הפוג'י X-Pro1: מצלמה אלופה אך יקרה
אם עד לא מזמן נחשבה הבחירה במצלמות ללא מראה כסוג של פשרה, היום חל מפנה. הכירו את הפוג'י X-Pro1: יש לה בעיות ביצועים, היא איטית ויקרה, ובכל זאת היא אי אפשר שלא לאהוב אותה. סקירה
קטגוריית מצלמות ללא מראה הולכת ותופסת יותר נתח שוק, וניתן היום לראות יותר צלמים מסתובבים עם מצלמות כאלה תלויות להם על הצוואר. אם עד לא מזמן מצלמות אלה נחשבו לסוג של פשרה באיכות התמונה או באיכות הגוף ועיקר השימוש היה בתור מצלמות טיולים או כתחליף למצלמות פשוטות (פוינט אנד שוט). בשנה האחרונה חל מפנה, והיצרניות החלו לייצר מצלמות ללא מראה שמכוונות יותר לצלמים חובבים או מקצועיים עם גופים איכותיים יותר כמו הסוני NEX-7, אולימפוס OM-D E-M5 והפוג'י X-Pro1. שלוש המצלמות האלה מציעות איכות תמונה מצוינת שעולה על איכות התמונה של מצלמות DSLR ברמות הכניסה והביניים המובילות בשוק באריזה קטנה וקלת משקל.
סקירות ומדריכים נוספים:
(צילום: ליאור דרזי, גליץ)
נראות ונוחות
באפריל האחרון טסתי לניו יורק עם תיק צילום שכלל מצלמה ללא מראה, שלוש עדשות פריים מהירות, חצובה בינונית, סט פילטרים מרובע של Lee Filters, שלט רחוק, מטענים, מתאמים וכבלי חשמל ואייפד 2. כשנדרשתי להניח את התיק שלי לשקילה לפני העלייה למטוס חייכתי ולא האמנתי שכל תיק הצילום שלי שוקל פחות מ-6 קילוגרם, תענוג. בניו יורק המצלמה היתה תלויה לי על הצוואר ופשוט לא הרגשתי אותה, והאמת, לא התגעגעתי אפילו לרגע אחד לניקון שלי שנשארה בבית.
המצלמה החדשה של פוג'י מגיעה עם עדשות מתחלפות. המצלמה בעלת מראה רטרו של מצלמות ריינג'פיינדר, ובעלת עיצוב נאה מאד. גוף המצלמה בנוי ממגנזיום ואיכות הבניה של המצלמה פשוט מצוינת. כשמחזיקים את המצלמה בפעם הראשונה פשוט לא מאמינים כמה היא קלה ביחס למצלמות DSLR ומשקלה ללא עדשות הוא רק 400 גרם. היא מעט גדולה וכבדה יותר מהמצלמות המתחרות, אך מרגישה הרבה יותר 'מצלמה' ביד.
שליטה
צמצם ותריס: השליטה בצמצם נעשית על ידי סיבוב טבעת הצמצם הנמצאת על העדשה. ניתן לשנות את ערכי הצמצם במרווחים של שליש סטופ בכל פעם. השליטה במהירות הצילום נעשית על ידי גלגלת גדולה הממוקמת בחלקה העליון של המצלמה. על הגלגלת ישנו כפתור נעילה שמונע שינוי אקראי של פרמטרים. התריס חרישי ביחס למצלמות DSLR. ואת נתוני הצילום אפשר לראות בעינית או במסך האחורי.
פלאש: הפוג'י לא מגיעה עם פלאש פנימי אבל יש נעל לחיבור פלאשים של פוג'י (שעובדים ב TTL), וניתן לעבוד גם עם פלאשים חיצוניים של חברות אחרות (במצב ידני בלבד). בנוסף, בגוף המצלמה ישנו גם חיבור sync עבור חיבור פלאשים חיצוניים של סטודיו או פלאשים קטנים בעלי חיבור sync.
