מחקר מצא: למה אנחנו משמינים כשמדלגים על ארוחות
מחקר אמריקני מגלה כי אנשים רעבים נוטים לפנות קודם לפחמימות ולמזון עתיר קלוריות, ולאכול בסך הכל יותר מהרצוי. המזון במנה הראשונה קובע את ההמשך, אומרים החוקרים
מדלגים מדי פעם על ארוחות? מחקר חדש שפורסם ב-Archives of Internal Medicine מגלה כי אנשים שמתיישבים לאכול אחרי צום ממושך נוטים להתעלם מחלבונים, שומנים טובים וירקות - ופונים מיד לפחמימות ולעמילנים.
התחלתם דיאטה ? קראו עוד:
- דיאטנית בדקה: איזה ג'חנון מהסופר הכי פחות נורא
החדשות האלה בוודאי לא יפתיעו את מי שמנוסה כבר בדיאטות או מי שרגיל לנשנש חטיפים על בטן ריקה, אבל המחקר חושף נתונים מעניינים על האופן שבו אנו בוחרים מה לאכול ובאיזה סדר, ואלו יכולים להיות חשובים במיוחד לאנשים שנוהגים לדלג על ארוחות, אם בשל סדר יום עמוס ואם בשל ניסיון לרזות.
כשנותנים לנו לאכול סלט וצ'יפס, לדוגמה, אלו שבוחרים לאכול קודם את הצ'יפס צורכים יותר קלוריות באופן משמעותי מאשר אנשים שבוחרים לעשות זאת בסדר ההפוך.
"ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות שבבחירת המזונות שאנו נחשפים אליהם בשעת רעב וכמה מהם ניתן לאכול", אומר מוביל המחקר ד"ר ענר טל, חוקר ישראלי באוניברסיטת קורנל בניו יורק.
ממחקרים קודמים ידוע כי מידת הרעב משפיע על הבחירה שלנו במזונות מסוימים. אם מדלגים על ארוחה או שתיים, אנשים צורכים באופן טבעי יותר קלוריות כשהם סוף-סוף יכולים לאכול. מחקרים הראו גם כי מזונות עתירי קלוריות מפעילים אזורים נרחבים יותר במוח לאחר שמדלגים על ארוחת הבוקר.
במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לגלות אם הרעב של הנבדקים יגרום להם לא רק לצרוך יותר קלוריות, אלא להעדיף סוגי מזון מסוימים מתוך מבחר שמוגש להם. כדי לבדוק זאת, הם גייסו 128 סטודנטים באוניברסיטה וחילקו אותם לשתי קבוצות.
קבוצה אחת צמה במשך 18 שעות, החל מהשעה שש בערב, והופיעה לניסוי למחרת כדי לאכול ארוחת צהריים שהוגשה במזנון חופשי. הקבוצה השנייה, ששימשה כקבוצת הביקורת, לא צמה יום קודם לניסוי.
החוקרים חזרו על הניסוי עם סטודנטים במשך 12 ימים, ועקבו אחר הבחירות שביצעו מול שולחן האוכל. כדי למנוע ממיקום האוכל להשפיע על ההחלטות שלהם, סידרו החוקרים מחדש את הפריטים על השולחן בכל ארוחה. החוקרים מדדו גם את גודל המנות שנטלו לעצמם הסטודנטים, באמצעות סרגלים שהוטמעו בשולחן.
חברי הקבוצה שצמו יום קודם לכן פתחו את הארוחה ב-33% מהמקרים בעמילנים, לחם או צ'יפס, בהשוואה ל-10% בלבד בקבוצת הביקורת. אלה שאכלו קודם עמילנים אכלו בסופו של דבר 20% יותר קלוריות מהסטודנטים האחרים.
רק 25% מבין הצמים פתחו את הארוחה בירקות, לעומת 50% בקרב קבוצת הביקורת. אלה שבחרו לא לפתוח בירקות צרכו באופן כללי בהמשך הארוחה 20% פחות ירקות מהאחרים.
"הדבר מראה שמה שאנו בוחרים לאכול קודם משפיע על הכמות שאנו אוכלים בסופו של דבר", אומר ד"ר טל.
לפי ד"ר טל, הרעב מפעיל אצלנו תשוקה לפחמימות בשל הנטייה של הגוף למקסם את ניצול האנרגיה שלו.
הלקח עבור מי שנמצא בדיאטה, הוא אומר, הוא לדאוג לארוחות סדירות ולהרחיק מזון עתיר-קלוריות מהישג יד.
לפנייה לכתב/ת 
