אחד משלנו
הוא הכוכב הגדול של נבחרת איטליה והגורם העיקרי לכך שתשחק היום בגמר היורו. אבל למריו באלוטלי, האיש והקוביות, יש זיקה לישראל: אמו המאמצת יהודייה ויש לו קרובי משפחה בארץ. וכן, הוא מקווה לסתום הערב (21:45, ערוץ 10) את הפה לכל הגזענים ביציעים
יומיים לפני שטורניר היורו בכדורגל יצא לדרך, ביקרה הנבחרת האיטלקית במחנות ההשמדה אושוויץ ובירקנאו. תשומת הלב באותו הביקור הופנתה אל מריו באלוטלי, כוכב הנבחרת, מי שזכה פעמים רבות לקריאות גנאי מכיוון היציעים בגלל צבע עורו השחום והעובדה כי אומץ בגיל שלוש על ידי משפחה יהודית אומנת.
- לונדון 2012
- העמוד האולימפי המיוחד של ynet ספורט
- יורו 2012
- הנבחרות, הכוכבים, האצטדיונים, התמונות
לפני פתיחת הטורניר הוא עוד הזהיר שיירד מהמגרש ברגע בו הקהל יעז לנהום לעברו, אך את האוהדים הקיצוניים זה לא הרתיע והם מיהרו לפרסם בתגובה הודעה בה נכתב: "אתה שחור ויהודי שצריך לשחק עבור נבחרת ישראל, לא עבור איטליה". נדמה כי המצב הרגיש כבר עמד לקראת פיצוץ, אך המאמן האיטלקי צ'זארה פראנדלי מיהר להרגיע את הרוחות והודיע כי התגובה לכל הערה גזענית תהיה חיבוק גדול שיעניק לחלוץ שלו. ואז הם הגיעו לאושוויץ.
כשטייל בין המוצגים במוזיאון הגדול באלוטלי לא הפסיק להתעניין ולצלם, לחקור את שאירע שם. לקראת סוף הביקור ניגש אליו ויטוריו פבונצ'לו
, נשיא ארגון מכבי באיטליה, שביקש להסביר לו מעט על עבודתו והדגיש: "חשוב לי שתדע שאנחנו נלחמים נגד כל סוג של גזענות ולא רק נגד אנטישמיות".
"אמי המאמצת יהודייה, כל קרובי משפחתה יהודים", הבהיר לו באלוטלי וקבע את כותרות עיתוני הספורט בעולם ביום שאחרי - "אמו היהודייה של כוכב איטליה". הקשר היהודי המפתיע של באלוטלי לא מסתכם רק בכך, אחותו כריסטינה למדה אצלנו במרכז הבינתחומי בהרצליה ולאמו קרובי משפחה שמתגוררים בישראל ועוקבים באדיקות אחרי הקריירה המטאורית שלו.
אחרי שהסתיים משחק חצי הגמר בין איטליה וגרמניה, ביום חמישי האחרון, בניצחון הגדול של האיטלקים בזכות צמד שערים מרהיב של באלוטלי
הערב גמר היורו:
סופר מריו
באלוטלי אמנם נולד באיטליה, אבל מאחר שהוריו הביולוגיים היו מהגרים יוצאי גאנה השלטונות האיטלקיים סירבו להעניק לו אזרחות עד שמלאו לו 18 ורק אז החל לשחק במדי הנבחרת הלאומית. כמו ליאונל מסי, גם לו יש כבר בגיל 21 סיפור חיים מרתק שיכול בקלות למלא ביוגרפיה עבת כרס. בגיל שלוש, כשעוד נקרא מריו ברוואה, הועבר על ידי הוריו לידיה של משפחת באלוטלי המאמצת שהתגוררה בעיר ברשיה, מרחק שעת נסיעה ממילאנו.
אם המשפחה היהודייה, סילביה, אחות לשעבר ופעילה נמרצת בפרויקטים קהילתיים, אישרה לו להצטרף לקבוצת הכדורגל המקומית כבר כשהיה בן חמש. אחרי
שהמאמן גילה את כישרונו הייחודי הוא קודם במהרה לנבחרת הנוער האזורית, ומשם ההצעה המפתה להצטרף לשורותיה של קבוצת הפאר אינטר מילאנו, כשעוד לא מלאו לו 16, לא איחרה לבוא. "חשבתי לסרב כי היה לי חשוב שהוא יסיים את לימודיו", סיפרה האם בעבר, "רציתי שהוא יוכל לבחור לעצמו מקצוע אם יום אחד לא ירצה לשחק יותר כדורגל".
בסופו של דבר הושגה פשרה - באלוטלי ימשיך ללמוד כרגיל, ולאימוני הכדורגל ייצא מדי יום אחרי שעות הלימודים. כמו שחקני כדורגל גדולים רבים אחרים, גם במקרה שלו בני המשפחה הפכו למנהלים הצמודים שלו - שני אחיו הבוגרים משמשים מנהלים אישיים, אמו משגיחה מקרוב על עיסוקיו כדי "שההצלחה לא תעלה לו לראש" ואחותו כריסטינה משמשת כאשת יחסי הציבור שלו.
