להיפגש ולחנך את הדור הצעיר. הרי הדור הצעיר רק שמע על הניסים שחולל אלוהים במצרים ובמדבר ומעולם לא נתקל בו ישירות.

לכן ניתן לראות שאלוהים לא פותר את בעיית המים, במהירות האפשרית אלא הוא מנחה על תהליך טקסי ואיטי, בו משה יקהיל את כל העדה, ויאפשר לעם לעבור חוויה ויזואלית מלאה. הדגש שאני מוצא במשפט של אלוהים אינו על הביטוי "ודיברתם" אלא על המילה "לעיניהם". פעולותיו האקטיביות של משה לא אמורות היו להסתכם בקטע התפעולי של לחיצה על כפתור ה"מים".

מים בארבעה שלבים

כמו שתהליך ההנקה אינו רק מכני, אלא הזדמנות לביטוי רב משמעויות שבו האם מעניקה לתינוק הרך תחושת ביטחון על כך שיש מי שיספק את צרכיו. תחושת חשיבות בכך שהיא עסוקה רק בו והזדמנות למפגש בין זוגות העיניים, גם כאן ניתן לראות בהנחיות של אלוהים את אותה הצעה לטקס אינטימי.

"קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרון אחיך ודיברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו, והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם." (במדבר, כ, ח).

קודם כל התקהלות. בשלב שני דיבור ומימיו של הסלע יופיעו. בשלב הבא משה יוציא מים מן הסלע ולאחר מכן הוא ישקה את העם, בשלב רביעי הוא ישקה את צאנם.

על המנהיג לפרוש, כדי לתת מקום למנהיגות רעננה

משה, כמו אמא עייפה שרואה בבכי של תינוקה מטרד, ומפנה כלפיו כעס, לא מבין את כוונת האלוהים והטקס שהוא הוביל את העם היה כעוס ומריר מצד אחד. "שמעו נא המורים המן הסלע הזה נוציא לכם מים" מכני ומזדרז מצד שני. לא סתם, נכתב שמשה היכה בסלע פעמיים. היה זה כדי להראות את המהירות בה נקט. ולכן המשך הטקס כבר לא יכול היה להתבצע. המים יצאו מאליהם בעוצמה, והעם כבר שתה בעצמו , הלכה לאיבוד ההזדמנות האינטימית להידוק הקשר בין אלוהים ומשה לבין העם.

ועל כך בא אלוהים בטענות למשה. "ויאמר אלוהים אל משה ואלה אהרון. יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ". (במדבר, כ, יב)