צומת קסם / על ההצגה של ספרד בגמר

קסם. נבחרת ספרד גררה ביקורות לאורך כל יורו 2012, וזה לא קרה בגלל שהסגנון שלה השתנה באופן דרמטי - אלא בגלל שלא היה לה מחץ. כשלוקחים שליטה מוחלטת בכדור ובטקטיקה, ולא מצרפים אליה תכלית ואיום על השער, אז באופן טבעי מתקבל משחק משעמם - המילה שהתחברה לספרד לאורך הטורניר.

• לונדון 2012 - העמוד האולימפי המיוחד של ynet ספורט
  

• יורו 2012 - הנבחרות, הכוכבים, האיצטדיונים, התמונות
  

וזה היה כל ההבדל בגמר. בסופו של דבר, בגלל חילופי המקום של ססק פברגאס ודויד סילבה, והרבגוניות שלהם, הם מסוגלים לשמש כחלוצים בשיטת ה-0-6-4 שתהפוך למדוברת ביותר בשבועות הקרובים. זה ככל הנראה מה שראה ויסנטה דל בוסקה בראשו כשהגה את הרעיון.

הגדולים מכולם.‏ (צילום: AFP)

1

2

3

4

5

6

7

החבורה הספרדית חוגגת(צילום: EPA)

גם אוקראינה ופולין נמצאות תחת הכיבוש הספרדי(צילום: רויטרס)

השינוי לא קרה בגלל שיפור אצלם, אלא בגלל שספרד, והדבר בלט במיוחד במחצית הראשונה בה עוד איטליה הייתה מסוגלת להילחם, הייתה סוף סוף

בשיאה. כלומר - השיטה לא הייתה זו שפגעה בספרד לאורך הדרך, אלא העובדה שחלק מהשחקנים, ובראשם צ'אבי, לא היו במיטבם. כשזה התחבר? אלוהים ישמור. ספרד מושלמת כשזה מתקתק.

הפעם ספרד שיחקה לעומק, לא ביזבזה את הזמן בפסים, חיפשה ללא הרף ליצור מצבים ולא רק ליצור שליטה. איטליה בעצמה "עזרה" בזה, משום שעשתה מאמצים להרוס לספרד את השיטה במחצית הראשונה עם הפעלת לחץ. זה אילץ את הספרדים להיות יעילים יותר ולעשות את המקסימום בכל פעם שהכדור היה ברגליים שלהם.

אוהדים ספרדים לא מאמינים. מושלמת(צילום: EPA)

צ'אבי. וכשהוא התעורר...(צילום: רויטרס)

אז אחרי יורו שלם - ספרד הגיעה לשיא ברגע הנכון, ושיחקה פשוט נפלא. הכי טוב שאפשר. תענוג צרוף. המחצית השנייה לא הייתה הוגנת, אחרי הפציעה

של תיאגו מוטה, משם כבר לא היה על מה לשחק - ולכן צריך לדבר על הרגליים שלפני כן, בהם איקר קסיאס היה בשיאו (השחקן הראשון בהיסטוריה שמגיע למאה ניצחונות בינלאומיים), ההגנה הייתה קשוחה ואיטליה החזקה למדה על בשרה שאי אפשר להתמודד מול המכונה הזו כשהיא פועלת כמו שצריך.

איטליה שיחקה נכון, אבל לבסוף נכנעה לא רק לנבחרת הטובה ביותר שאפשר לדמיין, אלא גם לנפילות אישיות - טעות קשה בסגירה של ג'ורג'יו קייליני על פברגאס בשער הראשון, יכולת ירודה מאוד של מריו באלוטלי ואנטוניו קסאנו בהתקפה. היא צריכה לצאת מעודדת - יש לה מה למכור גם בעתיד.

אפילו אבי לוזון נהנה מהמשחק...(צילום: AFP)

הסכר נפרץ. סילבה נוגח את הראשון(צילום: AFP)

הטורניר הזה, כולו, היה פשוט יוצא מן הכלל. הגמר היה רק הדובדבן שבקצפת. קבוצות ששיחקו בצורה הגנתית נענשו - גם יוון ובעיקר המארחת פולין ואנגליה שפחדו מהצל של עצמן - ראינו כדורגל איכותי, שערים רבים, דרמות רציניות, כוכבים שלא התחבאו ולקחו אחריות (כריסטיאנו רונאלדו בעיקר), ואווירה יוצאת מן הכלל ביציעים וברחובות.

אולי אוקראינה ופולין, כמדינות, לא היו מוכנות במאה אחוז לאירוח, אבל האוהדים שלהן סיפקו את הסחורה. אפילו שני ה-0:0 היחידים לא היו מבאסים, כי בסופם קיבלנו דרמות פנדלים.

איזה כיף.