פסיקת בג"ץ עשויה להציל את מערכת הבריאות

מבנה מערכת הבריאות בישראל מטיל אחריות כבדה, מקיפה וכוללנית על המבטחים - קופות החולים, בכל הקשור לטיפול הרפואי ולשירות הרפואי למבוטחיהן.

לצד האחריות הרפואית הקופות נדרשות לאחריות תקציבית, ואך טבעי הוא שלעיתים קרובות מתעורר קושי למצוא את האיזון הנכון בין השניים. מאחר שעמידה ביעדי התקציב מהווה מדד חד וברור הוא עשוי לקבל עדיפות, לעיתים גם במחיר פגיעה באיכות הטיפול.

כתבות נוספות על מצב מערכת הבריאות :

• קופות חולות: 'מנוע מערכת הבריאות יישחק בסוף'
• הממשלה מצפצפת על בג"ץ: יום האשפוז מתייקר
• מנכ"ל מש' הבריאות: מע' הבריאות על סף קריסה  
  

המתח בין שני חובות אלה המוטלים על הקופות החריף בעשור האחרון, לאור הפער הגדל והולך בין עלות הטיפול בפועל לבין המשאבים שהמדינה מקצה למטרה זו. כתוצאה מכך הקופות נדרשות להתייעלות מתמדת, אולם, חרף כל המאמצים, הפער כפי שמסתמן הוא כה גדול, עד כי כל קופות החולים נמצאות בגירעון שנתי בסכום כולל של כמיליארד שקל.

אחת הדרכים אותן נוקטות הקופות בניסיון נואש להקטין את הגירעון הוא ניהול מאבק עיקש מול בתי החולים - ספקי השירות, על תעריפי השירותים ובעיקר על תעריף יום אשפוז. כללי המשחק, יש לזכור, מעניקים לקופות, בצד האחריות הכבדה, סמכויות נרחבות פורמאליות ובלתי פורמאליות שמאפשרות להן כוח מיקוח רב עוצמה, שרוב בתי החולים מתקשים לעמוד מולו.

בשנים האחרונות הציבור בישראל נחשף למאבקים יצריים בין בתי החולים לבין הקופות. חלק ממאבקים אלה יצרו כותרות בתקשורת, כאשר קופה החליטה שלא להפנות את מבוטחיה לבית חולים מסוים כאמצעי מיקוח במשא ומתן על תעריפי האשפוז.

לעיתים הידרדרו המאבקים עד לרמה אישית, תוך חילופי האשמות הדדיים, יצירת אווירה עכורה ופגיעה בתחושת השותפות החיונית כל כך בין הגופים שאמורים לפעול יחד כדי להעניק טיפול רפואי לציבור. אין ספק שגם ציבור החולים הנזקקים לטיפול במסגרת בתי החולים נפגע מתהליכים אלה, אם משום שהוא נאלץ להמתין בתור, או לקבל טיפול במקום מרוחק יותר או כזה שמתאים פחות למצבו הרפואי ולצרכיו.

כתוצאה ממציאות זו תעריפי האשפוז נמוכים מעלות הטיפול בפועל ובתי החולים הציבוריים גם הם נקלעים לגירעונות באופן קבוע ומתמשך. הלחץ על בתי החולים מחייב אותם למאמצי התייעלות ולחיפוש מקורות הכנסה חיצוניי, (כגון תיירות רפואית ויוזמות מסחריות שונות.

גם בתי החולים נקלעים לגירעונות(צילום: הרצל יוסף)

סכנה להידרדרות השירות בבתי החולים 

המאמץ להפחית עלויות עלול אף לגרום לפגיעה באיכות הטיפול הניתן בבתי החולים. נושא שכיחות הזיהומים בבתי החולים הכלליים, שעלה לכותרות לאחרונה הוא דוגמה לסוגיה שיכולה להיפתר אם יוקצו לה משאבים. בסופו של יום, גירעונות בתי החולים ממומנים באופן שוטף על ידי משרד הבריאות, האוצר או שירותי בריאות כללית, בהתאם לבעלות.

פסיקת בג"ץ, שמכירה בפער בין המשאבים המוקצים לקופות לצורך אשפוז לבין עלות האשפוז היא דרמטית. יש בה כדי להשליך על כל מערכת הבריאות ועל מערכת האשפוז בפרט.

אם, כתגובה לפסיקת בג"ץ, המדינה תחליט לרסן את הגידול במחירי יום אשפוז באופן מלאכותי מבלי להתייחס לעלות בפועל, כי אז מערכת האשפוז בישראל תלך מדחי אל דחי. הגירעונות בבתי החולים יתפחו והציבור יקבל שירות שאיכותו תלך ותפחת. יתר על כן, בתי חולים שאינם בבעלות גופים מוסדיים גדולים כמו משרד הבריאות או שירותי בריאות כללית, לא יוכלו לשרוד בתנאי שוק בלתי-אפשריים אלה.

תוכנית פעולה: משאבים ייעודיים למערכת האשפוז

התקווה היא שפסיקת בג"ץ תגרום למדינה להכיר בחובתה להעניק לקופות החולים את המשאבים המינימאליים שיאפשרו להן, בתורן, לעדכן את מחיר שירותי האשפוז באופן סביר.

יש כמובן לוודא שהמשאבים שיוקצו יהיו ייעודיים ויתועלו לטובת מערכת האשפוז, אחרת הם עלולים להיבלע בים הצרכים האחרים של הקופות. אל דאגה, הלחץ להתייעלות המערכת עדיין ישמר, משום שיישאר כר נרחב למשא ומתן בין הקופות לבין בתי החולים על גובה ההנחה במחיר השירותים.

יש לציין כי שמירה על מחיר סביר ליום אשפוז יאפשר גם לקיים ואף לפתח מודל של בתי חולים ציבוריים עצמאיים שלא למטרות רווח, אשר אינם בבעלות משרד הבריאות או שירותי בריאות כללית.

מודל זה צפוי להיות יעיל ובעל עלות נמוכה יותר מהמערכת הממשלתית וישמר את כל האיכויות של המערכת הציבורית אשר משרד הבריאות שם לו למטרה לחזק. לבסוף, יש בפסיקת

בג"ץ כדי להסדיר יחסי עבודה תקינים לטווח ארוך בין קופות החולים לבין בתי החולים.

מערכת הבריאות בישראל מתוקצבת בחסר זה שנים רבות גם בהשוואה למדינות ה- OECD . פסיקת בג"ץ, אם יופק ממנה הלקח הנכון, יש בה כדי לתקן חלק מהפער. אין ספק כי הציבור הרחב יצא נשכר מכך.

הכותב הוא מנהל המרכז הרפואי השיקומי "רעות"'