חילונים, מה פתאום נזכרתם אחרי 64 שנה?
יש דברים שהחילוני הממוצע לעולם לא יבין. עבור יהודי שומר תורה ומצוות, הפסקה בת שלוש שנים בצבא מערערת עד היסוד את כל מה שספג בימי עלומיו. זה כמעט ייהרג ובל יעבור
מחד גיסא, אין מבין יותר ממני ללבם של אחיי החילונים. כמי ששכל בן צעיר (אמנם לא בצבא), אני מבין היטב כי אין שום הצדקה רציונלית שאזרח חילוני יהיה חייב להקריב את בניו ובנותיו על מזבח ההגנה של המדינה וידיר שינה מעיניו משום ששלח את ילדיו ללוע הארי בעזה ובגדה, בעוד האזרח החרדי נהנה משקט נפשי ולא משנה מהי הסיבה - חשיבותה של התורה או החשש מהידרדרות רוחנית. אין ספק כי לסיבות אלו יסודות מוצקים וצודקים, אבל בחיים אל תהיה צודק, היה חכם.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
אחיי החרדים, קחו דוגמה מאלירז פרץ / אביתר שאקי
זו המחאה האמיתית / שלומי צדקי
מאידך, חרף מה שנראה לכאורה בעיניים ליברליות חכם וצודק, בשיח השנוי במחלוקת הזה אין יותר מוסכמות. שכן מדובר בשיח חירשים שבו ככל שתהיה חכם יותר וצודק פחות, כך הסיכוי להשיג פתרון קלוש יותר. איפה הייתם 64 שנה עד כה? יותר מ-60 שנה חלפו, שנים שבהן חייתם עם ה"קונספציה החרדית" הזו, מדוע נזעקתם כעת? חשוב להבין שיש אלמנטים בסיסיים בחברה החרדית שהחילוני הממוצע לעולם לא יבין, גם באמצעות עשרות ועדות. עבור יהודי שומר תורה ומצוות, הפסקה בת שלוש שנים בצבא מערערת עד היסוד את כל מה שספג נער חרדי בימי עלומיו, נקודה. הסיכון שישוב משם חילוני למחצה ואף יותר מכך גדול מהסיכוי שיחזור לספסל הישיבה. מבחינתנו, זהו קו הגובל בהוראה של "ייהרג ואל יעבור".
לא סחטנים
כעת, ודאי יקפצו כולם בהתרסה המוכרת "אוקיי, אל תשרתו אבל לפחות תלכו לעבוד ותפסיקו לחיות על חשבוננו". הרשו לי להפתיע אתכם במספר נתונים: ראשית, מגמת השתלבות החרדים בשוק העבודה הופכת את הטיעון הזה ללא רלוונטי. בחמש השנים האחרונות יותר ויותר חרדים מועסקים ודורשים השכלה גבוהה וגם בקרב הנשים שיעור העבודה במגמת עלייה.
שנית, השימוש במילה "סחטנים" הוא דמגוגי ושקרי. אחוזי המס שמשלם הציבור החרדי (גם זה שלא עובד) אינו מבייש את זה של הציבור הכללי. הציבור החרדי מושתת על משפחות ברוכות ילדים וככזה הוא המשתמש הגדול ביותר בתחבורה הציבורית, קניין המזון ומוצרי הבית במדינה ועוד לא הזכרנו את ריבוי הצריכה במים, גז וחשמל. כמעט כל אברך חרדי רוכש דירה ואף אחד מהם עוד לא מצא פטור ממס רכישה, מיסוי קרקעות והיטל השבחה על הדירה. ומה עם ביטוח לאומי, שלא לדבר על אלו שבנוסף גם עובדים ומשלמים מס הכנסה.
אז מה עושים בעניין הגיוס? לדעתי, פתרון ממשי אין, אך תובנה אחת ברורה ובלתי נמנעת יש. משפט חכם מיוחס לנשיא ארה"ב ה-35, ג'ון פ' קנדי: "הלוואי שלעולם לא נתפשר מתוך פחד, ושלעולם לא נפחד להתפשר". הפתרון האמיתי היחיד שיוביל לקצו של כל ויכוח וישמור על דו-קיום בין החברה החרדית ובין החברה החילונית בישראל, הוא אך ורק "סובלנות וכבוד לשונה ממני". הגיעה העת ששנינו נוכל להביט זה לזה בעיניים, נכיר בעובדה שבחברה מתוקנת אין מקום לחוסר סובלנות ושיש להתפשר ללא איומים. באה השעה שגם חילונים וגם חרדים ילמדו לחיות זה לצד זה, כאשר האחד יכבד את השוני של הזולת ויפה שעה אחת קודם.
הכותב הוא עיתונאי במגזר החרדי וכתב בכיר בעיתון "יום ליום"
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