שלט רחוק: לפוג'י אין אופציה לשלט רחוק אלחוטי והיכולת לשלוט במצלמה מרחוק נעשית על ידי כבל שחרור מכאני המתברג על לחצן החשיפה. אם כבר רטרו אז עד הסוף.
מסך: המסך האחורי בפוג'י בגודל של שלושה אינץ' ובעל 1,230 מיליון נקודות. המסך בהיר, חד ועם צבעים טובים ומאפשר צפייה בתאורת יום בצורה נוחה.
ממשק משתמש ותפריטים: אחת מהביקורות הקשות שהועלו נגד הפוג'י X100 היא ממשק המשתמש שהיה מבולגן עם צלילה מיותרת לתוך תפריטי המצלמה על מנת לשנות פרמטרים. ב X-Pro1 המצב השתפר ופוג'י פיתחה ממשק משתמש נוח יותר המסודר בקבוצות לפי קטגוריות עם צבעים שונים בין תפריט לתפריט. אלו מכם המעדיפים תפריטים בעברית במצלמה, ישמחו לשמוע שהמצלמה מגיעה עם תמיכה מלאה בשפה העברית מהיצרן.
חיישן
ל-X-Pro1 יש חיישן חדשני מסוג APS-C X-Trans CMOS sensor עם 16.3 מגה פיקסלים. החיישן בעל מקדם קרופ של 1.5 (כמו במצלמות DSLR). דבר המבטיח ביצועי ISO טובים וטווח דינאמי גדול. החיישן מתוכנן בצורה שונה מחיישנים סטנדרטים - המבוססים על מטריצת באייר, והוא בעל סידור פיקסלים שונה.
לדברי פוג'י, תכנון החיישן החדש שנמצא ב-X-Pro1 מבטל את תופעת false colors ואת תופעת ה moiré שנמצאות בחיישנים המבוססים על מטריצת באייר וכתוצאה מכך החיישן החדש של ה-X-Pro1 אינו מצויד ב-low-pass filter (או anti-aliasing). הסרת הפילטר תורמת לחדות גבוהה יותר ולשיפור ברזולוציה של החיישן לעומת החיישנים האחרים בשוק.
על הטכנולוגיה וההבדלים בין החיישן החדש של פוג'י לחיישנים בשוק ניתן לקרוא ברשת באתר Dpreview או באתר Fujifilm.
(צילום: ליאור דרזי, גליץ)
עינית
במצלמות Rangefinder קלאסיות, העינית האופטית ממוקמת בקצה השמאלי של גוף המצלמה ואינה נמצאת באותו מישור של העדשה. כך, הצלם רואה את האובייקט ישירות דרך עינית המצלמה ולא דרך העדשה כמקובל במצלמות DSLR. עובדה זו מובילה לכך ששדה הראיה דרך העינית לא זהה למה שרואים דרך העדשה - לתופעה הזו קוראים Parallax Error. המהנדסים של פוג'י פיתחו עינית חדשה הנקראת עינית היברידית (Hybrid Viewfinder) המשלבת את היתרונות של עינית אופטית יחד עם היתרונות של עינית אלקטרונית והיא יכולה לעבוד בשני מצבים:
המצב הראשון: ה-OVF - Optical Viewfinder, המאפשר צפייה ישירה בפריים דרך חלונית אופטית המותקנת בחזית המצלמה. בעינית האופטית מוצגת מסגרת מידע המתארת איך יראה הפריים דרך העדשה ובהתאם לסוג העדשה המורכבת על המצלמה. המעבר בין שימוש בעדשה רחבה לבין עדשת טלה ישנה את המידע של מסגור הפריים שמופיע בעינית וכך לצלם יהיה קל יותר להבין דרך העינית איך יראה הפריים דרך העדשה.
