אני לא המבורגר: הסטייק הקצוץ של אהרונוביץ'
במקום לאכול רק מלפפונים בעונת המלפפונים, רפי אהרונוביץ' יצא לטעום ארוחת בוקר של דגים, ארוחת ערב עם סושי ולקינוח- סטייק קצוץ, המבורגר משובח שהוא בכלל לא המבורגר (אבל זה כבר סיפור אחר). כמובן שיש גם מתכון
עונת המלפפונים על שום מה? אולי על שום כמויות המלפפונים האדירות - אלו הקטנים באריזות הקלקר שעדיין נשאר להם מעט טעם - שמתחסלות אצלנו במהלך שבוע ממוצע. בימים אלו מנסים לאזן את כל האוכל שמחוץ לבית עם מלפפונים. זהו חטיף נהדר, הולך עם גבינה מלוחה מול הטלוויזיה, נהדר עם ערק, מעולה עם לבנה או יוגורט. בקיצור, לא, לא, זה לא שיר הלל למלפפונים. זו פתיחה, ועכשיו פלאשבק שיסביר למה יש לנו כל כך הרבה דברים לאזן.
עוד בערוץ האוכל:
קיץ טבעוני: מתכונים שגם ילדים יאהבו
נתחיל מהבוקר: ארוחת בוקר ב'סיטארה'. למה? כי מרה החליטה. חוץ מזה, יש ים ממול, צל בשפע (עד 12:00. בדוק) וגם המון מאווררים. אבל לא רק, גם בזכות ארוחת הבוקר. ארוחת בוקר דייגים שלהם, חברים, היא הטובה מהז'אנר שיצא לי לאכול. מוגשת על משטח חיתוך עשוי אוקולון צבעוני ומכילה תערובת נהדרת ומגוונת: סלמון מעושן איכותי מאוד; פלמידה מעושנת; סרדין גדול על ברוסקטה קלויה עם שמן זית; איקרה מצוינת; לחם פריך - הכל מעולה ומתוגבר בלחמניות שיצאו הרגע מהתנור. זה הלך נהדר עם ערק-לימונענע. האמת שכל מה שהיה מסביב היה טוב, אבל אני בטוח חוזר לפלטה הזאת, בשינוי אחד. לא מתחייב ללכת לים אחר כך, מתמקד היטב בדגים ומחליף את הערק בוודקה נקייה.
ערב למחרת. 'Ze סושי' בבזל. "זה סושי" היא סושייה חכמה וקטנה. הסושי מעולה, בייחוד זה עם הסלמון סקין הפריך החביב עליי במיוחד. האווירה כיפית, המקום מתוקתק. חכמה למה? כי יש להם הרבה מנות שמתאימות גם למי שלא אוהב במיוחד סושי נטו, כמוני.
למשל אגאדאשי טופו - קוביות טופו מטוגנות ופריכות שמוגשות ברוטב חם ומתקתק עם שבבי בצל ירוק; סלט ווקאמה רענן של מלפפונים ואצות, שהיה טוב מאוד אף הוא; תמרי סושי - 4 כדורי אורז גדולים ומעליהם נתח סלמון וטונה אדומה, מוגשים בשלולית קטנה של רוטב טחינה מתובל. טעים לאללה!
אחרי כל זה, קומבינציית סושי גדולה, שהכי טובים מתוכה היו לטעמי אלו עם הסלמון סקין, ולידם גם גלילי סושי מגולגלים בפנקו פריך ומוגשים חמימים. הכל, כרגיל, הלך מצוין עם בירה קרה וסאקה חם. והכי כיף - להמשיך ללכת מספר דקות ל'וניליה' שבהמשך, ולקנח בכדור מרענן (או שלושה).
עבר עוד יום. למחרת אחה"צ - סינמה סיטי גלילות. סרט פעולה מאכזב. מעצבן. עד שהצלחתי לגרור את הגברת מחוץ למעגל סרטי הסינמטק או סרטי הבנות, עד שבחרתי סרט פעולה כדת וכדין והתארגנתי בהתאם: פופקורן ענק, מים מינרליים, ורק על חטיף המארס המסורתי נאלצתי לוותר. הגברת הטילה וטו. אתם כבר יודעים שיום אחד אפתח מסעדה שתגיש רק קינוח אחד: מארס, אחחח, הקרמל הדביק הזה, נמתח ומתערבב לו עם השוקולד וביחד עם המעטה הפריך הופך לקונצרט בתוך פי. טוב, אז נכנעתי, כי זוגיות זה גם הדדיות. היא הקריבה עצמה לסרט אקשן איתי ואני וויתרתי על המארס. במחשבה שניה, היא עדיין חייבת לי.
