תחקיר אל-ג'זירה: ערפאת מת מרעל רדיואקטיבי?
שמונה שנים אחרי מותו של המנהיג הפלסטיני, רשת החדשות מציגה ראיות לחשד חדש: יאסר ערפאת הורעל בחומר רדיואקטיבי שנמצא על בגדיו ומברשת השיניים שלו
הקונספירציות סביב מותו של הראיס שוב מתעוררות. רשת אל-ג'זירה דיווחה היום (ג') כי מותו ב-2004 של יאסר ערפאת בגיל 75 נגרם מהרעלה רדיואקטיבית. הטענות על הרעלה אולי נשמעו בעבר, אך הפעם מציגה הרשת הקטארית ראיות: רמות גבוהות של פולוניום שנמצאו על בגדיו של ערפאת בבדיקות שנערכו במעבדה בשווייץ.
המדענים במכון לפיזיקה גרעינית בעיר לוזאן שבשווייץ בדקו דגימות ביולוגיות שנלקחו מחפציו האישיים של המנהיג הפלסטיני המנוח, בהם גם מברשת השיניים שלו וכובעו. הפריטים, שעליהם נמצאו כתמי דם, זיעה ושתן, נמסרו על ידי אלמנתו של ערפאת, סוהא, ליוצרי התחקיר, ששקדו על הפקתו במשך תשעה חודשים.
מנהל המכון אישר כי בדגימות האלו נמצאו רמות גבוהות של פולוניום, יסוד רדיואקטיבי רעיל מאוד ומסוכן ביותר, שכמות קטנה ממנו מסוגלת לפלוט קרינה קטלנית. עם זאת, לדברי החוקר הבכיר, כדי לקבוע בוודאות כי זו הייתה סיבת המוות יש להוציא מהקבר את גופתו של ערפאת ולבדוק את עצמותיו או את האדמה שכיסתה אותן - אולם זה דורש את הסכמתה של הרשות הפלסטינית וכן את אישורה של ישראל להוצאת הדגימות משטחי הגדה המערבית.
התחקיר לא מפנה בגלוי אצבע מאשימה כלפי ישראל, אולם בין השורות עולה הרושם כי היוצרים מטילים את האחריות למותו של ערפאת על ירושלים. בסיום הסרט הדוקומנטרי שמסכם את התחקיר, אומרת סוהא ערפאת כי כעת ניתן לומר שמותו של ערפאת לא אירע בצורה טבעית, וכי נעשה כאן פשע.
סרטן, שחמת הכבד או איידס?
מותו של ערפאת נחשב תעלומה גם כעבור שמונה שנים. מצבו הבריאותי של הראיס הורע בזמן שהותו במוקטעה ברמאללה והוא הועבר לטיפול בבית החולים פרסי שבדרום פריז, שם מת ב-11 בנובמבר 2004. מיד לאחר מותו נעשו בצרפת בדיקות לאיתור רעלנים שנותרו בגופו, אך הרופאים לא מצאו כל ראיה לכך שהראיס מת לא מסיבות טבעיות.
אולם זה לא עצר את שאר השמועות, בהן שסיבת המוות הייתה סרטן, שחמת הכבד או אף איידס. במסגרת התחקיר של אל-ג'זירה, שללו החוקרים בלוזאן את הסיבות האחרות שיכלו להביא למותו של ערפאת על סמך תיקו הרפואי שנמסר להם, וקבעו כי ערפאת היה בקו הבריאות עד שחלה לפתע באוקטובר 2004.
החוקרים בלוזאן ביקשו לקבל לבדיקה את דגימות הדם והשתן של ערפאת מבית החולים פרסי, אך הרופאים בצרפת אמרו לאלמנתו של ערפאת כי הם השמידו את הדגימות האלו. סוהא סיפרה כי היא לא השתכנעה מתשובת בית החולים וכי היה על אנשיו לשמור את הדגימות הללו בשל מעמדו הרם של ערפאת. היא העלתה סברה כי אנשי בית החולים לא רצו להיות מעורבים בעניין.
באל-ג'זירה ציינו עוד כי במהלך התחקיר הם ניסו לשוחח בעצמם עם כמה רופאים שטיפלו בערפאת, אך אלה סירבו לשתף פעולה באומרם כי מדובר בסוד צבאי. גם רופאים שטיפלו בראיס בתוניס ובקהיר סירבו להשתתף כמרואיינים בתחקיר.
בהיעדר סיוע מגורמים שטיפלו בערפאת עצמו, פנו היוצרים למנהל המרכז האוניברסיטאי לרפואה משפטית בלוזאן, וזה קבע בסופו של דבר כי לא נמצאו
סימנים לכך שהראיס חלה בסרטן או לקה באיידס. בתחקיר הודגש כי המסקנות של הרופאים מבוססות על מסמכים ולא על ניתוח ישיר של דגימות שיכול היה לספק מסקנות מבוססות יותר.
אם נכונות הטענות, אין זו הפעם הראשונה שפולוניום משמש בהתנקשות פוליטית. שיטת פעולה דומה ננקטה נגד המרגל הרוסי אלכסנדר ליטוויננקו, שהורעל למוות כששתה תה בפגישה עם אנשי קשר של הקג"ב לשעבר ומת בלונדון ב-2006. לאחר מותו אמר חוקר מטעם הסוכנות להגנה על הבריאות בבריטניה כי בשתן שנלקח מגופו של ליטוויננקו אותר פולוניום 210 - אותו החומר שהכניע לכאורה את המנהיג הפלסטיני.
לפנייה לכתב/ת 