מסגרת המידע בתוך העינית נעה ימינה ולמטה ומתאימה את מיקומה ביחס למרחק בו נמצא האובייקט המצולם מהעדשה. בנוסף, העינית ההיברידית של פוג'י מציגה שכבת מידע המוקרנת בתוך העינית האופטית ומציגה לצלם שלל נתונים כמו מצב סוללה, ISO, צמצם, מהירות, פיצוי חשיפה, נקודת פוקוס, אופק מלאכותי, מרחק פוקוס, היסטוגרמה ועוד.
לעינית זו יש גם כמה חסרונות. בשימוש בעדשות ארוכות העדשה מסתירה חלק מהפריים ולא ניתן להשתמש בעינית זו בצילום של אובייקטים קרובים מתחת ל 80 סנטימטר בגלל ה- Parallax Error. בנוסף, ברגע שמעבירים את המצלמה למצב מאקרו, ולא משנה עם איזו עדשה, העינית ההיברידית עוברת אוטומטית למצב EVF כדי לעקוף את ה Parallax Error.
המצב השני: ה - EVF - עינית אלקטרונית בעלת 1.44 מיליון פיקסלים עם איכות מסך טובה ומפורטת אך לא טובה כמו במצב הראשון (OVF). יתרונות ה-EVF הינם 100% כיסוי של הפריים: מה שהעדשה מעבירה לחיישן זה מה שרואים בעינית, וניתן גם לראות בזמן אמת כל שינוי בחשיפה לפני הצילום.
גם לעינית ה EVF יש כמה חסרונות כמו מראה לא טבעי הנותן תחושה כמו של צילום וידאו לעומת שימוש בעינית אופטית ובנוסף זמן התגובה וקצב ריענון של העינית קצת איטי שבא לידי ביטוי בעיקר בצילום של עצמים בתנועה מהירה.
ביצועים
מדידת אור, WB וחשיפה: מערכת מדידת האור במצלמה מציגה חשיפה מדויקת ונכונה בכל מצב ומערכת הWB- במצלמה מציגה איזון לבן מצוין בכל סיטואציה. ההיסטוגרמה בזמן אמת בעינית ובמסך האחורי נותנת לצלם מידע חשוב על החשיפה.
צבעים: איכות הצבעים במצלמה הזו היא אחת מהנקודות החזקות שלה. הגוונים שהמצלמה הזו מוציאה עשירים, טובים ונכונים. גוון העור שמתקבל עם המצלמה הזו הוא הטוב והנכון ביותר שיש בעידן הדיגיטלי. למצלמה יש 5 פרופילי צבע שונים שנותנים תוצאה כמו של סרטי הצילום של פוג'י מתקופת הפילים.
כשצופים באיכות הפלט מהמצלמה הזו על מסך גדול, קשה מאד שלא להתרשם מהחדות הפנומנלית של התמונה שקופצת החוצה ונותנת תחושה של תלת ממדיות. השילוב של עדשות איכותיות יחד עם צבעים מעולים, חשיפה מדויקת וחיישן מצוין, מייצרים תמונה עם מראה ומרקם קצת שונה ממה שמקבלים עם מצלמת DSLR . אני יכול לומר בבטחה שאיכות הפלט של המצלמה הזו טובה בהרבה מרוב מצלמות ה DSLR שיש כרגע בשוק.
ביצועי ISO: איכות התמונה ב ISO גבוה מרשימים ביותר, וביצועי המצלמה בתחום הזה אף מאפילים על מצלמות FF כדוגמת ה Canon 5D MKII. עד ל ISO 3200 כמות הרעש היא מינימלית ביותר ואיכות התמונה פשוט מצוינת, עם צבעים וחדות מעולים.
מ-ISO 3200 ועד ל-ISO 6400 איכות התמונה עדיין טובה אבל מתחילים להבחין בגרעיניות עדינה אבל עם שמירה על פרטים וחדות. מ-ISO 6400 ומעלה כמות הרעש עדיין בגדר הסביר אך ישנה ירידה קלה בעיקר בגוונים וירידה קלה בחדות. בהשוואה לניקון D3s שלי, איכות הפלט של הפוג'י עד ISO 3200 טובה יותר והצבעים והחדות טובים יותר. בערכי ISO 6400 ומעלה יש יתרון לניקון בזכות החיישן הגדול יותר. אבל עצם העובדה שאני בכלל משווה את הפוג'י לניקון אומרת הרבה לזכות הפוג'י.