"אחותי התגוררה בישראל לפני שנתיים כשלמדה בקורס למדיניות נגד טרור במכון הבינתחומי בהרצליה", סיפר באלוטלי בראיון. "היא סיפרה לי לא מעט על ישראל, שמעתי ממנה שיש אצלכם בחורות יפהפיות בגילי שמסתובבות במדים ונושאות רובה 16־M, לא הייתי מתנגד לראות אותן".
הוא אמנם שיחק רק שנתיים בכדורגל האיטלקי, ובכל זאת כבר זכה להיחשב כילד הרע של הליגה המקומית בגלל אופי בעייתי, מזג חם ועצבים רופפים במיוחד. אוהדים ושחקנים יריבים מכירים את חולשותיו ויודעים שקריאות גזעניות בגלל צבע עורו או מוצאו מוציאות אותו בקלות משלוותו. אחד המשחקים הזכורים לרעה בקריירה שלו היה בין קבוצת אינטר לבין אטלנטה, אז נכנס למגרש כשחקן מחליף ועוד לפני שהספיק לגעת בכדור הוטחה לעברו קללה עסיסית.
באלוטלי לא חשב פעמיים, ניגש לשחקן יריב ובעט בו בחוזקה. הכרטיס האדום נשלף במהרה, הוא הורחק מהמשחק וספג ביקורת חריפה בתקשורת הספורט האיטלקית. גם בטורניר הנוכחי הוא היה, שלא באשמתו, חלק ממיני שערורייה גזענית שבה נזרקו לעברו בננות מצד אוהדי נבחרת קרואטיה ובעיתון ספורט איטלקי בחרו להציג אותו בקריקטורה חסרת טעם בה הוא נראה כקינג קונג הניצב מעל לביג בן בלונדון אחרי ניצחון קבוצתו על אנגליה.
אבל למרות הכל, באלוטלי הפך לסמל איטלקי של ממש, ודוגמניות העל שנראות לצידו בכל פעם בהחלט מוסיפות למעמדו. למרות שאומץ כבר בגיל צעיר על ידי משפחה איטלקית, הוא נאלץ לחכות עד לגיל 18 כדי לקבל את אזרחותו וסירב לכל הצעה לשחק במדיה של נבחרת גאנה. הוא אף הצהיר לא פעם: "איטליה היא המדינה היחידה שלי, רק במדיה אשחק".
מיד אחרי שקיבל את האזרחות הוא אכן לבש את המדים האיטלקיים והצטרף לרשימת הכוכבים הגדולים ביותר שלה בכל הזמנים, בהם ג'אני ריברה, ששיחק בימי המונדיאל במקסיקו ב־1970 ופאולו רוסי שהביא את גביע העולם לרומא בשנת 1982.
בשביל אבא
ערב המשחק החשוב בחייו, לאמו של הכוכב האיטלקי יש רק בקשה אחת: "תתנהג יפה, אל תיפצע ותצליח". אחרי שוויתרה על עבודתה בחדר הניתוח והקדישה את חייה לילדים, היא יכולה להתרווח על הכורסה בביתה ולהיזכר איך כמעט וויתרה על הגיבור הלאומי.
"ברגע מסוים פניתי לשירותי הסעד והרווחה וביקשתי מהם לא לקרוא לי שוב", סיפרה, "ב־1992 התקשרו אלי ואמרו לי שיש ילד בן שנתיים, כהה עור עזוב בבית חולים בשם מריו ברוואה. הוא נולד עם תסבוכת במעי וההורים שלו נטשו אותו. לא יכולתי לסרב והילד
לא עצר לרגע, הוא לא נח. בעלי הביא לו מכונית קטנה והוא החזיק אותה בשתי ידיו. הוא הפך את המסדרון למגרש הפרטי שלו, את כדור הספוג ששיחק בו לא ניתן היה להפריד ממנו גם כשהלך לישון".
מריו עצמו מעולם לא סלח להוריו הביולוגיים שלא נטשו אותו בגלל מצוקתם הכספית אלא בגלל הבעיה הרפואית בה לקה והטיפולים הרפואיים הממושכים שנדרשו כדי לרפא אותו. הוריו הביולוגים אף הביאו לעולם שני ילדים נוספים עמם הוא שומר על קשר. ובכל זאת, בכל הזדמנות הוא מבהיר שיש לו רק זוג הורים. "אם תגיע לגמר אבוא לראות אותך משחק", הבטיח לו האב, פרנקו בן ה־83.
הערב (21:45, ערוץ 10) הוא יגשים את הבטחתו כשיגיע למשחק הגמר, ישב ביציע הכבוד ואולי יזכה לראות את בנו מביא את הגביע לאיטליה. הנסיעה לא תהיה קלה עבור האב, את זה באלוטלי יודע ולכן הוא מבטיח - "אעשה הכל כדי שיראה אותי מנצח".
הכתבה פורסמה היום במוסף "24 שעות" של ידיעות אחרונות
לפנייה לכתב/ת 
