"הישרדות VIP": הדרך אל האושר - בלי אושרי
אלוהים עשה חסד עם משתתפי "הישרדות VIP", ואושרי כהן סוף סוף הודח. טוב, האמת היא שהקרדיט שייך לענת הראל שהזכירה לתורג'י, לצופים וגם לסמדר שילוני שהיא קיימת
אלוהים היקר שלום. אני כותבת לך כשאני עדיין באמצע הפרק של "הישרדות VIP". אם יתברר שאתה סתם עושה לי טיזינג עכשיו, ובסוף הם לא ידיחו את אושרי, וענת ואנה ישתפנו ויחזרו לבעל המכה שלהן, אני מודיעה לך חד וחלק, אני לא אעמוד בזה. הלב שלי ישבר.
אם אתה תשחק בי כמו אקס מיתולוגי שחוזר רק כדי לבדוק שהלב שלי עדיין שלו, אני פשוט אאבד את האמון בך ובמין האנושי. אז אם אתה רוצה לשמור על החברות היפה שבנינו, לפיה אתה קיים, ואני מאמינה בך רק כשיש לי משהו להפסיד, בבקשה - תעשה את הדבר הנכון. תודה.
לטורים הקודמים על "הישרדות ":
אז הנה, זה קרה. הברק הכה פעמיים, ואושרי הודח, שוב. נכון אסטרטגית, שגוי אסטרטגית, למי אכפת? הקתרזיס שהימם אותי כשאושרי הודח היה אנדורפיני, משחרר - כל מה שתורג'י קיווה לו כשהוא חשף את תרמית הפסלון במועצת השבט, ולא קיבל. העונג היה כפול: העריכה עשתה עבודה כל כך טובה בלהמאיס עלינו את הרכב הג'אז האקספרימנטלי תורג'י-אושרי, או יותר נכון את הזחיחות שלו כשזה הגיע למעמד הביניים, מה שהפך את הבלינד סייד הזה ללא פחות מאורגזמה. חוץ מזה, כל חבר של דאנג הוא חבר שלי.
אפשר לטעון שענת (שהשם שלה לגמרי צרוב על המהלך הזה) עשתה את המהלך מועצת שבט אחת מוקדם מידי, ונכון שעמדה מאחוריו מידה מסוימת של אימפולסיביות וחשיבה רגשית, אבל בסך הכל היא הרוויחה יותר משהפסידה. קודם כל, כמה שיותר מוקדם שאושרי ילך לאי הקופים, ככה הסיכוי שלו לחזור למשחק נמוך יותר.
נכון שהיא יכלה להדיח אותו גם בעוד שבוע, כשברית טיניום ברוב על דאנג, אבל נכון לעכשיו, עם משימת השכר והעונש, אנה וענת (ותורג'י) יכולות להגיע לשוויון מול דאנג, אבל יותר חשוב - לבחור אחד משני הזוגות של דאנג ללכת איתו הלאה.
אפילו יותר חשוב מזה - ענת לקחה את העניינים לידיים. בזמן ששני הצ'יקיטיטות אכלו אורז ואחד לשני את הראש, ושגב שיחק בדורון מלך האי עם הבכייפיות, ענת יזמה מהלך מחוץ לקופסא - כזה שמשנה משחק, מהסוג שמבליטים במרקר ברזומה שלך במועצת השבט האחרונה, כזה ששומר לך כסא בגמר, כזה שמביא לך סמסים.
מעבר לזה שאני מודה מודה מודה לה על הטלוויזיה הטובה שהיא העניקה לי כצופה, היא קנתה לעצמה - איך אומרים? - כבוד. אני בטוחה שלא מעט צרכני "הישרדות" מסתכלים עליה באור קצת אחר אחרי הפרק הזה, ומחבבים אותה קצת יותר.
למרות שאני מודה שדי נהניתי מהרגעים בהם אושרי ותורג'י הקפידו לא לפספס אף ענף מתחת לישבנם הענוג ולכרות את כולם, הדיקטטורה שלהם היתה מטופשת ובלתי אסטרטגית בעליל. ידועה היא שהבור הכי עמוק נכרה מתחת לשורד ברגעים שהוא משוכנע שהוא מחזיק בהגמוניה על המשחק (לא, שמופי, אתה לא הבנת את המשחק!).
תורג'י ואושרי אפילו לא טרחו להעמיד פנים שהם מתייעצים עם ענת ואנה לגבי העתיד. מילא זה, לא ראינו אפילו פריים אחד של אושרי משוחח עם אחת מהן. הכתובת היתה על הקוקוס, וצמד ילדי המחסן היו עסוקים בהעמסת האגו שלהם ולא התפנו לקרוא אותה. בלי משחק חברתי, כל השקרים היפים של תורג'י שווים אתם יודעים למה.
כרגע תורג'י הוא נגיף מוחלש. הוא הופך לנספח לענת ואנה, הוא יזכה עבורן במשימות חסינות, ויעשה פחות או יותר מה שיגידו, או שיתאבד, כמו שהבטיח. עם פסלון החסינות, שמונח עכשיו על השולחן ולא תחתיו, ועם אנה, שכנראה לא נזכה לראות אותה מובילה מהלך משל עצמה, כנספחת טובה לגמר, יש לה סיכוי טוב לשעוט קדימה. היא תהיה המוח, החלקיק האלוהי, המאמרים בגיליון הפורנו הרך שהוא "הישרדות". ובשבילם אנחנו קונים את העיתון, לא ככה?
בשבוע הבא – תורג'י חוזר לגודל הטבעי שלו, ואושרי כהן לא מודח, ולא מגדיר מחדש את הפאתטיות.
"אין לי קושי טקטי עם אנשים" (אושרי, שבדיוק כשהוא חזר לפרופורציות הנכונות, לדבריו, שוב בילגנו לו את הפרופורציות).
"אני מביא את האמת שלי" (תורג'י נופל בפח הריאליטי. נו, והאמת שלי היא שאני באסה של בנאדם).
"אתה יוצא מפה עם הרבה כבוד" (זוארץ לעזאם, "איש הברזל" או "איש הפח", שלא הצליח להגיע עם החבורה לארץ עוץ, אבל הפך למושבע הראשון, ומושבעים מקבלים כבוד וזה מה שחשוב).