סוללה: ביצועי הסוללה של המצלמה סבירים מינוס והיא מאפשרת לצלם בין 300-320 תמונות, וזה תלוי כמובן בהיקף השימוש במסך האחורי. בזמן שהותי בניו יורק רכשתי סוללה מקורית נוספת כי הגעתי למצבים שהסוללה נגמרה לי במהלך היום, בעיקר כשצילמתי חשיפות ארוכות.
פוקוס אוטומטי: הרבה מאד נכתב על ביצועי הפוקוס של המצלמה הזו ברשת וחלק מהכותבים מתארים תיאורי זוועה. מהניסיון שלי, ביצועי הפוקוס של המצלמה סבירים ומשתנים בין עדשה לעדשה, בהתאם לתנאי התאורה, ובהתאם לשימוש בעינית ההיברידית מול העינית האלקטרונית. כשתנאי התאורה טובים ומצלמים באור יום, ביצועי הפוקוס טובים, אך הם נחותים משמעותית מביצועי הפוקוס של מצלמות DSLR.
ביחס למתחרות, כדוגמת הסוני NEX-7, מהירות נעילת הפוקוס של ה X-Pro1 איטית יותר. בתנאי תאורה קשים נורת העזר שנמצאת על גוף המצלמה עוזרת בנעילת הפוקוס אך יש מקום לשיפור בנושא מהירות נעילת הפוקוס. בשימוש בעינית ההיברידית היו לי מספר פספוסי פוקוס בעיקר בתנאי תאורה לא טובים וכשעברתי לעינית האלקטרונית נעילת הפוקוס היתה מהירה יותר ומדויקת יותר.
פוקוס עוקב: עובד רק עם נקודת הפוקוס המרכזית וביצועי הפוקוס משתנים כפי שתיארתי למעלה. בקיצור, לא להיט.
פוקוס ידני עם העדשות של פוג'י: מנגנון הפוקוס הידני במצלמה נשלט אלקטרונית וכתוצאה מכך אין את הרגישות ואת השליטה שיש עם עדשות DSLR ידניות. סיבוב טבעת הפוקוס הידנית בעדשה משנה את הפוקוס בקפיצות קטנות בשביל דיוק אבל כמות הסיבובים שצריך לבצע בשביל לפקס ממצב קרוב לרחוק היא גדולה ואיטית מאד. בשביל לעקוף את המגבלה הזו בפוקוס ידני, ניתן ללחוץ על כפתור ה AE/AF-L המאפשר פוקוס אוטומטי ולתקן את הפוקוס בעזרת טבעת הפוקוס הידנית. גם בעיה זו ניתנת לפתרון בעזרת עדכון קושחה ואני מקווה מאד שפוג'י יטפלו בבעיה זו בקרוב.
סיכום פוקוס: ביצועי הפוקוס של המצלמה הזו סבירים בתאורה טובה, אך כשתנאי התאורה הופכים להיות בעייתיים, ביצועי הפוקוס איטיים ולפעמים אף מתסכלים. זאת אחת מהנקודות הקריטיות שהמהנדסים של פוג'י יצטרכו לשפר בקרוב בעזרת קושחה חדשה.
חסרונות בתכנון של גוף המצלמה והשליטה: מיקום ההברגה בגוף המצלמה המאפשר חיבור של חצובה נמצא לא במרכז המצלמה וממוקם קרוב מידי לדלת הסוללה וכרטיס הזיכרון. ברגע שמרכיבים את המצלמה על חצובה לא ניתן לפתוח את הדלת ולהחליף סוללה או כרטיס זיכרון.