הסיוט-סרט הסתיים והיינו רעבים. היא מעט, אני הרבה. הקטנה הצטרפה ונכנסנו ל'בלאק'. המקום הוותיק עדיין עושה לי את זה: העיצוב, המוזיקה, התאים. אז ישבנו בתא אינטימי, כמעט התפתיתי להזמין את ההמבורגר 1.2 ק"ג - "קילו מאתיים?!" התפלצה הגברת? "דווקא בשבוע בו מנסים לשמור?!" לא נורא, ניחמתי את עצמי, היא חייבת לי כבר שני מארס לפחות.
השומרת הזמינה המבורגר רזה מסינטה, עם תוספת של שעועית ירוקה פריכה ואגוזים. טעמתי, דווקא טעים. השומרת הקטנה הזמינה אותו הדבר עם סלט קצוץ. בזמן שהן היו עסוקות בלספור קלוריות מהתפריט הבריא אני הזמנתי מהתפריט הרגיל המבורגר פיקאניה, אותו נתח בקר אחורי החביב עליי.
ההמבורגר המרובע היה מצוין. בשר טוב קצוץ נכון ומתובל בעדינות. לצידו, בתוך מסננת מתכת - צ'יפס מעולה. "צ'יפס?!" "כן", אמרתי, "או זה או שאני הולך להביא שני מארס". סוף וויכוח. על השולחן כל הרטבים שצריך, אם כי על ההמבורגר שלי לא הוספתי מאום, יש לו המון טעם משלו. אחד בירה, אחד סן פלגרינו. על קינוח אין מה לדבר. שומרים. אין דבר, אני עוד אחזור. יש לי שם שני חובות לגבות. אחד המבורגר קילו מאתיים ואחד, נכון, מארס במזנון.
שלושה מקומות טובים ביומיים. מי צריך לבשל בבית? שאלתי את הגברת. "אתה", היא ענתה.
סטייק קצוץ
מתאים במיוחד לאוכלים מדיום רייר או מדיום גג.
המרכיבים (ל-6 סועדים):
1 ק"ג פילה בקר חתוך לקוביות של 1/2 ס"מ (כן, דורש סבלנות, אבל חיפזון מביא רזון)3 בצלים סגולים גדולים, קצוצים לקוביות בגודל אחיד
מלח ופלפל שחור
1 כף שטוחה חרדל דיז'ון
2 כפות מיונז (נשמע מוזר, אבל עובד)
מעט טבסקו
מעט רוטב ווסטרשייר
שמן זית לטיגון
אופן ההכנה:
- מערבבים בידיים את כל התערובת די בעדינות ויוצרים קציצות בעובי הרצוי, כמספר האנשים.
- מניחים במקרר לשעה. מוציאים ומניחים בחוץ מכוסה, לחצי שעה נוספת.
- מטגנים על מצלית או מחבת בחום גבוה מאוד במעט שמן זית, לא יותר מ-2-3 המבורגרים במכה (כדי לא להוריד את חום המחבת), רק עד שהם מקבלים קליפה יפה מבחוץ.
- מגישים על פרוסות עבות של לחם לבן (המשקיעים חורצים עם כוס רק את המרכז) ומטגנים את פרוסות הלחם לדקה על אותה מצלית, כדי שיספגו את נוזלי ההמבורגר.
- אנחנו הגשנו את זה בלי כלום. זה היה כל כך טעים שממש לא היה צריך תוספת.
יש לי רק הצעה אליכם: אחרי שערבבתם את התערובת, טעמו מעט ושפרו תיבול לפי טעמכם. מי שלא יכול לטעום בשר נא, כרגיל - שיטגן לעצמו עיגול בגודל כפית, כדי לטעום את הבשר. המתכון עובד טוב בשילוב המרקם המיוחד יחד עם התיבול. ואל דאגה אם הוא מתפרק לכם מעט בזמן הטיגון. לא קרה אסון.
לאתר של רפי אהרונוביץ'
- מייסטר בשר ובעל הטור מר בשר
