הכתם השחור על המדינה הלבנה

בתקופה האחרונה אנו עדים להסתה פרועה של אישי ציבור לגזענות כלפי אוכלוסיות בעלות צבע עור שחור בישראל. מסע ההפחדה כלפי האדם השחור הצליח. כאזרח שחור ויהודי, אני כבר לא מרגיש בטוח להתהלך חופשי במדינה. אני חרד לשלמות גופי. חרד לזכות התנועה שלי.

רבים מנבחרי הציבור מתחרים ביניהם מי ידביק לשחורים יותר תוויות לשם הפחדה, מי יטיב לתאר אותם כלא-אנושיים. המילים הפופולריות בהן משתמשים מובילי התעמולה הן: סרטן, זבל, אויב, מחלות, סכנה קיומית, אנסים, פושעים, חיסול הציונות, כיבוש המדינה ו"הם או אנחנו".

עוד בערוץ הדעות של ynet:

קשה להיות בחור ישיבה / יהודה קוטקס

עופר עיני, זו לא המחאה שלך / ספיר סלוצקר עמראן

השלטון בישראל תמים דעים כי יש להסיר עד כמה שניתן את ה"כתם השחור" מהמדינה הלבנה. והשלטון מתוחכם יותר מאנשים דוגמת הרב שקבע שהשחורים הם "כתם שחור גדול בתוך סדין לבן". ואנחנו יודעים מה עושים לכתם שחור. המתוחכמים יותר מסבירים את המאמץ הלאומי להסרת ה"כתם השחור" כבעיה דמוגרפית המאיימת לחסל את העם היהודי. כדי להסיר את האיום נחקקו בחיפזון חוקי הרעבה, וחוקים שאוסרים על אזרחי המדינה להתייחס לפליטים השחורים כאל בני אדם. בימים אלה, בשקט ובאין מפריע, מקימים מחנה לכליאת הפליטים ומהגרים מאפריקה, כדי שניתן יהיה "לטפל" בהם הרחק מעיני הציבור.

אותם מתוחכמים שוכחים לספר כי במדינת ישראל חיים יותר מ-300 אלף זרים השוהים באופן לא חוקי, שבאופן לא מפתיע לא מהווים איום על הדמוגרפיה היהודית. הזרים השחורים הם מיעוט קטן לעומת הזרים שאינם מאפריקה השוהים בישראל שלא כחוק. התעמולה הצליחה. אותם פליטים ומהגרים שחורים מפוחדים עד מוות: רודפים אותם, מבזים אותם, מכים אותם, בוזזים אותם, מגדפים ומשפילים אותם ועושים הכול כדי להוציא אותם ממדינת ישראל. הפליטים והמהגרים השחורים הם טרף קל בג'ונגל הישראלי המתוחכם.

מקס נורדאו היטיב לנסח את האנטישמיות כלפי היהודים כשאמר "היהודים אינם שנואים מחמת תכונותיהם הרעות, אלא מייחסים להם תכונות רעות מפני שהם שנואים". כך הוא מתאר היטב את היחס שלו זוכים כל בעלי צבע העור השחור במדינת ישראל. עושים לשחורים את אותה דמוניזציה שעשו ליהודים באירופה, וזאת בשנתה ה-64 של מדינת ישראל, שהוקמה בין היתר כמקום מפלט למי ששרדו את השואה.

אי אפשר להפריד בין שחורים. אישי ציבור התבטאו בעבר כלפי יוצאי אתיופיה בביטויים זהים השמורים היום לפליטים ומהגרים מאפריקה. אמרו עלינו שאנחנו נושאי מחלות מסוכנות. כשהצלחנו לעלות לישראל נגד כל הסיכויים, טענו אותם גזענים חשוכים שאנחנו "עושים צרכים בחצרות, הורסים, שוברים מחטטים בפחי אשפה".

דירתם של זרים הוצתה בדרום תל אביב (ארכיון)(צילום: ירון ברנר)

ההתבטאויות הגזעניות של אישי ציבור תרמו תרומה מכרעת לגילויי גזענות ואפליה כלפי יוצאי אתיופיה. והשנה (2012), נחשפנו להסכמים סודיים שנערכו בין דיירים בקריית מלאכי, שמטרתם מניעת כניסת משפחות יוצאי אתיופיה לשכונתם. אותם תושבים שהצהירו למצלמה (הנסתרת) כי הם חתומים על הסכם האוסר למכור דירה ליוצאי אתיופיה, הצטיידו בשלל נימוקים גזעניים מחרידים, כאשר הפתרון הראוי לדעתם לבעיית יוצאי אתיופיה הוא: "אתיופי טוב הוא אתיופי בקבר".

צונאמי של שנאה יוקדת

מעשי הגזענות המתבצעים כלפי בני אדם בעלי צבע עור שחור במדינת ישראל, מתבצעים באין מפריע ובניגוד לחוק. אין ספק, כי הגזענות במדינת ישראל היא בבחינת מכת מדינה. לכן, ראוי שגורמי אכיפת החוק, יכריזו מלחמה בגזענות, בריש גלי, כדי למגר אותה. חוסר תגובה ראויה למעשי גזענות אלה, פותח את הדלת ליותר ויותר ביטויים חופשיים של תופעה זו.

בהיעדר מאבק של רשויות המדינה בגזענות הנפוצה בישראל, הפכו ארגוני הסיוע לאויבי המדינה. אותם אזרחים טובים במדינת ישראל, שמנסים בכל כוחם להילחם ברוח העוועים שהשתלטה על המדינה, מכנים אותם: "גיס חמישי", "מתייפייפים", "סכנה למדינה", "גורמים לאונס של בנות ישראל" ועוד. למרבה הצער, אזרחים אלה הם מעטים מדי ועדינים מדי, בבחינת גרגרי חול הנשטפים בצונאמי של שנאה יוקדת.

למען הסר ספק, אין במאמר זה כדי לקבוע שישראל צריכה לפתוח את גבולותיה לכל הנדכאים בעולם. יחד עם זאת, אסור שהיא תבחר לקבל פליטים ומהגרים על סמך צבע העור. ואסור שישראל תאפשר פגיעה בשחורים, אם במחדל, בשתיקה או בהבעת הבנה למעשי גזענות.

בסופם של דברים, תחושת הביטחון שלי לא נפגעה רק בגלל אותם אנשים רעים וחשוכים שמסיתים בגלוי לגזענות. תחושת הביטחון שלי נפגעה בשל חוסר עשייה של בעלי תפקידים האמונים על מניעת הסתה לגזענות. תחושת הביטחון שלי נפגעה בגלל אלה שרואים את מעשי הגזענות ואינם עושים דבר. תחושת הביטחון שלי נפגעה כי יש הסכמה רחבה בשלטון הישראלי להסיר את ה"כתם השחור" מהמדינה. בעיני ההמון המוסת, ואולי גם בעיני חלק ממובילי התעמולה הגזענית, גם אני נמנה עם ה"כתם השחור". האם יש מישהו שיכול לערוב לי שלא "יסירו" גם אותי מהמדינה הלבנה? 

אָווקֶה זֶנָה עלה מאתיופיה בדצמבר 1988, לאחר ש "הסתנן" לסודן יחד עם משפחתו ושהה במחנות פליטים בתנאים קשים ביותר. היום, עורך דין בקצועו, בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il