חלף עם הרוח: היום שבו נותקה אמריקה
הרוח התחילה בערב. הברקים הבריחו את החתולים, אחריהם נעלם החשמל ועצים קרסו על הכבישים. בלי כוס קפה, טלפון או אינטרנט ניסה יצחק בן-חורין לשרוד את הסערה שפקדה את וושינגטון בשבת, ולחזור בשלום למאה ה-21. עדות מהתופת
17 הרוגים ו-3 מיליון איש ללא חשמל - סופות עזות היכו שלשום בחוף המזרחי של ארצות הברית , והמוני התושבים עדיין מלקקים את הפצעים. איך הכול התחיל? בעשר בערב עוד ישבנו מול מסך הטלוויזיה, צופים בתחרות שקבעה מי ייכלל בנבחרת ארה"ב בהתעמלות לאולימפיאדת לונדון, כשבחוץ התחילה הרוח לעשות פליק-פלאק לאחור במהירות של 120 קמ"ש לפחות. ברקים האירו את הלילה כמו בסרט אימה. כרגיל, הראשונים שקלטו את אותות המצוקה היו החתולים שנעלמו לנו מייד מהעיניים. אחריהם נעלם גם החשמל.
ירדנו למרתף במהירות אולימפית כדי להעביר כמה דקות בתפילה שהעץ הענקי בחזית לא יחליט לבצע תרגיל קורה על גג
עצים בני מאות שנים קרסו כמו עלים נידפים בכביש החגורה המהיר המקיף את בירת ארצות הברית ורחובות צדדיים נחסמו לחלוטין. מראות מסוג זה נדירים ושמורים בעיקר לסופות שלג קשות בחורף, לא לימי קיץ לוהטים עם 37 מעלות צלזיוס בצל. כך או אחרת, שירות הרכבות והרכבת התחתית של וושינגטון פסק. תחרות גולף יוקרתית עם טייגר וודס וחברים בוטלה. נמל התעופה הלאומי "רייגן" היה במוקד הסערה. מי שעדיין מחפש הוכחות מדעיות להתחממות כדור הארץ מוזמן לבוא לכאן.
אולי בעצם לא כדאי לבוא לכאן. הרוח העיפה גגות של כמה מבנים באזור וכבר בשבת הודיעו על שני בני אדם שקיפחו את חייהם בגלל עץ שקרס: בת 90 נהרגה בשנתה מפגיעה ישירה של גזע שנפל על ביתה ונהג נהרג מפגיעת עץ תוך כדי נסיעה. בימים שחלפו מאז עלה מניין הקורבנות ל-12.
כתבות נוספות מהעולם בערוץ החדשות של ynet:
הורי לי זיתוני הגישו תלונה נגד דורסיה בצרפת
סודן: ארגונים ציוניים אחראים להפגנות במדינה
הנשיא ישלוט, הצבא ירסן. מצרים בדרך טורקיה?
הטייס איים "לא ממריא בלי אמא" - והושיבה בתאו
בשבת בבוקר אמרו ברדיו שמיליון תושבים וחצי בוושינגטון והסביבה נותרו בלי חשמל (המספר בכלל ארצות הברית גבוה פי כמה), ושזה עניין של כמה ימים עד שחברות החשמל האזוריות יצליחו לטפל במשבר. אתה קם בבוקר בריא ושלם וזוהי הבשורה הטובה. כל השאר ממש לא: הגינה היפה בחצר האחורית הושמדה. אין קפה של בוקר ולא ארוחה חמה. הגילוח יכול לחכות, אבל לא המזגן. אין טלוויזיה? ניחא, אבל אין מחשב וגם לא טלפון.
המסע בעקבות כוס קפה
לא היינו לבד בסיפור הזה. הסופות היכו בכל החוף המזרחי ופגעו - חוץ מבוושינגטון - בעיקר בווירג'יניה, במערב וירג'יניה ובמרילנד. העולם רעש בעיקר כי בצפון וירג'יניה נפגעה חוות השרתים של אמזון, ושורה של אתרים הנסמכים עליה לא היו זמינים במשך שעות (בהם נטפליקס, אינסטגרם ופינטרסט).
הרכב שלנו עדיין היה במקומו. רק כמה ענפים מקשטים את השמשה הקדמית. נוסע לקפה הקרוב לקנות קפה ולהתחבר לאינטרנט. מתמרן בין הענפים הזרועים על הכביש מבלי לשאול את עצמי את השאלה הבסיסית:
למה שדווקא בסטארבקס כן יהיה חשמל?נוסע כמה שיותר רחוק מוושינגטון שחטפה כהוגן. עוד קילומטר של נסיעה והנה שני בתי קפה פתוחים עם חשמל, אבל התור בחוץ דומה להיסטריה במופע של ג'סטין ביבר. בחוץ מתנהלים אנשים במכוניות, עדיין מנומסים בצמתים בלי רמזורים, מחפשים איזה כוס קפה של בוקר. בצהריים כבר נמסו הנימוסים בחום הכבד. ברדיו מדווחים על הקניונים שבהם מופעלים מזגנים. התורים בתחנות הדלק ארוכים. גם בקפה סטארבקס שבו הצלחתי להתחבר אל העולם.
בן לילה איבד אחד האזורים המתקדמים ביותר בעולם את כל יתרונותיו ומי שרוצה לחזור לעידן המודרני מקבל החלטה להסתלק צפונה לבני משפחה, לחברים או לבית מלון, עד יעבור זעם.
לקראת הצהריים החום הכבד מכניע גם אותי. ברדיו (בטריות) מודיעים על סופה נוספת המתקרבת אחר הצהריים ואני ממהר לעזוב עם משפחתי צפונה בחיפוש אחר המאה ה-21.
לפנייה לכתב/ת 
