מחוברים 2: סוף עידן התמימות
הפרק הראשון בעונה השנייה של "מחוברים" הספיק לאריאנה מלמד כדי להבין שחמשת הגברים שמככבים בסדרה הם דוגמה להשתלטות ברברית על התרבות. תיעוד בתולי ונטול אינטרסים? תשכחו מזה
יש המון סיבות טובות מדוע לא לצפות ב"מחוברים 2" אחרי הפרק הראשון. בגלל קוצר הראייה אגביל אותן לחמש, או חמישה ליתר דיוק. כיוון שאין כאן שום דמות טלוויזיונית, אין שום דוגמן של הנפש או אגו מניאק שחייב למכור משהו, ואלה הרי קווי האופי המשותפים לגברים שהסכימו להשתתף בעונה הזאת של מחוברים - שיוכלו להצמיד אותי למסך.
"לחיי כבר שתסתמי את הפה שלך קיבינימט. זונה, ממלאה את החסר עד שאמצא משהו נורמלי" - אלו הדברים שדי ג'יי סקאזי, אחת מחמש הדמויות הגבריות שיובילו את הצופים לסיפורים אישיים נוגעים ללב ומסמרי שיער אליהם הורגלנו, אומר לחברה שלו אווה בפניה וגם קצת למצלמה, שלא בפניה. כבר בפרק הראשון הוא בוגד בה, משקר לה, מצמיד מגן תחתון למפשעתה בטפיחה ידידותית ואחר כך גם מהגג למצלמה משהו בנוסח "היא תהרוג אותי שאני אומר את זה".
כשאני נתקלת בשנאת נשים כל כך בוטה, וכששנאת הנשים הזאת אמורה להיות מקדם המכירות של הסדרה, וביטוייה מצויים כבר בפרק הראשון, אני לא מוכנה לחכות להמשך. בדיוק כפי שהייתי נוהגת לו הייתי צופה בהתבטאויות גזעניות קשות המשמשות מקדם מכירות.
אווה, שאין לה כאן שם משפחה, בדיוק כמו שלקתרין חברתו של גדעון לוי אין שם משפחה, לא תהרוג את סקאזי. הסיבה שבגללה לא תהרוג אותו נעוצה עמוק בחוסר ההבנה של נשים צעירות מתי הן מנוצלות, מושפלות ועוברות התעללות מילולית ונפשית. זה בדיוק מה שקורה לה וימשיך לקרות לה בסדרה הזאת, בחסותה של המצלמה, הצלמים, העורכים, המפיקים וכל מי שטרחו להביא את מחוברים 2 אליכם הביתה.
תקראו לי שמרנית, טהרנית, אנכרוניסטית, או סתם דודה זקנה: אני לא נהנית לראות נשים (וגברים כמובן) מנוצלים באופן הזה על מנת ש"קודה תקשורת" וערוץ 3 יעשו עוד קצת כסף.
סיבה שנייה לא להמשיך ולצפות היא למרבה הצער גדעון לוי. על דרך הגילוי הנאות, אני חייבת לומר שהערכתי המקצועית ללוי כעיתונאי גדולה, אבל כבר בפרק הראשון הוא עושה שקר גדול בנפשו ומשקר גם לנו הצופים. כשהוא אומר ש"כעיתונאי אני לא חייב שום דבר לאף אחד, חוץ מאשר מה שמצטייר כאמת שלי", הוא מנסה לדגמן דמות רומנטית ואידיאליסטית שאולי הייתה מתאימה לאלף הקודם.
הוא עצמו יודע היטב שאין בישראל אף לא עיתונאי אחד שניתנת לו חירות מחשבה מוחלטת וחירות ביטוי בלתי מוגבלת בדרך אל הדפוס, האינטרנט, הרדיו והטלוויזיה. מעמקי הביצה הברנז'אית צריך לומר לו: בחייאת, הגזמת.
"אתה קלישאה של עצמך", מטיח ג'ייסון דנינו-הולט, סוג של עיתונאי רכילות בידורי, בבן הזוג שלו שאינו זוכה כאן לשם אפילו, אלא רק מכונה "קוקי". זה לא לגמרי נכון, מפני שדנינו-הולט בעצמו, כמו יתר הדמויות, אמור להביא למסך קלישאות שיעוררו בנו עניין, והם כולם עושים זאת ברמת מודעות עצמית לא פחותה ממשתתפי "האח הגדול 4".
