שירה: "נער יורד ברחוב ירידת הנוער"
"הוא חולם על אישה ארבעים ואולי חמישים/ היא אומרת לו: כמה טעיתי בך/ כמה אני ראשונה להודות שטעיתי/ בך. והערב שותק". שירים מאת עומר ולדמן
על הספסל, ברטט, בגנֵבה
עַל הַסַּפְסָל, בְּרֶטֶט, בִּגְנֵבָה,
טָבַע רֹאשׁוֹ בֵּין תְּאוֹמֵי צְבִיָּה,
וְהַשְּׁתִיקָה דָּלְקָה בָּם כִּגְוִיָּה
שֶׁל אַדְווֹת לֵב, שׂוֹרֶכֶת אֶת זְנָבָהּ.
וְאַחַר כָּךְ שָׁדֶיהָ נִנְעֲרוּ
כְּשֶׁנִּסְּתָה לִכְלֹא אֶת הָאֲוִיר
שֶׁבֵּינֵיהֶם, אֲוִיר שֶׁל מְקַוִּים
שֶׁלֹּא נִצְּתוּ בְּטֶרֶם בָּעֲרוּ.
עַל מָה חָשְׁבָה כְּשֶׁנִּסְּתָה לִכְלֹא
אֶת הָאֲוִיר הָרַךְ, הַמְּסֻגָּר?
נִסְּתָה לִסְתֹּם אֶת פֶּרֶץ הַמִּלּוֹא
שֶׁל צְעָדָיו, אֲשֶׁר הוֹתִירוּ גַּב
לַלְּבַדִּים, לַלֵּב וְגַם לַלֹּא
שֶׁל סַפְסָלִים סְדוּקִים בְּרָמַת גַּן?
שיר לאור הנר
אָבִי אֵינוֹ צוֹפֵר לַנֶּהָגִים הַחֲדָשִׁים.
הַבֹּקֶר יוֹרֵד. אֲנִי בְּמוֹשָׁב אֲחוֹרִי.
קָרָאתִי בְּסֵפֶר חָדָשׁ: הַזֶּפֶת נָשְׁמָה אֶת הַמָּוֶת.
שְׁלשָׁה יְלָדִים נֶהֶרְגוּ. עוֹדָם בַּכְּבִישִׁים.אוּלַי הוּא מֵבִין; נֶהָג לְעַצְמִי לֹא אֶנְהַג.
אָבִי אֵינוֹ צוֹפֵר לַחַיָּלִים הַחֲדָשִׁים.
אוּלַי הוּא מֵבִין; חַיָּל לְעַצְמִי לֹא אֶחְדַּל.
קָרָאתִי בְּסֵפֶר חָדָשׁ: רִגְשׁוֹת הָאָשָׁם –תָּמִיד הֵם מָעֹז מִעוּטִים. תָּמִיד לְמַטָּה
וּלְמַטָּה וְאַף לְמַטָּה מִזֶּה.
אָבִי אֵינוֹ צוֹפֵר לַמִּתְאַבְּדִים הַחֲדָשִׁים.
אוּלַי הוּא מֵבִין; לָזֶה עוֹד כְּבָר יֵשׁ לִי סִכּוּי.
קָרָאתִי בְּסֵפֶר חָדָשׁ: שִׂפְתֵי אַלְמָנָה כְּבָר נָשְׁקוּ לוֹ.
רִיסִים לֹא בִּקְּשׁוּ מִשְׁאָלָה. אָהּ-הָ מָוֶת.
אָהּ-הָ-הָ מָוֶת.
שיר לאור היום
נַעַר עוֹלֶה בִּרְחוֹב עֲלִיַּת הַנֹּעַר.
זֶה יָפֶה. זֶה מַסְבִּיר פָּנִים.
בַּמֶּרְחָק נַעֲרָה שׁוּב תִּמְרֹט חֶרְדָּתָהּ מֵעוֹרָהּ.
זֶה רָחוֹק. הִיא הָיְתָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת אַחֶרֶת.
זֶה מְאֻחָר. זֶה יָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת אַחֶרֶת.
נַעַר הוֹלֵךְ אַרְבָּעִים, אוּלַי חֲמִשִּׁים קִילוֹמֶטֶר,
וְהַנַּעֲרָה אֵינָהּ יוֹדַעַת מָתַי נִגְמָרִים נְעוּרִים.
אוּלַי בְּעוֹרָהּ הֶחָשׂוּף. אוּלַי בְּכָל רֶגַע.
אוּלַי בַּמִּכְנָס הַקָּצָר הָאָרֹךְ שֶׁחוֹזֵר לָאָרוֹן.
וְכַמָּה יָדְעוּ נְעָרִים זֶה אֶת זֶה מִלְּבַדֵּי אַהֲבָה.
נַעַר יוֹרֵד בִּרְחוֹב יְרִידַת הַנֹּעַר.
הוּא חוֹלֵם עַל אִשָּׁה אַרְבָּעִים וְאוּלַי חֲמִשִּׁים.
הִיא אוֹמֶרֶת לוֹ: כַּמָּה טָעִיתִי בְּךָ.
כַּמָּה אֲנִי רִאשׁוֹנָה לְהוֹדוֹת שֶׁטָּעִיתִי
בְּךָ. וְהָעֶרֶב שׁוֹתֵק.
עומר ולדמן, יליד 1994, פרסם שירים ותרגומי שירה במוסף "תרבות וספרות" של עיתון "הארץ", וכן בכתבי העת "עיתון 77" ו"הו!". הוא מתגורר בתל אביב.