אמנון ליפקין-שחק הלך לעולמו בגיל 68
ליפקין-שחק, הרמטכ"ל ה-15 של צה"ל קיבל פעמיים את עיטור העוז במהלך שירותו הצבאי. לאחר שהשתחרר הקים את מפלגת המרכז והיה שר התיירות. לאחר מלחמת לבנון השנייה עמד בראש הוועדה ליישום הדו"ח החלקי של ועדת וינוגרד
אמנון ליפקין-שחק, הרמטכ"ל ה-15 של צה"ל, שכיהן גם כשר התיירות והתחבורה בממשלה ה-28, הלך היום (ד') לעולמו בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים והוא בן 68. בשנים האחרונות הוא סבל ממחלה קשה.
אמנון ליפקין נולד בשנת 1944 וגדל בתל-אביב. בסוף כיתה ט' עבר ללמוד בפנימייה הצבאית שליד בית הספר "הריאלי" בחיפה. ב-1962 התגייס לצה"ל לחטיבת הצנחנים. במלחמת ששת הימים השתתף כמ"פ בחטיבה. ביוני 1968 הוא השתתף בפעולה "כראמה" נגד בסיסי אש"ף בירדן, וקיבל את עיטור העוז על תפקודו בפעולה זו. אז היה קצין בדרגת סרן, מפקד סיירת "דוכיפת". לאחר הפעולה מונה למפקד גדוד 50 של הצנחנים. במסגרת תפקיד זה השתתף באפריל 1973 במבצע "אביב נעורים", ועמד בראש אחד הכוחות שפשטו על מפקדות אש"ף בביירות. גם על פעולה זו זכה בעיטור העוז.
במלחמת יום הכיפורים שירת כסמח"ט בצנחנים, והשתתף בקרב על החווה הסינית. בסוף שנות ה-70 יצא שחק ללימודים בצרפת, ולשם כך נדרש לעברת את שמו. הוא בחר בשם "שחק". בתום הקורס שב להשתמש בשם "ליפקין". כעבור כמה שנים, כשמונה לתפקיד אלוף פיקוד המרכז, התברר לו כי השם "שחק" נשמר במאגרי המידע של צה"ל, ומאז השתמש בשני השמות.
במבצע ליטני ב-1978 פיקד על חטיבת הצנחנים. ארבע שנים לאחר מכן, במלחמת לבנון הראשונה, פיקד על אוגדה סדירה. בהמשך מונה למפקד כוחות צה"ל בביירות ובהרי השוף. הרמטכ"ל דאז, משה לוי, ביקש למנות את שחק לראש אמ"ן, אך משה ארנס, שהיה שר הביטחון באותם ימים, בחר באהוד ברק. לוי העלה את שחק לדרגת אלוף, ומינה אותו לאלוף פיקוד המרכז באוקטובר 1983. בפברואר 1986 החליף שחק את ברק בתפקיד ראש אמ"ן. הוא נשאר בתפקיד חמש שנים.
ב-1991 מונה אהוד ברק לרמטכ"ל, וליפקין-שחק מונה לסגנו. באותה תקופה פיקד על "מבצע שלמה" להעלאת 15 אלף מיהודי אתיופיה לארץ. באוקטובר 1993 מינה אותו ראש הממשלה דאז יצחק רבין לעמוד בראש משלחת השיחות עם הפלסטינים בטאבה, שיחות שעסקו ביישום הסכם עזה ויריחו.
ב-1995 התמנה ליפקין-שחק לרמטכ"ל. ערב מינויו יצא בהודעה לציבור על דבר מחלת סרטן הדם שבה לקה, ושממנה הבריא בטרם כניסתו לתפקיד. ביולי 1998 סיים שחק את תפקידו כרמטכ"ל ויצא לחופשת שחרור. כמחליפו מונה שאול מופז.
ב-24 בדצמבר 1998 השתחרר שחק מצה"ל; שבועיים לאחר מכן התפטר מן הדירקטוריונים שבהם כיהן, והכריז על מועמדותו לראשות הממשלה. במקביל, החל במגעים עם אישים במערכת הפוליטית, ובעיקר עם רוני מילוא ודן מרידור. ב-25 בינואר 1999 הודיעו שחק, מרידור, מילוא ויצחק מרדכי על הקמת מפלגת מרכז מאוחדת. מרדכי הוצב בראש הרשימה, כמועמד המפלגה לראשות הממשלה.
ליפקין-שחק הוצב במקום השני. לאחר בחירות 1999 הצטרפה מפלגת המרכז לממשלה שהקים אהוד ברק, וליפקין-שחק התמנה לשר התיירות ולאחר מכן שר התחבורה. לאחר התפטרותו של מרדכי מהממשלה קיבל ליפקין-שחק גם את תיק התחבורה. במרס 2001, עם הקמת ממשלת האחדות בראשות אריאל שרון, הודיע ליפקין-שחק על פרישתו מהכנסת.
לאחר מלחמת לבנון השנייה הוא מונה לעמוד בראש הוועדה ליישום הדו"ח החלקי של ועדת וינוגרד. הוועדה המליצה לחזק את המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) ולהפוך אותה לגוף מרכזי שיטפל בהכרעות המדיניות -ביטחוניות. בנוסף קורא הצוות להקים מרכז משברים במשרד ראש הממשלה. ליפקין-שחק היה נשוי בשנית לעיתונאית טלי ליפקין-שחק והוא אב לחמישה ילדים. הוא גם גידל את בתה של רעייתו טלי.
"אמנון היה גיבור חיל אמיתי"
בכירים בישראל ספדו לליפקין-שחק. נשיא המדינה שמעון פרס סיפר כי נפגש השבוע עם הרמטכ"ל לשעבר: "מאז יום ראשון האחרון, עת באתי להיפרד מאמנון, חברי היקר, בבית החולים לא יודעת נפשי מנוח". פרס הוסיף: "אמנון היה גיבור חיל אמיתי. תרומתו לביטחון ישראל, אין לה משל. אהבתיו אהבת אמת. הציטוט בספר שמואל א' כאילו נכתב על אמנון: 'בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו, משכמו ומעלה גבוה מכל העם'".
גם ראש הממשלה, בנימי נתניהו, ספד: "אמנון הוא גיבור ישראל שהקדיש את מיטב
שנותיו לביטחונה של מדינת ישראל. גבורתו ניכרת גם בדרך האמיצה שבה נהג בזמן מחלתו. לרגע הוא לא איבד מאצילותו". נתניהו הוסיף: "בשם אזרחי ישראל אני שולח את השתתפותנו ביגונה של רעייתו טלי ושל כל בני משפחתו".
יו"ר העבודה, שלי יחימוביץ', אמרה: "כחייל וכמפקד הגן ליפקין-שחק על ביטחון המדינה, ותמיד נאבק על דמותה המוסרית". יחימוביץ' הוסיפה: "אמנון היה קצין וג'נטלמן, מפקד נערץ ואדם יוצא דופן באישיותו הכנה וההגונה, איש ישר דרך ואהוב על הכול. אני שולחת את תנחומיי לרעייתו טלי ולחמשת ילדיו, אשר ליוו אותו במאבקו האחרון".
לפנייה לכתב/ת 