ימי התום של המצלמה הרוטטת והתיעוד העצמי ב"מחוברות 1" הלכו לבלי שוב ברגע שהיוצרים הבינו שיש להם ביצת זהב ביד. במקום זוויות הצילום החובבניות והאישיות, במקום הקרטוע שאפיין חלק מן הוידויים היותר חושפניים בתחילת הדברים, עכשיו יש מכונה משומנת של עדר צלמים המתעדים את המשתתפים כשהם משחקים את עצמם.
בהיותם אגו מניאקים, הם ישתדלו לדגמן את עצמם על הצד היותר טוב: שלושה מהם (לוי, הולט וחנוך דאום שיופיע בפרק הבא) הם עיתונאים מנוסים מאוד מול מצלמות, רהוטים ביותר ודוגמנים משוכללים עד דק. כנות חושפנית מעולם לא הייתה בעיניי ערך אומנותי כלשהו, אבל זה כבר עניין להעדפה אישית. דוגמנות של כנות מסתמנת כמוצר טלוויזיוני משובח בעידן הריאליטי, ובמובן זה כולם כאן ייכנעו לתכתיבי השוק ויספקו את המוצר. השאלה המעניינת היחידה שנותרה היא מדוע יעשו זאת?
האם זה בגלל הכסף? ייתכן: השמועות בתעשייה אומרות שלמשתתפים הוצעו סכומים בני חמש ספרות בדולרים תמורת הסכמתם להשתתף, אבל להשתתפות יש ביטוי רחב יותר מבחינה כלכלית כפי שיודע כל פליט ריאליטי מצליח שהופך בעונה הבאה לשדרן / פרשן / מנחה / פסיכולוג להמונים: הערך הכלכלי של החשיפה הוא עצום.
אפילו המשתתף החמישי שהוא עדיין סטנדאפיסט אלמוני, לא יהיה כזה בסוף הסדרה שכשעל הפוסטרים המזמינים להופעותיו יוסיפו את המילים "מה שלא ראיתם במחוברים 2". כך שכל אחד מהמשתתפים אנוס כאן ליצר רגעים טלוויזיוניים שהם מקדמי מכירות אישיים.
וכך, קשה לי לשבת בשקט מול המניפולציה שגדעון לוי עושה באינטימיות שלו ושל חברתו קתרין, ודאי קשה לי לראות את התנהלותו של די.ג'יי סקאזי ואולי קשה יותר לצפות בדנינו-הולט מדגמן גם הומואיות וגם זוגיות, משום שהוא מודע היטב למעמדו כהומו מחמד של הסדרה. ברמה האישית, זה בעיקר עצוב.
ג'ייסון דנינו-הולט רוצה לכבוש את העולם, ואל המסקנה הזאת הוא הגיע אחרי טיול לוונציה, או על פי הגדרתו: "עיר על פאקינג מים". הוא סבור שוונציה
מייצגת סוג של חלום, של אנשים שהעזו לבנות לעצמם כך את עירם. ובכן, זאת טעות, למרבה האירוניה אפילו טעות סמלית מאוד. ונציה נבנתה על ידי אנשים שביקשו להגן על חייהם מפני התקדמותם של הברברים בתוך האימפריה הרומאית. הם לא היו פליטי ריאליטי, רק אנשים שביקשו מפלט בתוך תרבותם מפני הברבריות, הוולגריות והרוע שאיים להכחיד את התרבות הזאת.
במחוברים 2 עושים בדיוק ההיפך: בועטים במה שנחשב לערכיה המרכזיים של תרבות. החיץ בין האינטימיות לבין הציבוריות, בין הנפש פנימה לבין דרך הצגתה בעולם. כשכל זה נעשה ב"כנות" שמשלבת טכניקות של ערוץ E!, ערוץ 24 והאח הגדול, אני יכולה להתנחם באפשרויות המדהימות המצויות במקומות אחרים בשלט. שווה לי להפסיד את הבאזז שיווצר סביב גדעון לוי, סקאזי ושות' ובלבד שלא אצטרך להיחשף לעוד מאותו הדבר.
לפנייה לכתב/ת 
