התובעים מעין הוד: "קיבלנו סטירות מכל הכיוונים"
כשעוברים בבית משפחת סרנוף בעין הוד, ניתן עדיין לחזות בשרידים המפויחים - עדות אילמת לשריפה הגדולה בכרמל. אבי המשפחה שנמנית עם 32 שתובעות את הרשויות בשל מחדליהן: "חזרתי מארה"ב בגלל אידיאלים, אבל אין לי 'מענק גיוס' לבן"
"אתה יודע מה זו התחושה שאין לך בית? שאין לך מברשת שיניים, כוס מים, מקום למלא מים בכוס? הכול הלך ומה שמציעים לך כפיצוי לא עומד בשום יחס למה שאיבדת", כך סיפר בצהריים (יום א') שאולי סרנוף - אחד מ-32 תושבי עין הוד שתובעים את משרדי הממשלה והרשויות בגין אחריותם לשריפה בכרמל.
בתביעה צוין כי השריפה כילתה את בתיהם ורכושם של התושבים. "המדינה יודעת יפה מאוד להזרים כספים לגופים שקשורים אליה, שמפעילים לחץ ולובינג. אבל אף אחד לא סופר את האזרחים הרגילים ועוזר להם", אמר סרנוף.
משפחת סרנוף שבה בשנת 2009 משהות ממושכת בארה"ב והתיישבה בבית שבנה שאולי סמוך לבית אביו בעין הוד. רכוש רב שהביאו מארה"ב אוכסן במכולה שעמדה בסמוך. הבית והמכולה נשרפו כליל. לדברי סרנוף, "חזרתי מארה"ב בגלל אידיאלים, אבל מאז אני מקבל סטירות מכל הכיוונים. הפיצוי הממשלתי ניתן על פי איזו פורמולה, כך שמצד אחד הציבור חשב שהנה, הממשלה עוזרת ונותנת פיצויים, מצד שני אם יש לך רכב או נשאר לך איזה רכוש, אז אתה לכאורה בעל אמצעים והפיצוי שמוצע הוא טיפה בים. שברירי אחוזים. ברמה שבכלל לא שווה להיכנס למשא ומתן".
סרנוף הוסיף כי "אחד הדברים הקשים הוא שלא הצלחתי להחזיר את המשפחה לחיים תקינים לפני הגיוס של הבן הגדול בחודש הבא. אפילו איזה 'מענק גיוס' אני בקושי יכול לתת לו". הוא הוסיף כי הקושי הכלכלי מתעצם בין היתר בשל הקושי לשחזר תעודות מקצוע ותוכניות שהכין במסגרת עבודתו.
סרנוף עובר היום בין השרידים של חדרי הבית. הקומה העליונה שבנה מעץ קרסה כליל ובין השרידים המפויחים, קפיצי המזרונים של הילדים, ארגזי הצעצועים, קומקום חשמלי מפויח, שרידי מקרר ועוד שאריות מחייהם הקודמים. במכולה שנשרפה היו לא רק רהיטים אלא גם 800 ספרים שהביא סרנוף - אדריכל נוף במקצועו - מארה"ב. גם שני אופנועים יקרי ערך עלו בלהבות.
דו"ח אסון הכרמל - סיקור מיוחד ב-ynet:
44 איש שילמו בחייהם באסון, סיפורי ההרוגים
תובע אחר, מיכה פייגין, התגורר בשלוש השנים שקדמו לשריפה בבית שירשה משפחתו מהסבים בעין הוד. במשך אותן שנים ביקש לבטח את הבית אולם חברות הביטוח סירבו לבטח את מבנה האבן הישן, ואת אוסף האמנות שבתוכו. כל אלה נכחדו בשריפה, והבית סגור כיום והכניסה אליו מסוכנת.
פייגין, רעייתו ובנו, שהיה בן שנה בזמן השריפה, מתגוררים כיום בעתלית. הם נמנים עם המשפחות הבודדות שעוד מקבלות מהמדינה סיוע בשכר דירה. "היה משא ומתן עם המדינה על פיצויים בגין מה שאבד בשריפה אבל ההסדר שהציעו לנו היה משפיל. בערך חמישה אחוזים ממה שאיבדנו, וזה עוד כאילו שעושים לנו טובה גדולה. מה שקרה כאן הוא לא אסון טבע. הוא אסון לטבע, שאירע והתפתח בגלל רשלנות שגרמה לו, ורשלנות שלא נתנה לבלום את האש בזמן".
פייגין סיפר כי בצד המאבקים והתביעה, מנסה המשפחה להמשיך קדימה, לשקם את חייה. כיום הם שוקלים לחלק את השטח שעליו עומד הבית השרוף, למכור את חציו ולממן בכסף את בניית הבית מחדש. "אני לא בונה על התביעה הזו שממנה אוכל לבנות בית, אבל אני מקווה שמתישהו אוכל לכסות ממנה את המשכנתה שאקח בנוסף. אני לא מהאופטימים וחושש שהתביעה הזו תיגרר עוד שנים", אמר.
התביעות של משפחות סרנוף ופייגין הן הגבוהות ביותר מבחינת האובדן המלא של הבתים והרכוש שהיה בתוכם. גורם שמעורה במאבק התושבים אמר הבוקר כי המדינה יכולה הייתה לגלות רצון טוב ולסייע לתושבים בצורה מכובדת ובסכומים זעומים. "אפשר היה להימנע מלהגיע לבית המשפט ולסגור עניין בפשרה מכובדת, שהייתה עולה למדינה מיליונים בודדים. מדובר בכסף קטן מאוד במונחים של המדינה. התחושה היא שהממשלה פוחדת מתקדים, משום ששריפות כאלה עוד יהיו".
עו"ד אפרים נווה אמר עם הגשת התביעה כי יש לקוות שהמדינה לא תנסה להתנער ממסקנות המבקר, וכי דו"ח אסון הכרמל מהווה חלק בלתי נפרד מהתביעה. "איננו מעלים על דעתנו את האפשרות שהמדינה תטען בבית המשפט נגד קביעותיו וממצאיו של הגוף האמון על פי חוק על ביקורת המדינה. על המדינה להפנים את דו"ח המבקר ולפעול לפיצוי התובעים כמתחייב מאחריותה כריבון וכמי שחבה ברשלנות לנזקים הכבדים שנגרמו לתובעים".
לפנייה לכתב/ת 
