הנשיא ישלוט, הצבא ירסן. מצרים בדרך טורקיה?
מאז הדחתו של מובארק מהשלטון, פועלים הגנרלים להקנות לצבא מעמד ייחודי בחוקה, להיות עצמאיים מהרשות המבצעת ואפילו חזקים ממנה. עם בחירתו של מורסי האיסלאמיסט לנשיא, נראה שהמצרים הולכים לאמץ את המודל הטורקי של המאה הקודמת. כך תשמור מצרים על החילונים והמיעוטים?
עכשיו כשבמצרים יש נשיא שנבחר בצורה חופשית ודמוקרטית, נראה שהגנרלים רבי העוצמה שלה פועלים להעתקת המודל הטורקי מן העשורים האחרונים - צבא ששומר על סמכויות רבות ובמקביל מתיר לקיים שלטון אזרחי מלא בעל סממנים דמוקרטיים. אין זה המודל שרבים בטורקיה מתפארים בו כיום, אלא המודל של שנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת, אז ניהלו את המדינה אזרחים - תחת עיניו הפקוחות של הצבא.
עוד חדשות בעולם :
- הטייס איים "לא ממריא בלי אמא" - והושיבה בתאו
- נאבקים בשכרות: חובת נשיפון לכל נהג צרפתי
- חרם הנפט נכנס לתוקף. איראן: נישאר אקטיביים
- חג ומחאה: הונג קונג מציינת 15 שנה לחזרתה לסין
הגנרלים ששולטים במצרים העבירו לידיהם כוח וסמכויות נוספות עוד בטרם נודעה זהות המנצח בסיבוב השני בבחירות לנשיאות שנערך ב-17-16 ביוני, ורק ביום ראשון שעבר הוכרז מוחמד מורסי מ"האחים המוסלמים" כמנצח בבחירות ונבחר לנשיא מצרים הבא.
בימים האחרונים התנהל במצרים משא ומתן חשאי להשגת הסכם לשיתוף השלטון. הצבא מחזיק כרגע בידיו סמכויות פרלמנטריות מלאות, שולט בתהליך ניסוח החוקה החדשה ואם בזה לא די, הוא זה שאומר את המילה האחרונה בנושאי מדיניות חוץ וביטחון.
"הצבא המצרי יוביל - באופן ישיר או עקיף"
הזרעים להסדר שיתוף שלטון ניטעו מיד אחרי שהמנהיג המצרי הוותיק חוסני מובארק הודח בפברואר 2011 והגנרלים הורו על תרגומה לערבית של חוקת טורקיה מ-1982. כך טוען המזרחן האמריקני סטיב קוק מ"המועצה ליחסי חוץ" שמושבה בניו יורק.
החוקה הטורקית משנות השמונים הסמיכה את צבא המדינה לנהל את הזירה הפוליטית.
ואחיד עבד אל-מג'יד, אישיות פוליטית שמילאה תפקיד מרכזי במהלך העברת השלטון במצרים, מסכים שפילדמרשל מוחמד חוסיין טנטאווי וגנרלים נוספים במועצה הצבאית העליונה מנסים לשכפל את המודל הטורקי. "הגנרלים רוצים בעיקר מעמד ייחודי בחוקה, להיות עצמאים מהרשות המבצעת ואפילו חזקים ממנה", אמר עבד אל-מג'יד. לדבריו, "הצבא יהיה זה שיוביל את מדיניות המדינה בעתיד באופן ישיר או עקיף".
בשנות השמונים והתשעים, רצה צבא טורקיה להשיג שליטה על המדינה כדי להגן על אופייה החילוני של המדינה. אף על פי שמצרים מעולם לא הייתה חילונית כמו טורקיה, נראה שהגנרלים המצרים מונעים על ידי רצונם למנוע מ"האחים המוסלמים" האיסלאמים לצבור כוח בשלטון.
אולם, בעוד המצרים רוצים לחקות את המודל הטורקי, דווקא טורקיה שינתה את פניה בעשור האחרון. הכוח הפוליטי של הצבא נפגע בעיקר על ידי ממשלה שמונהגת על ידי איסלאמיסטים שזוכים לתמיכה ציבורית רחבה.
הניסיון הרע של טורקיה
"המילה מודל אולי איננה המילה המתאימה, אבל טורקיה יכולה להפוך למקום שאליו ישאפו להגיע מדינות ערביות", אמר קאמר קאסים, סגן נשיא "הארגון הבינלאומי למחקר אסטרטגי". "בטורקיה חיה אוכלוסייה מוסלמית רחבה. זו מדינה חילונית שחווה זה תקופה ארוכה את הדמוקרטיה. אני חושב שמדינות ערביות יכולות ללמוד רבות מהניסיון הרע של טורקיה - כמו שרשרת ההפיכות הצבאיות בעשורים האחרונים".
