עופר עיני, זו לא המחאה שלך
כאשר אנחנו נאבקנו ברחוב, ההסתדרות של עופר עיני המשיכה לפגוע בעובדים המוחלשים ולחזק את הוועדים החזקים והכוחניים. שינוי חברתי יצמח רק מלמטה, מהאזרח הקטן
מאז הקיץ שעבר, שמענו ששום דבר לא ישתנה ושאנחנו סתם מבזבזים את הזמן. תדאגו לעצמכם ולעתיד שלכם, אומרים לנו, זאת מדינה מושחתת עם ממשלה שלעולם לא יהיה אכפת לה מהאזרחים שלה ולעולם לא יתפרקו קשרי ההון-שלטון במדינה. אז בזמן שחברים שלנו עוזבים את המדינה, אנחנו בוחרים להיאבק עליה.
בחרנו להמשיך להיאבק גם כשהמצלמות לא היו שם, המשכנו להיאבק גם כשמעמד הביניים חזר לתנורים ולשמיכות הפוך החורפיות, הפגנו עם רבים נוספים שוב ושוב בגשם תחת ביתו של אטיאס בדרישה לשיקום מיידי של הדיור הציבורי, סבלנו מאלימות משטרתית וממעצרי שווא, ראינו את פקחי העירייה בכמה ערים מפנים אנשים מהאוהלים שלהם לרחוב, מתעמרים במחוסרי דיור. המשכנו להיאבק גם כשזה לא היה סקסי, גם כשלא היו נאומים מתוקשרים וגם כשהתקשורת הפנתה לנו עורף.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
קשה להיות בחור ישיבה / יהודה קוטקס
ישראלי אמיתי לא משתמט - מהמחאה החברתית / רונה אורובנו
המשכנו להיאבק מתוך תחושת צדק בסיסית, מתוך ידיעה פנימית כי אם נפסיק ונקשיב לטיעונים שנגדנו, זו תהיה כניעה לממסד ולמנגנוני הכוח והשליטה. על כן צעדנו בראש מורם גם כשהיינו מעטים. גרעין הפעילים המרכזי התרחב במשך השנה והפך מגוון יותר, עבד ויזם ללא הפסקה. פעילים שגדלו בשיכונים עניים ודיירים של דיור ציבורי הפכו למנהיגים בשטח. השתדלנו לרוב לשמור על מאבק עממי, ללא דוברים וללא במות. רק בני אדם שצועדים יחד, כל איש מביא את גופו ואת קולו, ויחד מהווים כוח התנגדות עממי.
לא רוצים עסקנים
הדבר החשוב ביותר שהשגנו היה חיבור בין בני אדם מרקע שונה, בין ערבים ויהודים, קשישים וצעירים, מזרחים ואשכנזים, פעילים חברתיים ותיקים וחדשים, אמהות חד-הוריות, נפגעי דיור ציבורי ומשפחות קשות יום. חיבורים שחלקם עדיין נקודתיים ופגיעים, אבל לא נוותר עליהם. התעקשנו לשנות את פני המאבק, לשים במרכז גם את מי שהוזנחו ורומו על ידי הממסד וממשלות ישראל לאורך כל השנים. זאת מתוך האמונה כי מהפכה אמיתית תעמיד במרכז את מי ששנים הוזנחו ודוכאו, והמהפכה תבוא משילוב הכוחות ולא רק ממעמד הביניים. מבחינתנו, המנהיגים שצמחו בשטח במהלך השנה האחרונה הם אלו שיניעו את התנועה השנה. הם משקיעים את חייהם במאבק.
לאורך כל המאבקים הללו, לא ההסתדרות בראשות עופר עיני ולא מפלגת העבודה בראשות שלי יחימוביץ' התייחסו למצוקות שאותן הדגשנו - להיפך. ההסתדרות המשיכה לפגוע בעובדים המוחלשים, לפעול במרמה ולחזק את הוועדים החזקים והכוחניים, מפלגת העבודה גם היא מעולם לא תמכה בשינוי כוללני בכלכלה, אלא הפריטה נכסי ציבור וגרמה לנזק. ברק היה אסון לאזרחי ישראל לא פחות מביבי, גם שלי לא הביאה בינתיים שום בשורה חדשה.
