האם גם אתם המוזרים מהאינטרנט?

את הנוהל הבא ודאי גם אתם מכירים: אירוע מדווח בחדשות, למשל פוליטיקאי שנופל בלשונו, חבורה של מוזרים מהאינטרנט מיד מכינה תגובות מתכחמות, קומיקסים ותמונות או סדרה מכובדת של ממים והתקשורת שוב מדווחת על התגובות ברשת. בדרך כלל בדיווח הזה מגיש משועשע יציג את התמונות המשעשעות או הפרובוקטיביות ביותר, יסביר לצופים בבית שוב מה זה מם ויוסיף את החרוז הנדרש: "הרשת גועשת".

גם אנחנו במדור מחשבים עוסקים בדיווחים שכאלה, מעדכנים אתכם על הנעשה במולטיספירה ומציגים את המגמות השונות כדי להבין את הלכי הציבור, וגם כי לרוב זה פשוט מצחיק. שחר אבן-דר מאנדל, יצרן ממים מוביל, חושב שההפרדה הזו שהתקשורת מייצרת בין החיים לבין החיים ברשת מיושנת למדי. לדעתו, הרשת היא חלק בלתי נפרד ומשמעותי בחיי רבים מאיתנו, ואין טעם להמשיך ולהתייחס אליה באותה תפישה תקשורתית שהתעצבה בסוף שנות התשעים. כדי לבטא את ההתנגדות שלו הוא עשה את הדבר היחיד שיכול היה לעשות: לפתוח עמוד פייסבוק בשם "המוזרים מהאינטרנט".

"המוזרים מהאינטרנט"

במוזרים מהאינטרנט הגולשים מתבקשים להצטלם עם שלט, או להוסיף כיתוב לתמונה, שמסביר מה הם בעצם עושים ברשת, לחתום את הטקסט במשפט "אני מהמוזרים באינטרנט" ואז להעלות לעמוד או לשלוח לאבן-דר מאנדל בהודעה. כיום חברים בעמוד 468 חברים, שגם אם לא כולם העלו את הווידוי שלהם לרשת, עצם העבודה שהם הצטרפו לעמוד הופכת אותם לחלק מהמוזרים הללו.

"המוזרים מהאינטרנט" הוא מחווה משועשעת ומודעת לעצמה, אבל לא אירונית, לטאמבלר המחאה האמריקאי, אנחנו ה-99%", מספר אבן-דר מאנדל. "הוא נולד כבדיחה פנימית בפורום סגור לנוכח הגל הנוכחי של התעניינות תקשורתית במספר שערוריות רשת, ביניהן, הסערה סביב הסקר 'מה אשכנזי בעיניך?' של אורטל בן-דיין, הפריחה של הממים האינטרנטיים כמדיום להעברת מסרים פוליטיים ומלחמות הדיווחים לפייסבוק בין שמאל לימין.

אבן-דר מאנדל מסביר כי כשהוא מדבר על המוזרים מהאינטרנט, הוא אינו מתכוון אך ורק ליצרני הממים, אלא לכל מי שחיי ברשת. "גם מי שמעלה תמונות של כל דבר שהוא אוכל לאינסטגרם או כותב טוקבקים במדור הספורט של ynet הוא 'המוזרים מהאינטרנט', לא פחות מאיתנו."

חייבים להודות, יש הרבה הגיון בגישתו. הרי תרבות הרשת היא המשך ישיר ובלתי נפרד של התרבות שבה אנו חיים. איבר חדש שנוסף לנו לפני כמה שנים ובמידה רבה שידרג אותם (למרות שיש רבים שיטענו את ההיפך). האנשים הם אותם אנשים, הדעות אותן דעות – אך הפלטפורמה נוחה ונגישה יותר תחת השמש. אם בעבר כתבים יצאו אל השוק כדי לדעת מה העם חושב, היום הם נכנסים לפייסבוק.

עם זאת, לאור העבודה שרוב יצרני הממים הם אנשים משכילים, או לפחות אינטלגנטים, שבוחרים להקדיש את זמנם ליצירת תמונות קוריוזיות, קצת קשה להשתחרר מהתפישה שבכל זאת יש משהו משונה בהם. הרי איזה אדם נורמלי יקדיש כל כך הרבה זמן ליצירת ממים, העלות של תמונות מזון או נעליים וניסוח סטטוסים המבוססים המתמקדים אך ורק בנושא מקצועי אחד?

"כן, יש משהו אובססיבי בצורך שלנו להגיב לכל פיפס חדשותי", מסכים אבן-דר מאנדל, ''ויש הרבה מאוד צדדים שליליים לאובססיביות הזו ובעיקר לאופן שבו היא מצליחה לשחוק כל נושא אקטואלי, גם אם הוא חשוב מאוד וראוי לדיון ארוך ומעמיק, תוך כמה שעות של בדיחות שמהר מאוד בורחות לכיוון המטא וההפוך על הפוך, אבל זה חלק מדיון אחר."

שירי פרציגר שתמונתה מההפגנה שנערכה לפני כשבועיים פורסמה ברשת