אריאל עדיין מכללה: "מרצים שוקלים לעזוב"
החלטת המל"ג עלולה להוביל לנטישת מרצים, שהגיעו לאריאל בהסתמך על כך שהמכללה תהפוך לאוניברסיטה. ויש סטודנטים שמאמינים שבסופו של דבר הכול יסתדר: "גם כשהאוניברסיטה העברית קמה אמרו שאין בה צורך"
האם ההחלטה שלא להכיר במרכז האוניברסיטאי באריאל כאוניברסיטה תוביל לנטישה של סטודנטים ושל חלק מצוות המרצים? אנשי צוות במקום טוענים כי הסכימו להגיע לאריאל רק אחרי שהבינו כי המרכז יקבל הכרה שכזו, והם שוקלים את דרכם במוסד האקדמי, שעתידו יעלה לדיון שוב בעוד שנה.
עוד בחדשות ynet:
- מלחמת לבנון הבאה תהיה שונה: 'גולדסטון יחוויר'
לצד הכעס על החלטת הות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב) במועצה להשכלה גבוהה, קשה היה שלא לחוש היום (ה') גם בתחושת העלבון. "אנחנו מאד עצובים", אומר ד"ר ניר שוולבי מהמחלקה להנדסת תעשייה וניהול המנהל מספר מחקרים באריאל. "כמו שזה נשמע, יש חברי ות"ת שהיו רוצים שנלך למוסדות מחקר בארצות הברית, אבל אנחנו אוהבים את המקום ונתנו את נשמתנו למוסד הזה, אין לנו שום כוונה לעזוב".
שוולבי אמנם לא טוען מפורשות כי הסיבה להחלטה פוליטית אך לתפישתו היא נגועה בשיקולים זרים. "לאורך הזמן אמרו לי שהכול פוליטיקה ואני אמרתי לא יכול להיות אלו אנשי מדע שבוחנים דברים בצורה עניינית היום אני כבר לא יודע", הוא אומר. "מצד אחד המדינה משקיעה המון כסף בהחזרת מדענים מחו"ל ומצד שני זורקת את הכסף שהיא משקיעה, כשהיא לא נותנת לפתוח עוד מוסד מחקרי או מאפשרת למדענים לבוא לכאן".
ד"ר בועז בן משה, איש המחלקה למחשבים ומתמטיקה, דימה את ההחלטה לסיטואציה מעולם הפוך לזה של המדע: "זה כמו דרבי בכדורגל, רק שבמקום שאנשי הוועדה ידאגו לקבוצתם הם מנסים לחבל בקבוצה שלנו. אני לא מזלזל באף אחד, אבל מה שמניע את המשק הישראלי אלו לא בהכרח פרופסורים בני 70 אלא אנשי המדע הצעירים".
"אני יודע שמקובל לייבב היום ולהגיד אין כסף ואין אפשרות לעבוד אבל אנחנו לא כאלה ואנחנו המשכנו וממשיכים לעשות מחקרים, לא הכול זה כסף. האינטרס של כולנו הוא שיהיו כמה שיותר סטודנטים לתארים מתקדמים צריך שגם בוועדה יבינו את זה. מה שעושים עכשיו זו סחבת משפטית שמשמעותה להרוג את המקום הזה".
בניגוד לשניים ניתן למצוא במרכז האוניברסיטאי גם כאלה שההחלטה עשויה להביא אותם לעזוב, כמו למשל ד"ר אלכס שכטר מהמחלקה לכימיה. "באתי לכאן מחו"ל מתוך אידיאולוגיה לפתוח משהו חדש, היו לי הצעות טובות עם הרבה כסף בצידן ובחרתי לבוא לפה", הוא מגלה. "אני עבדתי מתוך התפיסה שאנחנו לא מכללה ושנוכר כאוניברסיטה. עכשיו אני באמת לא יודע מה לעשות, וגם עמיתים אחרים שלי למחקר שוקלים לעזוב".
שכטר טוען כי הניסיון לקעקע את המוסד מבחינה מקצועית היה לא פחות ממעליב. "בנינו פה דבר שאחרים לא האמינו שייתכנו מבחינת מחקר והכרה בינלאומית וגם מבחינת הפרסומים המדעיים",אומר ד"ר שכטר. "אני ממש נעלב מחברי הות"ת. הם נבחרו לתפקידם בסיס יכולת מדעית והשיקולים שלהם היו לא ענייניים. התחילו בלהכפיש שאנחנו לא מספיק טובים אקדמית וזה לא עבד, עברו לומר שזה עניין של כסף וזה לא עבד אז נשאר רק העניין הפוליטי. אם זה העניין אז שהפוליטיקה תטפל בזה, אני מצפה משר החינוך לקיים הבטחות, זה הדבר הראשון בחינוך".
הסטודנטים תומכים בהנהלה וחדורים באמונה
בקרב הסטודנטים יש בעיקר תחושת בלבול. חלקם לא בטוחים שהם רוצים להמשיך וללמוד באריאל, משום שהמקום לא יאפשר להם להמשיך את מחקריהם. "אני באמת לא יודע מה אעשה. אני רוצה להמשיך וללמוד ולעשות גם דוקטורט פה אבל אם זה לא יתאפשר זו בעיה", אומר מוריץ פילוסוף, סטודנט לתואר שני. "התחום שלי הוא כזה שאין בו תקנים בארץ וקשה למצוא מקום להשתלב בו, אז לאן בדיוק יש ללכת? ההחלטה הזאת לא הגיונית".
דנה ארנון, סטודנטית לביולוגיה רפואית במכללה הביעה ספק באשר לעתידה, אך מאמינה שהעניין יסתדר. "אני צריכה את התואר והמעמד הזה כדי להתקדם וההחלטה הזאת מעמידה אותי במצב לא טוב", היא אומרת. "למרות
זאת אני בטוחה שזה יסתדר. גם כשהאוניברסיטה העברית קמה אמרו שאין בה צורך".
הסטודנטים במרכז האוניברסיטאי הביעו היום תמיכה גורפת בהנהלת המוסד והעבירו ביקורת על אנשי הות"ת. רובם מאמינים כי מעמד האוניברסיטה אכן יוענק לבסוף. "התחושה שלנו היא בעיקר שהוועדה מרחה את העניין", אומר שי שחף, יו"ר אגודת הסטודנטים. "אנחנו מצפים ששר החינוך יקבל את ההחלטה המנהיגותית הנכונה. כל הסטודנטים יודעים שהמקום הזה יהיה בסוף אוניברסיטה ורואים בכל יום איך מתקיימים כל התנאים האקדמיים כדי שזה יהיה מוצדק".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
