חלקיק במחלוקת: "אין ודאות להימצאות ההיגס"
אחרי הדרמה שליוותה את ההכרזה על אפשרות לקיום "החלקיק האלוהי", מסבירים מדענים ישראלים כי מדובר בהתקדמות משמעותית, אך מדגישים כי הפרטים המדויקים יתבהרו בהמשך. "לאחר שההתרגשות הראשונית תעבור, יחזרו לעשות אנליזה"
אז יש או אין ראיות מספקות למה שהוגדר כתגלית מרעישה? אחרי שהמדענים במאיץ החלקיקים שעל גבול שוויץ-צרפת הכריזו אתמול (יום ד') כי ייתכן ויש בידיהם ראיות לקיומו של "בוזון היגס" (או בשמו האחר "חלקיק אלוהי"), נשמעים קולות שמבקשים לצנן מעט את ההתלהבות.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
לדור נאלץ להתנצל בפני אולמרט, התביעה תימחק
אריאל: שלושה בתים פונו בעקבות שריפת קוצים
פרופ' ירון עוז, דיקן הפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל-אביב, סבור כי מדובר בהתקדמות משמעותית מאוד ש"קורית אפילו לא פעם בדור". עם זאת, פרופ' עוז מדגיש כי הדרך למיצוי הפרטים הידועים עוד רחוקה. לדבריו, "יש תגלית מדעית, הם הכריזו על תגלית מדעית של חלקיק חדש, אבל זה יכול לקחת תקופה של מספר חודשים או יותר כדי לדעת את הפרטים המדויקים של מיהו החלקיק, והתקווה היא, כמובן, שזה רק חלון לפיזיקה חדשה באנרגיות האלו. כלומר שזה לא רק החלקיק הזה של המודל הסטנדרטי".
פרופ' עוז הוסיף כי "הייתי אומר שנפתח פרק חדש בהבנה של יסודות היקום" והסביר מדוע לדעתו יש לאירוע הזה ערך נוסף. "תרבותית חשוב להבין שזה פרויקט ששותפים לו אלפי מדענים, עשרות מדינות ואוניברסיטאות ונמשך על פני שני עשורים וכל מטרתו לחקור את יסודות היקום ללא שום אינטרס או רווח, שזה מאוד יפה ומתוך הדבר הזה יש הרבה תוצרי לוואי לחברה".
בהקשר זה אמר פרופ' עוז כי "למשל, כדי לעשות את הניתוח של המידע שיש במאיץ הזה היה צריך לבנות רשת מחשבים שפרוסה על פני עשרות מדינות וזה חלק ממה שהחברה אחר-כך תקבל ותשתמש בו".
על הצד הישראלי בסיפור אומר פרופ' עוז כי "לישראל מעמד של משקיפה ועתידה אולי גם להיות חברה, כלומר יש לה חלק בפרויקט הזה ותרומה משמעותית, הודות גם לתעשייה הישראלית בתחום".
בנוגע למחקר עצמו ועל החלקיק "בוזון היגס" מספר עוז כי "אין דרך בניסוי לראות את החלקיק באופן ישיר כי ברגע שהוא נוצר הוא מתפרק תוך חלקיק שנייה ולכן מה שרואים זה חלקיקים אחרים בניסוי שהם עקבות של אותו חלקיק ולכן השאלה היא סטטיסטית, האם העקבות האלו מצביעות מעבר לכל צל של ספק שהיה החלקיק האלוהי בתהליך?"
על כך אומר פרופ' עוז כי "ניתן לומר שזו תגלית ומה שהכריזו אתמול הוא שיש להם את התוצאה הזו שהיא מעבר לכל צל של ספק, כלומר שהם בוודאות ראו חלקיק חדש, או יותר נכון את העקבות לחלקיק החדש אבל בשלב הזה לא ניתן לומר אם זהו ההיגס או אם הוא חלקיק שהוא חלק ממשפחה גדולה יותר של חלקיקים. דבר שייקח יותר זמן לענות עליו".
על השאלה אם בכל זאת יש חשיבות להכרזה אתמול שממנה עלה כי אין ודאות לגבי הימצאותו של ה"בוזון היגס", השיב פרופ' עוז כי "היה ראוי אתמול להכריז על מה שהכריזו כי חד-משמעי אומרים 'מצאנו חלקיק חדש בערוצים המתאימים', כלומר שהוא אמור להיות חלקיק ההיגס".
"יחזרו לעשות אנליזה"
פרופ' אליעזר רבינוביץ', ראש המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית וראש הוועדה הישראלית לאנרגיות גבוהות אשר מרכזת את הקשר בין ישראל לבין מאיץ החלקיקים של CERN, ציין בנוגע להכרזה כי "שמענו שאנשים עבדו יום ולילה והצליחו לעשות ניתוח של יותר מאורעות ממה שחשבו בהתחלה שהם יוכלו לעשות, וזה מה שהביא אותם ליכולת להגיד שהם גילו חלקיק".
אך לצד זה מגיעה גם ההסתייגות בדבריו. "הם מאוד קרובים
לתגלית וכשאתה מתלהב מאוד אז ניתן לומר שזו תגלית. אני בטוח שלאחר שההתרגשות הראשונית תעבור, יחזרו לעשות אנליזה וייקח עוד כמה זמן כדי להיות בטוחים. עם זאת, העובדה ששני ניסיונות בלתי תלויים ראו את אותו הדבר כמו שראו שני הניסיונות הבלתי-תלויים משנה שעברה, הופכת את זה למשהו שהוא למעשה תגליתי. אבל אין מספיק אינפורמציה כדי לומר מהן תכונותיו של החלקיק או אם הוא החלקיק של המודל הסטנדרטי. אם זהו אותו חלקיק שנותן מסה לחלקיקים אחרים, את זה יידעו בעוד כמה חודשים", אומר פרופ' רבינוביץ'.
לסיכומו של עניין מציין פרופ' רבינוביץ' כי "במשך יום אחד ניתן להתלהב ולקרוא לזה הכרזה, אבל למחרת אנשים יחזרו להיות יותר מדענים וימשיכו לעבוד על המחקר".
לפנייה לכתב/ת 