אנחנו לא נגיע עוד לעצרות שתוכננו על-ידי זרועותיה של מפלגת העבודה, הקול שלהם אינו הקול שלנו. אנחנו לא מסרבים לצעוד לצד פעילי "דרור ישראל" או פעילי מפלגה כלשהי, גם לא מסרבים לקיים איתם שיתופי פעולה נקודתיים, אבל ההיררכיה שבחברה העתיקה את עצמה להיררכיה בתוך המחאה, וכפי שאנחנו מתנגדים לראשונה לא נסכים גם לשנייה. איננו מעוניינים להוות קרש קפיצה פוליטי וכלכלי לאותם עסקנים, איננו מעוניינים להשתתף במסע בחירות מתוקשר היטב ואיננו מעוניינים לחזק שום מפלגה קיימת. אנחנו לא רפורמיסטים, אנחנו מעוניינים בשינוי כולל של שיטת המשטר ושל האופן שבו מתנהלת הכלכלה. מהפכה.
לא נזוז מהרחובות
אנו מאמינים כי האזרחים הם אלו שבונים את הגופים המרכיבים את המדינה, ולא להפך. אנו מייחלים לשינוי יסודי בשיטה הקיימת, מעוניינים להחזיר את השליטה במדינה לציבור הרחב, להחזיר את ההון לאזרח ולתת לו את האפשרות לקבוע מה ייעשה עם כספו. אנו דורשים חוקה שתגדיר את זכויותינו הבסיסיות המגיעות לכל אדם באשר הוא אדם, אנו דורשים שוויון זכויות לכול ויכולת אמיתית לאתגר את הממסד גם בין בחירות לבחירות. אנו יוצאים נגד הדיקטטורה הנציגותית הקיימת כיום, שבה אנו בוחרים את המושלים שיעשו כרצונם בארבע השנים הבאות.
שינוי כזה מסוגלת להביא רק תנועה אזרחית, עממית, מהפכנית, שאינה תלויה בגופים מפלגתיים או כפופה אליהם, ושהמנהיגות בה צומחת מהשטח והיא גמישה, קשובה ומשתנה. עד שלא יכונן במדינת ישראל משטר חדש, משטר שמבוסס על זכותו הבסיסית של האדם להתקיים, משטר שמבוסס על ריבונות האזרחים ולא על ריבונות ההון, משטר שאינו מדכא, מנצל, מדיר ומתעמר באנשים רק מפני שהם חלשים מדי בשביל להתנגד לו - לא ננוח, לא נזוז מהרחובות ונמשיך להיאבק. אנחנו לא נציית תמיד לחוק, כי החוק לא משרת את האזרחים. אנחנו נמנע פינוי מדירות ציבוריות ונמשיך להכיל את הריבונות של האזרח על הרחוב ועל המרחב הציבורי בכללותו. בכל מקום ששייך לאזרחים שם נהיה, עד שזכויותינו עליו יעוגנו בחוקה.
המשטר שאנו מייחלים לו אינו יכול לקום מתוך המפלגות הקיימות, אלא רק מהתחתית, מהאזרחים הקטנים הנושאים בעול המדינה ומצולקים מעוולותיה, מאיחוד כללי ועממי של כל אלו הסובלים מצורות הדיכוי הקיימות. אנחנו לא שמאל ולא ימין, אנחנו האנשים למטה שמעבירים מסר ברור לאנשים שלמעלה: איבדנו אמון במערכת הפוליטית ובשיטה ונמשיך להיאבק לשינוי. את ואתה מוזמנים להצטרף אלינו.
הכותבת היא פעילה חברתית בשכונות דרום תל-אביב בנושא מאבק הדיור הציבורי.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il