שאיפת הצבא המצרי לשלטון מוחלט מובנת בהתחשב בתפקיד שמילא דה פקטו מאז הפלת שלטון המונרכיה לפני כ-60 שנה. מאז, לכל ארבעת הנשיאים המצרים היה עבר צבאי. לאחרונה הקים הצבא אימפריה כלכלית רחבה שחולשת על יותר מרבע מהתוצר המקומי הגולמי של מצרים. כך על פי כמה הערכות.
כשהוא חמוש בפסיקת בית משפט, צבא מצרים פיזר החודש את הבית התחתון של הפרלמנט שנבחר בצורה חופשית ונשלט על ידי רוב של "האחים המוסלמים".
מלבד הסמכויות שנטל לעצמו עוד בטרם נסגרו הקלפיות במרוץ לנשיאות, הקים הצבא המצרי מועצה עליונה שתכהן בתפקיד הגוף המבצע העליון בסוגיות כלכליות וביטחונית. הנשיא וראש הממשלה יכהנו במועצה, אך יהיו בנחיתות מספרית מול הגנרלים מהצבא, וכל החלטה תתקבל אחרי אישור של רוב החברים במועצה.
יש הסכם, אבל גם מאבק אינטרסים
הפרטים לגבי ההסכם לשלטון משותף שנידון מאחורי דלתות סגורות בין ה"האחים המוסלמים" לבין הצבא הם כלליים, והאנליסט גמאל עבד אל-גוואל מ"מרכז אל-אהראם ללימודים פוליטיים ואסטרטגיים" מאמין שהסכסוך בין שני הצדדים יימשך. "הם יגיעו להבנות שיהיו רעועות, אך המאבק יימשך בגלל ההתנגשות בין האינטרסים שלהם ומשום שיש מעט מאוד מכנה משותף ביניהם", אמר גוואל.
סימנים להסתגלות למצב הקיים, גם אם היא זמנית, ניכרו בנאום שנשא מורסי אחרי שהוכרז על ניצחונו בסיבוב השני על אחמד שפיק, איש משטר מובארק לשעבר. הוא שיבח את הכוחות המזוינים על העבודה שעשו מאז הדחתו של מובארק לפני 16 חודשים. מובן שהתפתחותה של מצרים למשהו שמזכיר את טורקיה של היום לא מובטח לה באופן מיידי.
אויטון אורחן, מומחה מ"המרכז ללימודים אסטרטגיים במזרח התיכון" שמושבו באנקרה, אמר שהנוצרים ומיעוטים אחרים במצרים חוששים מעליית האיסלאמיסטים ועשויים להיות פתוחים יותר לתפקיד גדול יותר של הצבא בפוליטיקה כמשקל נגד שאולי אינו רצוי, אך בהחלט הכרחי עבורם. "האיסלאמיסטים לא צריכים להשתמש בדמוקרטיה ככלי", אמר אורחן. "הם חייבים להעניק לכל חלקי החברה תחושה של ביטחון. אחרת, לא תהיה יציבות במדינות 'האביב הערבי'".
במובנים רבים, טורקיה היא סיפור הצלחה, לפחות ביחס לאזור המזרח התיכון. כמדינה שחברה בברית נאט"ו, יש לאנקרה כוח להשפיע במערב. טורקיה נתפשת כמגדלור של שגשוג ודמוקרטיה למוסלמים בעיני מדינות שהפילו משטרים רודניים, מצרים לדוגמה, או במדינות שעדיין מתנהלת בהן מלחמה עקובה מדם כמו בסוריה.
בראיון שהעניק לא מזמן, אמר שר החוץ הטורקי אחמט דבוטאולו כי לכל מדינה יש את "המאפיינים הייחודיים" שלה, אך הוסיף כי טורקיה הוכיחה את התאימות בין דמוקרטיה וחילוניות - בעיקר בחברה מוסלמית - ולפיכך יכולה לתת השראה למדינות שנמצאות בתקופת מעבר, בהן מצרים.
"איננו רוצים להציג עצמנו, או להיתפש כמודל לחיקוי", אמר דבוטאולו. "לטורקיה לקח שנים של ניסויים בדמוקרטיה כדי להגיע לשלב הנוכחי. אם יהיה צורך, טורקיה מוכנה לחלוק את הניסיון הדמוקרטי שלה עם כל המדינות שמעוניינות בכך".
לפנייה לכתב/ת 