שינוי נקודת פוקוס בפריים מחייב לעבוד עם שני כפתורים במקביל. ראשית, יש ללחוץ ולהחזיק את כפתור ה AF והזזת נקודת הפוקוס נעשית ע"י כפתורי ה D-PAD (< >) שנמצאים בגב המצלמה. זה לא הכי נוח לתפעול בעיקר כשמצלמים עם העינית.
במצלמה הזו יש גלגלת אחורית, וזה מצוין. אבל למרבה הפלא הגלגלת הזו מיועדת לשני דברים בלבד: מעבר בין תמונות כשצופים במסך ושינוי פרמטרים דרך תפריט ה Q. לטעמי המימוש של הגלגלת הזו לוקה בחסר ודי חסר טעם בשימוש עם המצלמה. גם בעיית שינוי נקודת הפוקוס וגם בעיית הגלגלת האחורית ניתנות לפתרון על ידי עדכון קושחה חדש.
מהירות עבודה ותגובה: העבודה עם המצלמה בכל מה שקשור לניווט בין תפריטי המצלמה, הדלקה ראשונית או הדלקה לאחר מצב שינה היא מהירה ונוחה. אולם ישנה השהיה מעצבנת שמפריעה בעיקר בצילום של שני פריימים אחד אחרי השני ואני לא מתכוונן בצילום ברצף. המצלמה כאילו עוד פעם סוגרת את הצמצם ועוד פעם נועלת חשיפה ועוד פעם מתכוננת לצילום ועד שמצלמים את הפריים השני יש סיכוי קל שהאובייקט כבר לא שם.
בנוסף, החשכת העינית בכל התהליך הזה מעצבנת לא פחות וגרמה לי לא פעם לסנן ברכה חמה למהנדסים של פוג'י. קצת מפתיע שמצלמה ב-1700 בשנת 2012 סובלת מהשהייה מעצבנת כזו. זאת עוד אחת מהנקודות הקריטיות שהמהנדסים של פוג'י יצטרכו לשפר בקרוב בעזרת קושחה חדשה כמו שהם עשו עם ה X100 שסבלה מאותה בעיה בדיוק.
מחיר
במחיר של 1,700 דולר לגוף יחד עם רשימת הבעיות שיש למצלמה הזו היא יקרה מידי. היה נכון יותר אילו פוג'י היתה מתמחרת אותה במחיר של 1,300 דולר כמו המתחרות. מחיר החבילה של הגוף יחד עם שלוש העדשות מגיע למחיר של 3,550 דולר וזאת בלי כרטיס זיכרון מהיר, סוללה נוספת וגריפ, דבר המעלה את המחיר לקרוב ל 4000 דולר, וזה לא זול בכלל. בארץ מחירה בחנויות מורשות עומד על 8300 שקל לגוף בלבד עם שנתיים אחריות של היבואן הרשמי.
סיכום
איך אני יכול לכתוב סיכום על מצלמה שיש לה בעיות ביצועים ואיטיות, עם תג מחיר לא זול בכלל ועדיין להמליץ עליה? אם זו היתה מצלמת DSLR עם רשימת בעיות כמו שיש ל X-Pro1 אז המשימה שלי היתה פשוטה וקלה יותר. כי ממצלמת DSLR אתה מגיע עם רף ציפיות גבוה במיוחד, בעיקר בתחום של ביצועים ומהירות. אבל יש משהו שונה במצלמה הזו שגורם לך לאהוב אותה ואני התאהבתי במצלמה הזו ללא ספק (למרות כל הדברים המעצבנים) כי היא כיפית לשימוש, איכות התמונה שלה מצויינת ומשקלה הנמוך הופך אותה למצלמה אידיאלית לטיולים.
זיו שנהב ייעץ וסייע בכתיבת הביקורת. חפשו את הכתבה המלאה בגיליון הקרוב של מגזין הצילום החינמי – קומפוזיציה .
