בן זוגי הציע לי נישואין והתחרט. האם לתבוע?
בחור ובחורה עברו לגור ביחד, הבחור הציע לבחורה נישואין אך חזר בו מההצעה, דבר שהוביל לפרידה. האם מדובר בהפרת הבטחת נישואין? עו"ד מורן סימון על הסוגיה המשפטית
בן פוגש בת, בן יוצא עם בת, בן מציע נישואין לבת שמסכימה, בן חוזר בו מהצעת הנישואין והצדדים נפרדים. זהו סיפור מסוג הסיפורים שאנחנו נתקלים בהם חדשות לבקרים. מה שפחות שגרתי בסיפורים אלה הוא הצעד הבא שנוקט אחד מבני הזוג.
עוד בנושא:
"היא תובעת אותי על הפרת הבטחת נישואין"
הבטיח נישואים וביטל. האם חייב פיצויים?
לעיתים, מוגשת בבית המשפט לענייני משפחה תביעה שעילתה הפרת הבטחת נישואין. או אז עולות לדיון השאלות: מהו, ככלל, מעמדה המשפטי של הבטחת נישואין? האם דינה כדין כל חוזה שמושתת על הצעה ועל קיבול של הצעה, שחזרה ממנה מזכה בפיצויים? לחילופין - האם תחום היחסים האישיים הוא תחום אקס-טריטוריאלי (חוץ משפטי) עליו לא ניתן כלל להחיל את דיני החוזים?
גרו ביחד חמש שנים. האם הם נחשבים לידועים בציבור?
בתי המשפט התייחסו כבר לשאלות אלה וניתן לומר כעיקרון, שעילת הפרת הבטחת הנישואין הוכרה בפסיקה כעילה לתביעה ופיצויים, וזאת מתוך רציונל של הסתמכות הצד הנפגע מהפרת ההבטחה.
נלך עתה צעד אחד קדימה בתרחיש. הבן והבת עוברים לגור יחד, בן מציע נישואין לבית שמסכימה, בן חוזר בו מהצעת הנישואין והצדדים נפרדים. מה מעמדה של הבטחת נישואין שהופרה במצב כזה?
אין ספק שמדובר בסוגיה מעניינת ורלבנטית למציאות ימינו - שהרי רובם המוחלט של הזוגות מתגוררים יחד ללא נישואין.
זהו המקרה שגם שהגיע לפתחו של בית המשפט לעניני משפחה ברמת גן: בחור ובחורה, שני צעירים משכילים, התגוררו יחד כבני זוג כחמש שנים. יחסיהם ידעו עליות ומורדות. הבחור הציע לבחורה להינשא לו ובחלוף זמן קצר הוא החליט לחזור בו ועזב את הדירה המשותפת.
לאחר עזיבתו את הדירה, הגישה נגדו הבחורה את תביעתה לפיצויים בגין הפרת ההבטחה לנישואין לצד תביעות רכושיות אחרות. לכאורה, מדובר, בקיום משק בית משותף וחיים תחת קורת גג, מה שאמור לחזק אף יותר את עילת התביעה אף למעמד של "ידועים בציבור".
אלא שבית המשפט הפתיע במקרה הזה ודחה את התביעה בעילת הפרת הבטחת נישואין. השופט יהורם שקד קבע כי לאור העובדה שהזכות להינשא הנה בעלת עוצמה חזקה ויש הרואים בה אף זכות חוקתית הנובעת מהזכות להגשמה עצמית – הרי כפועל יוצא מכך, יש להכיר בזכות שלא להינשא לפחות באותה עוצמה ולהגן על זכותו של אדם לבחור שלא להינשא.
במקרה שלפנינו, ציין בית המשפט, הצדדים אפילו לא קבעו מועד לטקס חתונתם, לא הזמינו אולם וכדומה, ומשכך, הצעת הנישואין שאמנם התקבלה ע"י האשה, לא השתכללה לכדי חוזה מחייב, ולכן אין הפרה. יתרה מכך, בית המשפט אף קבע, שיש לאפשר פיצוי לנפגע מהפרת ההבטחה, אך רק אם יוכיח נזק ממשי שנגרם לו כתוצאה מתרמית - טענה שלא נטענה במקרה הזה, ואף לא הייתה כזו.
פסיקתו של בית המשפט ביחס לתביעת הרכוש של האישה מעניינת אף יותר, שכן אפילו ניסיונה של האשה להיאחז בפסיקה לפיה יש לראות בהם "ידועים בציבור" וכמי שחלה עליהם הלכת השיתוף - נדחתה, לאחר שבית המשפט קבע שאין המדובר בחזקה "חלוטה" (בלתי ניתנת לערעור) הקובעת אוטומטית מערכת של שיתוף בזכויות רכושיות, כל אימת שמדובר בידועים בציבור.
התנאי: חיי אישות וניהול משק בית משותף
לדברי בית המשפט, שני תנאי הסף המצטברים המהווים מבחן כפול לצורך קביעת היות זוג ידועים בציבור הם: חיי אישות וניהול משק בית משותף. במקרה האמור, הצדדים ניהלו חשבונות בנק נפרדים, לא ניהלו קופה משותפת והתנהלו כל אחד לעצמו. גם אם ביצעו מעת לעת רכישות מזון משותפות - אין בכך כדי לראות כוונה לשיתוף כללי.
פסק הדין הזה מהווה תמרור חשוב להרבה זוגות צעירים החולקים קורת גג משותפת ללא נישואים, בעשותו אבחנה בין "מגורים משותפים" לבין כוונת "שיתוף כללי בנכסים".
בפרט, כשמדובר בזוגות צעירים בתחילת דרכם, האישית והמקצועית, שלאו דווקא התכוונו לשתף את הצד השני בזכויות רכושיות שנצברו לזכותם, בזמן שהם עצמם עוד בוחנים את מערכת היחסים בה הם נמצאים.
לפיכך, אם וככל שבני הזוג אינם מעוניינים לשתף בזכויות רכושיות, מומלץ להכין הסכם ממון ולחילופין לנהוג בהפרדה, כפי שנהגו בני הזוג במקרה הנוכחי.
בואו להיות חברים של ערוץ יחסים גם בפייסבוק
- הכותבת מומחית בדיני משפחה
לפנייה לכתב/ת 
