הגשת המתמודדות למכרז נמל אילת נדחתה

רשות החברות הממשלתיות החליטה על דחייה של חודש בהגשת ההצעות למכרז להפעלת נמל אילת. כך סוכם בדיון שהתקיים הערב (א') במשרד האוצר ושהסתיים לפני שעה קלה. במהלך החודש הקרוב תבחן המדינה את כל הטענות שעלו בשבוע האחרון, לרבות מצד שלושת המתמודדים שפרשו מהמכרז.

ההפרטות שבדרך: הבטחות ענק שנותרו על הנייר 

ביום חמישי האחרון היו אמורים ארבעת המתמודדים על מכרז רכישת פעילות נמל אילת להגיש ערבויות כדי להגיע לשלב האחרון, הוא שלב ההתמחרות. להפתעת רשות החברות הממשלתיות, שלוש מתוך ארבע המתמודדות – גדות כימיקלים של יוסי מימן, פפו ספנות של האחים נקש וגודלבונד של שלמה שמלצר – לא הגישו את הערבות האמורה, מה שהותיר כאמור את כי"ל כמתמודדת היחידה במרוץ.

עידן עופר, בעל השליטה בחברה לישראל, כבר רכש בעשור שעבר (באמצעות משפחתו) את בית הזיקוק הצפוני (בז"ן), את חברת הספנות צים ואת כי"ל, כולם בהליכי הפרטות של המדינה. יו"ר האופוזיציה שלי יחימוביץ, כבר הודיעה שבמידה ועופר יוכרז כזוכה היא תגיש בג"ץ בנידון בבקשה לפסול את ההליך.

נמל אילת(צילום: רועי צוקרמן)

נמל אילת הוא הראשון מבין שלושה נמלי ישראל שהמדינה מנסה להפריט מתוך מטרה להגביר את התחרות בענף הנמלים, פעולה שזכתה להתייחסות מיוחדת בדו"ח ועדת טרכטנברג. התוכנית המקורית הייתה להשלים את הפרטת פעילות נמל אילת עוד השנה ולעבור להנפקה של 15% מנמלי אשדוד וחיפה ובמהלך 2013 ובכפוף להגשת תשקיף מעודכן (טיוטת תשקיף ראשונית הוגשה ב-2011). פעילות נמל אילת אמורה לעבור למתמודד לתקופה של 15 שנה זאת בעבור מחיר משוער של כ-150 מיליון שקל.

מבדיקת "כלכליסט" עולה שהסיבות לפרישה של שלוש המתמודדות נוגעות הן לטיב הנכס והן למצב המשפטי מול העובדים. נמל אילת משנע רק כ-6% מהסחורות בישראל ומתמקד בעיקר בתחום פריקה ואחסנת מכוניות (כ-70% מהפעילות שם). כדי לעודד פעילות בתחום הסחורות שם המדינה ביטלה את התנאי שמחייב פריקת מכוניות שמיוצרות במזרח (מאזדה, טויוטה) החל מינואר 2016, כך שמכוניות יעברו לנמלי אשדוד וחיפה כך שיווצר מקום בנמל אילת עבור מכולות.

למרות הכוונות, חלק מהמתמודדים טוענים שכדי להגדיל את נפח הפעילות שם יש לבצע השקעות בציוד, מה גם שהרציף הראשי של הנמל ניזוק ברמה שדורשת תיקון בשווי 40 מיליון שקל.

המדינה אמנם שריינה את הסכום עבור התיקונים, אבל כאן נתקלו המתמודדים בבעיית התגמול לעובדים – כפי שנחשף באפריל 2001 ב"כלכליסט", תנאי רשות החברות הממשלתיות קובעים שבכל הנפקת חברה ממשלתית זכאים העובדים לקבל אפשרות לרכוש עד 10% מהמניות בהנחה של 30%. מאחר שהפרטת נמל אילת לא מתבצעת בהנפקה אלא במכירה ישירה, התוכנית היתה להעביר כ-3% מפירות הרכישה לעובדים, אולם כרגע לא ברור מי מעביר את הכסף, ומתי.

ה"קש ששבר את גב הגמל" מבחינת המתמודדות הייתה הדרישה להציב מחיר פתיחה למכרז בגובה 100 מיליון שקל, גולדבונד וגדות פנו לאוצר בטענה שמדובר במחיר לא הגיוני, מה שהוביל כאמור לפרישתן מהמרוץ.

מחיר המינימום יבוטל?

מקורבים במשרד האוצר למכרז סירבו להתרגש מהמשבר, שהגיע בדקה ה-90 וטרם הגשת הצעות כספיות. אחד הבכירים הסביר ביום שישי האחרון ש"מדובר בלחצים של הרגע האחרון. חייבים להבין שאף אחד לא מתכוון למכור את הנמל בנזיד עדשים".

בפני המדינה עומדות מספר אפשרויות. הראשונה היא להמשיך בהליך מול כי"ל, פעולה שהוגדרה באוצר כ"דרך המלך". הבעיה העיקרית של האפשרות היא ועדת הריכוזיות שפועלת ברקע, מה שיחייב את כי"ל לקבל "פרה רולינג" מהממונה על ההגבלים העסקיים כדי להיכנס כזכיין לנמל אילת. הסיבה: כי"ל משנעת כבר היום אשלג ופוספטים מנמל אילת, והעברת כלל פעילות הנמל לידיה תיצור מונופול דרומי. כי"ל כבר הודיעה על כוונה לפנות לממונה על ההגבלים, אולם קיים סיכוי שהיא תפסל על ידו, מה שיותיר את המדינה בלי זוכה.

אפשרות נוספת היא בטל את מחיר המינימום שהוצג. האפשרות השלישית היא לבטל את המכרז והאפשרות הרביעית היא לדחות את מועד ההגשות שוב, עד לקבלת הכרעה.

בנוגע לביטול מחיר המינימום שנקבע למכרז, בגובה 100 מיליון שקל, טרם התקבלה החלטה . גורם שמקורב לנושא הסביר שמבחינתו כל המתמודדים עדיין רלוונטים במכרז.